להשפיע על שופטים
בתוכניה המקורית של הכנס צוין אמנון דנקנר עורך "מעריב" כאחד המשתתפים במושב המקדים. בפועל מי שהגיעו לצפות במושב גילו שהעיתונאי בן כספית מ"מעריב" הגיע במקום העורך. כספית הצליח להדהים את הנוכחים כאשר הצהיר: "חשבתי שמשפט רמון הוא שערורייה, וכתבתי במטרה להשפיע על בית המשפט". הוא הוסיף כי החלטתו של בית המשפט להרשיע את רמון מצביעה על כך שבית המשפט אינו מושפע מפרסומים.
כספית התייחס לפרסום של בדיקת הפוליגרף שנערכה לשלוש עדות במשפט רמון - שגרר לאחר מכן ביקורת על "מעריב".
לדבריו, "מעריב" קיבל לידיו את החומר על שלוש העדות הנוספות של רמון, אך החליט לבדוק את מהימנותן בפוליגרף טרם הפרסום. "באו אלינו עם סיפור העדות הנוספות, ואנחנו לא רצינו לצאת איתו מבלי לעשות בדיקה שלנו למהימנות, והנה אחת מהן נכשלה בפוליגרף. היה לנו נתון שסתר את הקו שלנו והזיק לרמון, והלכנו ופירסמנו אותו", אמר.
שינמן: "ההתנהגות של קלגסבלד היתה נכונה ואצילית"
עו"ד דן שינמן, שנשא דברים במושב שעסק בתקשורת שופטת, התייחס לעו"ד דורי קלגסבלד, אותו ייצג בהליך הפלילי שהתנהל נגדו בקשר לגרימת מותם ברשלנות של אם ובנה. "אני רוצה להתייחס לחברי הטוב והיקר דורי, ששותפו נמצא כאן", אמר, כשהוא מכוון לעו"ד יורם דנציגר. "אני באמת חושב שהיה שם לינץ' קשה מאוד. לא שמעתי אף אחד חוץ מהשופטת שבח (שהיתה בדעת מיעוט בערעור במחוזי וטענה שיש להקל משמעותית בעונשו של קלגסבלד) או בפרקליטות, שזעק את הזעקה הנוראה הזו שחצו כאן את כל הקווים. כל יום ראיתי איך שוחטים אותו בעיתונות. אני לא חשבתי שאני צריך לקום ולהתמודד עם הזבל הזה. הוא קיבל את הדין, נכנס לבית הסוהר ובעוד חודש הוא יחזור בדיוק אותו דורי שהיה קודם לכן. וזה גם מה ששינה את דעת הקהל. ההתנהגות שלו היתה נכונה ואצילית".
פנחס רובין: ככל שהאדם עשיר יותר, לנו כעורכי דין קשה יותר
במסגרת מושב בנושא "מכרזים ושחיתות שלטונית" נשא עו"ד פנחס רובין דברים. בסופם אמר שברצונו להציג "מערכון לכבוד (ירון) זליכה שלא נמצא כאן". הוא החל לגולל סיפור שמלמד על התנהלות קלוקלת של המדינה במכרז להתפלת מים. "הייתי רוצה מדינה שאפשר להפיק ממנה כלכלה מתוקנת ולא רק דינים מתוקנים, חבל". סיכם רובין לאחר שגולל את דרך הייסורים של לקוחותיו מול משרדי ממשלה בדרך לאישור המכרז. אחד מהמשתתפים שישבו בקהל שאל את רובין אם לדעתו בעלי הון אינם מקבלים יחס מיוחד מפקידי ממשל. רובין השיב כי "הם מקפידים עמם הרבה יותר מאשר עם אנשים מהיישוב".
לדברי רובין, "קל להידבר איתם, קל לשתות איתם כוס קפה ואפילו להסתחבק איתם. אבל כשזה מגיע לדברים הממשיים, אף אחד אינו מעז לעשות שום דבר שמא יטענו להון ושלטון. ככל שהאדם יותר עשיר, כך מלאכתנו, כעורכי דין מייצגים, הופכת יותר קשה. אני חווה את זה יום יום. אתה לא מסוגל לקבל החלטה מפחד - איך ומה יכתבו על זה בעיתון. על הרקע הזה, אמר, חוששים קברניטי המשק לעשות מחוות. כל השמות שעוברים לכם בראש עוברים גם לי. אני מטפל בהם. ואני אומר לכם - עובדת היותם בעלי הון לא הועילה להם דבר וחצי דבר".
כמה דקות לאחר תחילת המושב נכנסה לאולם המיליארדרית שרי אריסון שישבה באחת השורות האחרונות והמתינה לשמוע את הרצאתו של פרקליטה האישי, רובין. בסופו של דבר רובין היה האחרון בסבב הדוברים, אחרי שופט בית המשפט העליון בפועל דוד חשין ופרופ' דפנה ברק-ארז מאוניברסיטת תל אביב, כך שאריסון שעזבה את האולם מספר דקות קודם לכן ולא זכתה לשמוע אותו.
"יש לקבוע הקלות לעורכי דין כך שלא יחלטו מהם שכר טרחה שמקורו בהלבנת הון"
"אם נחיל את חובת הדיווח על עורכי דין, יש לשקול הקלות בשכר הטרחה - שלא יהיה מצב שמחלטים לעורכי הדין את שכר הטרחה שלהם", כך אמר עו"ד יהודה שפר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון במהלך פאנל שעסק בהיבטים הפרקטיים של החוק לאיסור הלבנת הון.
הדברים נאמרו בהקשר לאמירה שלפיה דינו של עורך דין שקיבל שכר טרחה שמקורו בהלבנת הון - שבע שנות מאסר. שפר אמר כי לדעתו הצעד דרוש כדי למנוע מצב שבו עורכי דין יקבלו שכר טרחה שמקורו בהלבנת הון וייכנסו לכלא.
יושבת ראש הפאנל, עו"ד יעל גרוסמן, הסבירה את הרקע לחוק איסור הלבנת הון ואמרה כי מטרתו היתה מלחמה בפשיעה החמורה על ידי מאבק במבצעי העבירות. "היתה גם מטרה נלווית והיא להעמיד את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות. . זה לא נעשה בהתלהבות כי המחיר היה גבוה", הוסיפה.
לדברי גרוסמן, מאז חקיקת החוק יש תהליך בלתי פוסק של הרחבה, הן מבחינת הוראותיו והן מבחינת הפסיקה שמפרשת אותו בצורה רחבה ביותר.
"הרשות אוספת מידע על אזרחי המדינה ומעבירה אותו למשטרה ולשב"כ לצורך חקירת עבירות הלבנת הון. אבל מרגע שהגיעה האינפורמציה לרשויות החוקרות - היא משמשת גם לחקירת עבירות אחרות ולא לכך התכוון המחוקק", אמרה גרוסמן.
שפר תקף את הטענה שבגלל החוק בורח כסף מישראל. "אני טוען שהחוק דווקא תורם לצמיחה. מה שלא מגיע זה סכומים קטנים יחסית שהתרומה שלהם לצמיחה היא קטנה, אם בכלל. כסף מוסדי ממשיך לזרום לארץ".
לדברי שפר, הרשות לאיסור הלבנת הון מקבלת כ-400 אלף דיווחים בשנה ומעבירה רק כמה עשרות מהם לרשויות החקירה ("רק כשיש חשד להלבנת הון"). פרופ' יעקב נאמן שהאזין לדברים התפרץ מהקהל ואמר כי החוק למעשה נכשל במטרה שלשמה הוקם, "ולא עזר לתפוס אף אחד".
בהמשך המושב אמרה ד"ר רות פלאטו-שנער כי מידע רב מועבר לרשות וכי מדובר במידע שאמור להיות מוגן בסודיות בנקאית. היא אמרה כי מעבר למשטרה ולשב"כ ולרשויות הלבנות הון בחו"ל זולג המידע גם למקומות אחרים, לרבות רשויות המס, המחלקה לחקירות שוטרים, המשטרה הצבאית החוקרת, אמ"ן, פרקליטות ועוד.
"המידע נהיה פרוץ לגופים שונים בארץ ובחו"ל וזה מידע שאמור להיות מוגן", הסבירה. בנוסף העירה כי להבדיל ממאגרים אחרים, לאדם אין זכות לעיין במאגר ולדרוש תיקון טעויות. לטענת פלאטו-שנער, "בעתיד הקרוב גם המידע הרגיש שנמצא בידי חברות האשראי יעבור לידי הרשות להלבנות הון. מידע על הרגלים שלנו כמו רכישות של פריטים אינטימיים".
פגיעה בסודיות המידע
לדברי עו"ד אלה רובינק, העומדת בראש פרקליטות מיסוי וכלכלה תל אביב, כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו באיזו חברה הוא רוצה לחיות. "חברה שבה חדשות לבקרים בנקים מתמוטטים כמו הבנק למסחר או פרשת הראל שבה מרוקנים את החברה מנכסיה", אמרה.
לדבריה, "יש אמנם פגיעה בזכות לסודיות ולצנעת הפרט אבל יש גם אינטרס לחיות בחברה מתוקנת". בתגובה לדבריה צעקו משתתפים בקהל כי החוק לא עזר למנוע התמוטטות בנק או את פרשת הראל (שהתרחשו לאחריו).
בסיום המושב העיר עו"ד יורם דנציגר כי הוא אינו סבור שרשויות הפיקוח והחקירה צריכות להיעזר בעורכי דין כדי לעשות את עבודתם. לדבריו, מעורכי הדין מצפים שיהפכו למשתפי פעולה של המדינה. "חובתו של עורך הדין לשרת את לקוחו. תפקיד עורך הדין אינו לסייע לאף אחד חוץ מללקוח ולבית המשפט לנהל את ההליך בצורה תקינה".
עו"ד דבורה חן, לשעבר הממונה על התיקים הבטחוניים בפרקליטות המדינה, שאלה כמה כתבי אישום הוגשו על פי החוק החדש. רובינק השיבה כי 50 כתבי אישום הוגשו, בערך, בנוגע לסעיף אי דיווח. לגבי הסעיף המשמעותי יותר בחוק, העוסק בהסתרה כספים, אמרה כי "יש כמה שעדיין נדונים".
כנס לשכת עורכי הדין: הלינץ' בקלגסבלד, ההפתעה של דנקנר, המערכון של רובין
ענת רואה
30.5.2007 / 9:32