אחד הגורמים שדחפו את אולמרט לבחון מחדש את הערוץ הסורי היה ריבוי ההתרעות על התעצמות צבא סוריה ועל הסכנה של התלקחות מלחמתית בצפון. ראש הממשלה העביר שורת מסרים לדמשק, שהזהירו מפני "מיס-קלקולציה" (חישוב מוטעה) שתוביל לעימות מיותר בין שתי המדינות. אך הוא מבקש לבחון גם את המסלול המדיני מול הסורים - גם כדי להראות, במקרה שיפרוץ משבר, שישראל ניסתה למנוע אותו.
"חובתי כראש הממשלה היא לבדוק (את הנתיב המדיני), גם אם חלק מגורמי המודיעין יגידו לי שזו הונאה, וגם כשמנהיגים מערביים ואחרים מזהירים אותי", אמר אולמרט בפורומים הסגורים.
ברמה הפומבית, ממשיך אולמרט להתבטא בקרירות כלפי הסורים. אתמול אמר למשלחת ועדת הסיוע לדמוקרטיה של הקונגרס האמריקאי: "אני מעוניין להגיע לשלום עם סוריה, וכי נראה שהמשטר הסורי הנוכחי, התומך בטרור, אינו מעוניין להגיע להסכם".
ישראל וסוריה ניהלו מו"מ לשלום במשך כתשע שנים, מ-1991 ועד 2000, בהנהגת חמישה ראשי ממשלה: יצחק שמיר, יצחק רבין, שמעון פרס, בנימין נתניהו ואהוד ברק. ישראל הסכימה לסגת מכל רמת הגולן, וסוריה הסכימה לנורמליזציה ולסידורי ביטחון, שיכללו פקחים אמריקאים בתחנת התרעה בחרמון. נקודת המחלוקת שהכשילה את המו"מ נגעה לשליטה על רצועת החוף הצפונית-מזרחית של הכנרת.
נשיא סוריה, בשאר אסד, הציע בחודשים האחרונים לחדש את המו"מ לשלום, בצד איומים בניסיון להחזרת הגולן בכוח. אולמרט התנגד לכך ונימק בתחילה את התנגדותו בסירוב אמריקאי ובתמיכה הסורית בטרור, אך מאוחר יותר החליט לערוך את "הבדיקה" של כוונות דמשק.
מגעים לשלום: אולמרט בודק באמצעות גורם שלישי אפשרות לחדש את שיחות השלום עם סוריה
אלוף בן
31.5.2007 / 7:24