פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      200 דירות לעולים עמדו ריקות שלוש שנים

      המדינה שילמה בעבור שני בנייני הדירות עשרות מיליוני שקלים ולא עשתה בהם כל שימוש. באחרונה הוחלט להעבירם לגמלאים ולסטודנטים

      במשך שלוש וחצי שנים הותירה המדינה ריקים שני בניינים בעכו שהיו מיועדים לעולים חדשים, ומשלם המסים שילם תמורתם כ-5 מיליון שקל בשנה. הבניינים, שנשכרו על ידי משרד הקליטה עוד ב-2002 ובנייתם הסתיימה שנה לאחר מכן, עומדים בשממונם גם כיום. רק באחרונה מצאה להם המדינה שימוש: בקרוב, על פי הודעת משרד הקליטה, הם יאוכלסו בגמלאים ובסטודנטים.

      בשני הבניינים, בני תשע קומות כל אחד, כ-200 דירות. למרות מצוקת הדיור בצפון לא הופנו אליהם משפחות ועולים נזקקים והבניינים נותרו ריקים. פעיל זכויות העולים אלכס טנצר, אמר: "בשנים האחרונות פנו אלי משפחות שביקשו שאסייע להם במציאת פתרון דיור בצפון. לאיש מהם לא הוצע לגור בבניינים ולשלם פחות ממחירי השוק. במשך השנים בוזבזו מיליונים שהיו יכולים לפתור בעיות דיור לחלק מ-60 אלף משפחות העולים שעומדות בתור. אותו הדבר קרה גם בשדרות, שבה עמדו מקבצי דיור ריקים".

      אחת הסיבות שהמקבצים נותרו ריקים היא פתיחה במקביל של הוסטל לקשישים על ידי משרד השיכון בעכו, שאליו הועברו מרבית הקשישים שהיו אמורים לאכלס את הבניינים. בהמשך חיכו במשרד הקליטה לעולים מאתיופיה, אך גם במקרה זה בוטל האכלוס בטענה שהעולים מאתיופיה אינם מעוניינים לגור בבניינים מסוג זה.

      דוברת משרד הקליטה, מיטל נוי, אמרה כי במסגרת מאמצי המשרד להשיג פתרונות דיור הולמים לעולים קשישים, תוך השגת פתרון לטווח הארוך עבורם, שכר המשרד ב-2002 את מקבץ הדיור בעכו. כשהתברר כי מרבית הקשישים באזור נקלטו בהוסטל שבנה משרד השיכון, שונה ייעודו של המקבץ למרכז לקליטת עולי הפלשמורה. על פי החלטת ממשלה היו אמורים העולים לעלות לישראל בקצב כפול של 600 עולים בחודש והמשרד נדרש לשריין מרכזים זמינים לקליטתם.

      בסוף דצמבר 2006, כאשר החליטה הממשלה שלא להכפיל את קצב העלייה, פתח המשרד במו"מ להשתחרר מהחוזים ולאכלס במקום אוכלוסיות אחרות. המו"מ נמצא בשלביו הסופיים, כאשר מבנה אחד יועבר לאכלוס קשישים באמצעות משרד הגמלאים והמבנה השני יועבר למכללה האקדמית גליל מערבי לאכלוס סטודנטים.