דו"ח טוב מגיע הבוקר מבנק לאומי. מן הצד האחד גדלה פעילות מתן האשראי וזו אף הוגדלה לאור ירידה חדה ביותר של הפרשה עבור חובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות אותם. הפרשה זו הסתכמה ב-11 מיליון שקל בלבד עבור תיק אשראי של יותר מ-185 מיליארד שקל. מן הצד השני, חלה גם עלייה של 11% בגביית העמלות שהכניסו לבנק סכום עתק של 825 מיליון שקל. הרווח הנקי הסופי של הבנק אמנם ירד אולם הפרמטר החשוב יותר: הרווח מפעולותיו השוטפות של הבנק דווקא עלה בשיעור ניכר.
בנק לאומי, הבנק השני בגודלו בישראל, מדווח הבוקר כי הרוויח ברבעון הראשון של 2007 917 מיליון שקל - ירידה של 17.5% לעומת הרבעון המקביל ב-2006. הרווח הסופי כולל גם רווח של 259 מיליון שקל כתוצאה ממכירת חלק מקופות הגמל של הבנק לקרן מרקסטון ששולטת על בית ההשקעות פריזמה. ברבעון המקביל רשם בנק לאומי רווח חד פעמי של 712 מיליון שקל ממכירת אחזקות הבנק בחברות שונות כמו אפריקה ישראל ומגדל.
בניכוי רווח זה, עלו רווחי הבנק מפעולות רגילות ב-65% ל-658 מיליון שקל - זהו הרווח המייצג את פעילות הבנק בניכוי רווחים חד פעמיים.
הבנק מציג ברבעון הראשון של 2007 תשואה של 22.2% (בחישוב שנתי) על ההון לעומת 30.4% ברבעון הראשון של 2006. תשואת הרווח הנקי מפעולות רגילות בלבד הסתכמה ב-15.6% (על בסיס שנתי), לעומת 10.3% ברבעון המקביל.
הבנקים מתפרקים בשנה וחצי האחרונות מנכסיהם בהתאם למסקנות ועדת בכר. כך למשל ב-2006 הרוויח לאומי 3.5 מיליארד שקל אולם מתוך כך 2 מיליארד שקל היו רווח חד פעמי כתוצאה ממכירת אחזקות בחברת הביטוח מגדל, מכירת האחזקות בחברת אפריקה ישראל ומכירת פעילות חברת קרנות הנאמנות פסגות אופק - בהתאם למסקנות ועדת בכר. הרווח ממכירת פסגות אופק בלבד לקרן יורק הסתכם ב-682 מיליון שקל.
עלייה ברווחי המימון
בנק לאומי, כמו כל הבנקים, מתפרנס ממתן הלוואות, והרווח שלו נגזר ממה שקרוי "המרווח הבנקאי": משקי הבית "מלווים" לבנקים את כספם תמורת ריבית של כ-3% (באמצעות קבלת ריבית על פקדונות) והבנקים מלווים את הכסף בריבית גבוהה יותר למי שזקוק להלוואה, לפירמות הזקוקות לאשראי או למי שנמצא במשיכת יתר ומשלם ריבית גבוהה יותר.
רווח זה של הבנק ממתן אשראי ("רווח מפעולות מימון") הרווח עלה ברבעון הראשון של 2007 ב-9% והסתכם ב-1.79 מיליארד שקל ופירוש הדבר כי הבנק מרוויח יותר על מתן אשראי. סך האשראי שמעניק בנק לאומי לציבור מסתכם ב-185.85 מיליארד שקל.
מהכנסות אלה יש לנכות את החובות המסופקים - כלומר הפרשות הבנק עבור חובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות אותם. אלה קטנו ברבעון הראשון של 2007 בשיעור דרסטי במיוחד של95% והסתכמו ב-11 מיליון שקל בלבד לעומת 201 מיליון שקל. פירוש הדבר הוא כי מצבת החובות הבעייתים של הבנק קטנה. הירידה בחובות המסופקים מהווה אינדיקטור גם למצבו הכלכלי של המשק אשר מאפשר ליותר אנשים להחזיר את חובותיהם. בבנק לא מספרים על אירוע חד פעמי שהוריד את החובות הבעייתיים ומציינים רק כי מדובר ב"המשך מגמת השיפור במשק".
בסך הכל, עלה הרווח של הבנק מפעולות מימון לאחר ההפרשה לחובות מסופקים ב-23% ל-1.78 מיליארד שקל.
העמלות גדלות - והולכות לכיס העובדים
מקור ההכנסה השני של הבנק הוא עמלות שהניבו לבנק הכנסות בסך של 825 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2007 - עלייה חדה של 11% לעומת הרבעון המקביל. ולאן הולכות העמלות שגובה הבנק? כמובן, לשכר העובדים הגבוה.
שכרם של העובדים ירד ברבעון זה ב-13% ל-1.027 מיליארד שקל אולם ירידה זו היא לכאורה בלבד שכן ברבעון הראשון של 2007 הסתכמו הוצאות השכר המיוחדות (בונוסים למיניהם) ב-46 מיליון שקל לעומת 239 מיליון שקל. אי לכך, הסתכמו הוצאות השכר השוטפות ברבעון הראשון של 2007 ב-981 מיליון שקל לעומת הוצאות שכר שוטפות של 950 מיליון שקל ברבעון המקביל - עליית שכר של 3.2%. בסך הכל מציג הבנק יחס כיסוי של 60.6% שפירושו כי סך ההכנסות התפעוליות של הבנק, עמלות, השקעה במניות) מכסים 60.5% מהוצאות התפעול של הבנק הכוללות שכר, אחזקת ציוד והוצאות נוספות.
בנק ללא גרעין שליטה
בנק לאומי הוא הבנק היחיד בישראל ללא בעל בית פרטי מוגדר. בנובמבר 2005 זכו הקרנות סרברוס-גבריאל במכרז לרכישת גרעין השליטה בבנק לאומי. על פי תנאי המכרז, רכשו הקרנות 9.99% ממניות הבנק וקיבלו אופציה לרכישת 10.01% נוספים. בנק ישראל לא יכול היה עד כה לאפשר לסרברוס-גבריאל לרכוש את גרעין השליטה, שכן אחד הנכסים העיקריים של הבנק הוא לאומי ארה"ב - בנק אמריקאי. הרגולטור בארה"ב אוסר על הקרנות להחזיק בבנק בשל אחזקותיה בחברות רבות אחרות.
סרברוס-גבריאל ביקשה לקבל הארכה לאופציה שפגה ב-24 במאי אולם לפני מספר ימים הודיע השר רפי איתן כי הוא מסרב לבקשה זו שכן "היענות לבקשה, משמעותה שינוי בדיעבד של תנאים שנקבעו בהליך מכירה תחרותי ושוויוני".
גם מעבר לכך, התעוררו בעיות נוספות: הקרנות התקשו להעביר לבנק ישראל את רשימת השותפים הפרטיים שלהן, כפי שנדרש במכרז. ובהמשך התברר כי בנק ישראל לא קיבל מהקרנות את כל המסמכים הדרושים לאישור השותפים הפרטיים שלהן, וכי גם אם היה מקבל את המסמכים, לא היה מצליח להשלים את הבדיקה עד מועד פקיעת האופציה.