"תחום חדלות הפירעון מתמודד תדיר עם חוסרים בחוק" - כך אמרה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ורדה אלשיך, בכנס לשכת עורכי הדין באילת. הדברים נאמרו במושב שעסק בפירוק ושיקום חברות אותו הנחה עו"ד ד"ר ליפא מאיר, שהשתתפו בו נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בלהה גילאור, עו"ד איתן ארז ועו"ד שלמה שחר, שהוא האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי.
בדבריה הוסיפה אלשיך כי "חסרים כלים, ואני לא יודעת כמה המחוקק היה יכול לצפות מצבים כמו אלה שהתעוררו. לעיתים יש הרגשה שבית המשפט צריך להושיט לצדדים סעד, אבל הוא לא יכול לעקוב אחרי החוק משום שזה לא מתיר לו לעשות פעולה כזו או אחרת. עם זאת, כל הצדדים מסתובבים עם תחושת בטן שזה הדבר הנכון לעשות. אני מנסה להסתכל על זה יותר כחסר חקיקתי ופחות כוואקום, וללכת לפי עקרונות יסוד - כי זה מקל על פתרון הבעיה".
כדוגמה למצב מעין זה ציינה אלשיך את תיק פירוק חברת קלאבמרקט בו היא דנה. "אני מודה לעורכי הדין שמביאים את ההתחכמויות, כי בלי זה אי אפשר לפתח את המשפט", היא אמרה בהקשר לשאלה שהתעוררה בתיק והיא מה יעלה בגורלם של אנשים המחזיקים בתלושי קנייה של החברה.
"המחזיק בתלוש הוא לא אחר מנושה, אבל אתה מנסה להחזיר לחיים חברה שצריכה את שמה הטוב, וכדי לחזור לפעילות היא מוכרחה לעבור דרך הלקוחות. אנשים ישבו עם תלושים של 3,000 שקל - וכאן היה צריך להמציא כלי שיועיל להם, בלי שיאמרו שאנחנו משדרגים נושה מובטח".
לדברי אלשיך, בפירוק רגיל היה מדובר במצב של נשייה רגילה, הגשת תביעת חוב עוד. ואולם היא ציינה כי במקרה זה "רצינו לעשות יותר, אז החלטנו שאם מישהו החזיק תלוש של 500 שקל, הוא יוכל ללכת ולקנות ב-1,000 שקל ולקבל הנחה של 500". בשלב זה פנתה אלשיך לנאמן קלאבמרקט עו"ד שלמה נס שישב בקהל ואמרה: "שלמה נס שיושב כאן לא אהב את זה, כי הקופה הייתה צריכה לשלם - אבל הפתרון הזה איפשר לנאמנים לחלק את החוב שהוא בעצם חוב עבר".
השופטת גילאור אמרה בהקשר זה כי "בעניין חדלות פירעון שופטים נאלצים להיות אקטיוויסטיים ולהפעיל את בעל התפקיד. יש מצבים, שאני לא מתלהבת מהם, שמגיע בעל תפקיד, מעלה את כל האפשרויות ואומר: 'שישקול בית המשפט'. אני לא אוהבת את זה משום שלנו אין לעיתים את הכלים להכריע בדברים מהסוג הזה, משום שבית המשפט לא בא מהשטח".
עם סיום המושב עלה לדבר עו"ד איתן ארז, המתמודד בימים אלו על ראשות לשכת עורכי הדין. ארז מיקד את דבריו בתפיסה לפיה "עושים הרבה כסף בפירוקים". לדבריו, יש לזכור כי את הכנ"ר ואת השופטים לא תובעים, אך הסיכון והמימון נעשה על ידי עורכי הדין.
ארז ציין בהקשר זה כי הזדמן לו להיות מפרק של היישוב שער אפרים. "אני מוציא כל חודש עשרות אלפי שקלים ועובדים על התיק הזה מטעמי ארבעה אנשים. אני לא יודע אם נראה מזה כסף", הוא אומר. לכן, לגרסתו, הסיכונים מאוד גדולים. "ניהלתי מפעל בעמק הירדן של 130 עובדים, שהיה תלוי בשאלה האם תגיע או לא תגיע אוניה מגאבון".
לדברי ארז, מפרק טוב צריך להימנע מהצפת בית המשפט בבקשות. "אם אגיש לאלשיך עשרבקשות ביום, אני אקבל נזיפה", הוא אומר. "לכן לפעמים צריך לקבל החלטה ולבצע פעולה בלי אישור, כדי לא לסתום את בית המשפט. בהקשר הזה צריך לשמור על איזון עדין".
ארז אף פרש את עשרת דיברות למפרק: להגיד את האמת לכולם, לא לפחד מנושים גדולים, להתייעץ עם הכנ"ר, לעבוד עם רואה חשבון, לעבוד עם תמחור ותזרים, לעבוד מהר, לא למסור את ענייני הכינוס לקבלן משנה, לבקש אישור מבית המשפט לכל עניין מהותי, לא לחתום ערבות אישית ולבקש שכר טרחה הוגן.
בסיום דבריו מתח ארז ביקורת על פסק דין שנתקבל לפני ימים אחדים בבית המשפט העליון מאת השופטת עדנה ארבל. לדבריו, פסק הדין שגוי מהיסוד ובו נקבע כי כונס נכסים שמימש נכסים ב-2.9 מיליון דולר קיבל שכר טרחה בסך 10,000 דולר במקום 200 אלף דולר, כפי שהגיע לו.
אלשיך: "חסרים כלים, ואני לא יודעת כמה המחוקק היה יכול לצפות מצבים כמו אלה שהתעוררו"
כרמל בן צור
31.5.2007 / 9:31