מיהו העשיר שיקנה את ישראל?

המשק הישראלי כה קטן, שבעל הון יכול להשתלט על חלק גדול ממנו. החומות הסיניות שאמורות למנוע זאת - מחוררות

יעקב עמיהוד

רשימת הקונים בכוח של בנק לאומי כוללת את סמי עופר, יצחק תשובה ונוחי דנקנר. שוב אותם אנשים. כל אחד מהם שולט בחברת אחזקות בשווי של מיליארדי שקלים החולשת על חלק ניכר מהמשק. ועדת ברודט הגבילה ל-20% את אחזקות הבנקים בחברות לא בנקאיות, אך לא הגבילה שליטה של חברות לא בנקאיות בבנקים. לכן, אין מניעה שאדם השולט בחלק בנתח גדול מהמשק ישלוט גם בכשליש משוק הבנקאות והכספים. לאדם זה תהיה עוצמה רבה: עדיפות בתחרות על מיזמים גדולים, השפעה על המימון הזמין למתחריו ומידע על ענפים וחברות במשק. החומות הסיניות שאמורות למנוע זאת - מחוררות, כידוע. יש פה בעיה המחייבת פתרון.

המשק הישראלי כה קטן, שבעל הון יכול להשתלט על חלק גדול ממנו. למשל, הונו של שלדון אדלסון נאמד ב-20 מיליארד דולר. נניח שאדם כאדלסון ימנף את הונו ב-50%, כלומר יעמדו לרשותו 40 מיליארד דולר, מהם 20 מיליארד חוב. אם ישקיע את הכסף בשוק המניות הישראלי, שהניב אשתקד תשואת דיווידנד של 3.6%, הוא יוכל לשלם ריבית בשיעור של 7.2% על החוב - סביר בהחלט.

להכניס את המעו"ף לכיס

אם הרוכש ישתמש ב-40 מיליארד הדולר לרכישת שליטה של 50% בחברות ישראליות, הוא יוכל להשתלט על חברות בשווי של 80 מיליארד דולר. זה יותר משווי השוק של מניות תל אביב 25 (להוציא טבע), המסתכם בכ-75 מיליארד דולר.

למעשה, אפשר להשתלט על כל החברות בתל אביב 25 בסכום קטן בהרבה מ-80 מיליארד דולר, משום שחלק מ-25 החברות נשלטות על ידי אחרות ברשימה, כגון אי.די.בי אחזקות, אי.די.בי פיתוח ודיסקונט השקעות, או החברה לישראל וכי"ל. אמנם, רשימת ה-25 כוללת ארבעה בנקים שהפיקוח לא יאפשר להשתלט על כולם. במקומם יוכל הרוכש להשתלט על חברות גדולות מרשימת תל אביב 75, כמו אסם, כלכלית ירושלים, אלקו, אלקטרה ופז, וגם על תחנת טלוויזיה, רדיו ועיתון. בסופו של מסע הקניות הזה יוכל אדם אחד לשלוט ברוב המשק.

מצב כזה אינו זה בריא למשק. מלבד עניין השליטה, יש סיכון שהמשק שיהיה נתון לגחמותיהם וטעויותיהם של עשירים בודדים. לכן ראוי שהמחוקקים יפתרו את הבעיה במהירות. בארה"ב הקפיטליסטית חוקקו בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 חוקים להגבלת הטראסטים, קונגלומרטים כלכליים עצומים ששלטו בכלכלה. כדי להתגבר על התנגדות בעלי ההון נסע הנשיא, תאודור רוזוולט, מחוף אל חוף כדי לגייס את תמיכת העם בשבירת הטראסטים, והוא אמנם הצליח לפרק עשרות מהם, כולל את אלה של משפחת מורגאן החזקה. הנשיא וויליאם טאפט, המשיך ופירק כ-90 טראסטים. בארה"ב הבינו שתחרות וביזור השליטה נחוצים להצלחת הקפיטליזם. אצלנו, הקפיטליזם מזוהה יותר עם ריכוזיות ופלוטוקרטיה.

הכותב הוא פרופסור לפיננסים באוניברסיטת ניו יורק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully