מחקר: נשים עניות בישראל שפתחו עסק העלו הכנסתן בעשרות אחוזים; הכשרה עסקית של נשים עניות היא אסטרטגיה כדאית

כ-25% מכלל המשתתפות בקורס העצמה והכשרה עסקית, שנוהל על ידי העמותה להעצמה כלכלית לנשים בחיפה בין השנים 2006-2002, הצהירו בתום התהליך כי אכן יש להן עסק, כך עולה מתוצאות המחקר "פרויקט יזמות עסקית זעירה", שערכה ד"ר עמליה סער, מהחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. תוצאות המחקר הוצגו היום לראשונה בכנס "נשים גדולות בעסקים קטנים" בחיפה.



מהמחקר עולה עוד כי בקרב נשים מעוטות הכנסה, התעצמות כלכלית מלווה גם בתהליך של התעצמות כללית. מרגע שהקימו עסק, הכנסתן עלתה על 4,000 שקל לחודש, שיעור של עשרות אחוזים מעל הכנסת המינימום המקובלת.



האסטרטגיה שנבדקה במחקר היתה פיתוח עסקים זעירים באמצעות קורס העצמה והכשרה עסקית, שבסופו זכאיות המשתתפות לקבל ליווי עסקי בעלות מסובסדת מאוד והלוואה ללא ערבים. המחקר ליווה 15 קבוצות, בהן 239 משתתפות, שנפתחו באזורים שונים בארץ.



הקבוצות כללו נשים מרקע אתני ולאומי מגוון, בהן יהודיות, מוסלמיות, נוצריות ודרוזיות, מהגרות, מזרחיות, יוצאות קיבוצים, וכן תושבות של אזורי מרכז ופריפריה.



המשתתפות רואיינו ב-2 נקודות זמן, בשלב כניסתן לתהליך ולאחר שסיימו את הקורס ואת הליווי העסקי שבעקבותיו, בתום כשנה וחצי.



כרבע מהמשתתפות בקורס אכן הצהירו בסוף התהליך כי פתחו עסק. מניתוח מעמיק של התוצאות עולה כי מתוכן, 64% פתחו את העסק במהלך השתתפותן בתכנית "עסק משלך". 66% מכלל פותחות העסקים דיווחו כי העסק שלהן רשום כחוק.



מדידה רגישה יותר של פעילות עסקית העלתה תוצאות גבוהות יותר. 39%-37% מן המשתתפות השיבו בחיוב על חמשת המרכיבים הבאים: יש מוצר או שירות, נקבע עבורו מחיר, האישה גובה תשלום עבור עבודתה, רכשה ציוד והכשירה מקום לפעילות.



ההכנסה השכיחה בעסקים היתה מעל 4,000 שקל לחודש. הרווח השכיח עמד על כ-3,000 שקל. יותר נשים יהודיות מאשר ערביות פתחו עסקים. עם זאת, בנות המגזר הערבי דיווחו על רמת רווחים גבוהה יותר.

הניתוח מעלה באופן ברור כי בקרב נשים מעוטות הכנסה, התעצמות כלכלית תלויה בתהליך של התעצמות כללית. מעבר למשאבים כלכליים, שהם חיוניים, הכניסה ליזמות כלכלית מצריכה משאבים רגשיים ומשאבי הון אנושי וסימבולי, שנשים החיות בעוני חסרות בדרך כלל.



מרכיבי ההתעצמות הבולטים הדרושים להצלחה עסקית של נשים מוחלשות כוללים: הכרה בערך היצרני של העבודה הביתית של נשים; פיתוח תחושת זכאות להרוויח עבור עבודתן; שבירה של מעגלי דיכוי; תהליך של ריפוי פיסי ורגשי מחיים רצופי מצוקה וכאב.



המשוב שנתנו המשתתפות על הקורס של העמותה היה מצוין. אחד המרכיבים המרכזיים והעקביים שצוינו היה תהליך ההתעצמות הכללית שעברו. משתתפות רבות אף סיפרו שבעקבות הקורס יצאו ללימודים, רבות מאוד הדגישו שהקבוצה הפכה עבורן מקור של תמיכה וצמיחה.

עורכת המחקר, ד"ר עמליה סער, סיכמה את הדיון בכך שהכשרה עסקית בקרב נשים החיות בעוני בישראל נראית כאסטרטגיה כדאית. למרות הרמה הנמוכה של ההכנסות, הרווח מן העסק הזעיר הינו משמעותי בהעלאת רמת החיים של המשפחות.



עוד נמצא, כי סיכוייהן של נשים להיכנס לפעילות עסקית ולהצליח בה עולים כאשר הסביבה שלהן תומכת ויציבה, גם אם אינה מבוססת כלכלית.



בין ההמלצות שהציגה סער היו מדיניות תומכת, רב שנתית ורב תחומית, שתתבטא ברמה הממשלתית והקהילתית. זאת, על מנת שנשים מרקע מוחלש יצליחו לפתוח עסקים שישרדו לאורך זמן.



סער המליצה עוד על פיתוח תוכניות חיסכון ובניית נכסים, ביטול עונשים על פידיון חסכונות קיימים, ומתן הלוואות נוחות ומענקים.



ברמת המוסד לביטוח לאומי, המליצה סער להעניק תקופת חסד לפני ביטול הקצבאות לנשים אשר פותחות עסק. סער ציינה כי דרושה העצמה של פקידי ופקידות השטח בביטוח הלאומי, שתסייע להם להתוודע ולהכיר בפוטנציאל היצרני של אוכלוסיית המטופלות שלהם.



ברמת הקהילה הדגישה החוקרת כי יש לשאוף לחזק ולפתח מנגנונים של סולידריות קהילתית, בצורת סובסידיות, הקלות במיסוי, העדפת רכישת מוצרי הבוגרות - ולהפוך את המרחב העסקי לידידותי יותר עבור עסקים זעירים.