שגריר בריטניה בישראל: ספק אם יוטל חרם בפועל, אך כל עוד הכיבוש נמשך - צפו לביקורת

מאת ברק רביד, תמרה טראובמן ואסף אוני (בריטניה)



"אני מבין מדוע אתם כועסים על ההחלטה של איגוד המרצים לדון באפשרות של חרם על האקדמיה הישראלית, אבל אני לא מאמין שתהיה לכך השלכה על היחסים בין המדינות" - כך אמר הערב (חמישי) שגריר בריטניה בישראל, טום פיליפס, בראיון ל"הארץ". בתוך כך, מתברר היום כי גם באחד מאיגודי העובדים הגדולים בבריטניה שוקלים להטיל חרם כלכלי על ישראל.



פיליפס נשמע ספקן לגבי האפשרות שאכן יוטל חרם. הוא ציין כי ההחלטה שהתקבלה אתמול כלל לא קבעה כי יוטל חרם, אלא כי הנושא יידון בסניפי האיגוד באוניברסיטאות השונות, ואלו יחליטו. לדבריו, בשני מקרים בעבר, אחרי ההצהרה הראשונית, העניין נעלם כאשר עבר לדיון בפורום רחב יותר. "כמובן שממשלת בריטניה מתנגדת לחרם, אבל צריך גם לראות את הדברים בפרספקטיבה - אנחנו עוד ממש לא במצב של חרם", הוא אמר. "יו"ר איגוד המרצים עצמה אינה סבורה שיהיה לזה רוב בהמשך הדרך".



לדברי השגריר, "ישראל מושכת ביקורת כיוון שהיא חברה בעלת ערכים שמתמודדת עם דילמה של כיבוש". הוא הוסיף כי "זו לא עמדה קלה להיות בה, אבל אתם צריכים לדעת שכל עוד הכיבוש נמשך, תהיה ביקורת. יש דברים שאנחנו בבריטניה לא מסכימים להם. אנחנו מדברים על זה עם ישראל, וזו הדרך הנכונה לעשות דברים - בדיאלוג ולא בחרם".



ממשלת בריטניה מגנה את החרם



ממשלת בריטניה גינתה את החרם. שר ההשכלה הגבוהה בבריטניה, ביל ראמל, אמר היום כי הממשלה תומכת נחרצות בחופש אקדמי ומתנגדת באופן גורף לכל חרם אקדמי על ישראל או על מוסדות אקדמיה ישראלים. "בעוד אני מעריך את עצמאות איגוד המרצים, אני מאוכזב מאוד שהאיגוד החליט להעביר הצעה שמעודדת את חבריו לשקול החרמת אקדמאים ומוסדות לימוד ישראלים", אמר השר. "אני מאמין מעומק לבי כי החלטה זו אינה תורמת דבר לקידום תהליך השלום במזרח התיכון".



ואולם, לא נראה שממשלת בריטניה תנקוט פעולות נוספות בעניין. "אני לא חושב שאנחנו צבועים", אומר פיליפס. "מה נעשה? נבטל את חופש הדיבור?



אנחנו חברה פתוחה ודמוקרטית. אני מבין את הרגישות בישראל - אבל אלה ערכי העולם החופשי".



השגריר הוסיף כי אין להשליך מסוגיה זו על מכלול היחסים בין המדינות. "תסתכלו על כל יתר הדברים הטובים: רק לפי כמה חודשים היו כאן 5,000 אוהדים בריטים שבאו לראות כדורגל", אמר, והזכיר כי "יחסי המסחר שלנו מגיעים ל-2.4 מיליארד פאונד בשנה".



השפעה מועטה, אם בכלל



גם בכירים באוניברסיטאות בישראל מעריכים כי כמו בשנים קודמות, גם להחלטה הנוכחית, של ארגון האוניברסיטאות והמכללות בבריטניה (UCU) המונה 120 אלף מרצים, תהיה השפעה מעטה, אם בכלל. עם זאת, הם הציעו פעולות חריפות למאבק בניסיונות דומים.



לדברי פרופ' דיוויד ניומן מאוניברסיטת בן גוריון, שהרצה במסגרת כינוס ה-UCU שבו התקבלה ההחלטה, הקריאות לחרם מעוררות התנגדות רבה ומשיגות תוצאה הפוכה מזאת שביקשו יוזמיהן. לדבריו, ניסיון העבר מלמד כי שיתופי הפעולה והמימון למחקרים מצטיינים לא ייפגעו. עם זאת, הוא הוסיף כי חלק מהמרצים עשויים לנקוט בגישה של "חרם סמוי".



"למשל", מסביר ניומן, "פוסט-דוקטורנט שיגיש בקשה להתקבל באוניברסיטה בבריטניה, ויידחה בנימוס. אף פעם אי אפשר לדעת אם בחלק מהמקרים הדחייה לא נובעת גם מהיותו ישראלי. זה יכול להגיע גם מצד פרופסורים שדי נייטרלים בייחסם לחרם, אבל יכולים לחשוב לעצמם, 'יש לי עוד חמישה מועמדים מצוינים, למה לי לקחת דווקא ישראלי שאולי ייווצר רעש סביבו'".



רייכמן: "נוסח מודרני של יודן-ריין"



ההחלטה עוררה תגובות-נגד חריפות נוספות בבריטניה. במאמר המערכת שלו, הגדיר ה"פיננשל טיימס" את ההחלטה "טפשות מוחלטת", וקבע כי "זהו צעד אווילי, שאינו מסייע לא לפלשתינאים הנאבקים על עצמאות או לישראלים המתנגדים לכיבוש". גם ה"אינדיפנדנט" השמאלני הגדיר את החרם כ"רעיון נתעב", וקרא ל-120 אלף חברי האיגוד "להפגין את ההגיון הבריא שחסר לנציגיהם - ולפסול את ההצעה".



לצד זאת, ראשי "ראסל גרופ", גוף המאגד את אוניברסיטאות המחקר המובילות בבריטניה, הודיעו כי הם "דוחים על הסף" את הקריאה לחרם, ו"יתנגדו בחריפות" לניסיונות לחרם אקדמי.



לדברי פרופ' ניומן ופרופ' איתמר רבינוביץ, הנשיא הפורש של אוניברסיטת תל אביב, על האוניברסיטאות עצמן לקחת את הובלת המאבק בחרמות אקדמיים. לדברי ניומן, כיום מובילים את המאבק בחרם בעיקר ארגוני הלובי היהודי והישראלי ולא אנשי אקדמיה בכירים או גורמים רשמיים באוניברסיטאות. "כשתומכי החרם רואים את הלובי היהודי מסתובב כאן, זה דווקא מחזק ומעודד אותם", אמר ניומן. "זה נראה כאילו המאבק הוא רק מאבק פוליטי על נושאים יהודים וישראלים ולא מאבק על חופש אקדמי ומחקר".



רבינוביץ קרא להטלת סנקציות על גופים שתומכים בחרמות אקדמיים. כך למשל, הוא הציע שקרנות מחקר לא יעניקו תקציבים לעוסקים בחרם אקדמי. "גם אם מעשית החרם לא פוגע בסטודנטים ובמרצים ישראלים, יש בזה מסר שלאור הזמן מכרסם בלגיטימיות שלנו", אמר רבינוביץ.



נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה, פרופ' אוריאל רייכמן, אמר הערב בנאום בטקס עם בוגרי המכללה, כי החרם הוא "נוסח מודרני של יודן-ריין". רייכמן קרא ליהודי בריטניה והתפוצות לשלוח את ילדיהם ללמוד בישראל, "במקום לשלחם ללמוד במוסדות (...) בהם מתקיימת בפועל הטפה חד-צדדית לחיסול מדינת היהודים".



בתגובה לחרם: קרן אמריקאית תדחה מדענים בריטים



בתוך כך, אליזבת גודלהירש, מנהלת קרן אמריקאית בשווי 150 מיליון דולר לחקר הסרטן, הודיעה למזכירת UCU, סאלי האנט, כי באחרונה שקלה הקרן לאפשר גם למדענים בריטיים לקבל מענקים מהקרן, אך לנוכח החלטת ארגון המרצים, הוחלט לדחות אפשרות זו.



מהשגרירות הבריטית נמסר כי החודש תגיע לישראל, כמתוכנן, משלחת של ביולוגים בריטים בולטים להשתתף בכנס בינלאומי בנושא תאי גזע. ד"ר נדין קופרטי-צור, ראש החוג לצרפתית באוניברסיטת תל אביב, אמרה כי גם סגן ראש "איגוד האוניברסיטאות לפרנקופוניה", פטריק שרדונה מקנדה, הודיע שבסוף החודש יגיע כמתוכנן לפגישות עם ראשי האוניברסיטאות ומרצים לצרפתית. "זו פעם ראשונה שאישיות רמת דרג באיגוד מגיעה לביקור בישראל", היא אמרה.



לפני שנתיים אימץ ארגון מרצים בריטי החלטה לחרם אקדמי על ישראל, אך נאלץ לבטלה כעבור חודש, בעיקר עקב לחץ של ארגונים יהודיים וישראליים. בשנה שעברה שוב עברה החלטה המעודדת חרם אקדמי, אך היא בוטלה מאוחר יותר מטעמים טכניים (הארגון שקיבל אותה התאחד עם ארגון מרצים מקביל, וכתוצאה מהאיחוד נוצר ה-UCU).