וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מי אתה שלדון אדלסון?

גיא לשם

1.6.2007 / 5:27

אדלסון הוא יהודי חם שמחבב את ביבי נתניהו, אבל מי שרוצה לעשות אתו עסקים יגלה את הצדדים הפחות רכים שלו. תשאלו את נוחי דנקנר, למשל

שלדון אדלסון

גיל: 73

מצב משפחתי: נשוי (בשנית) לד"ר מירי אדלסון + שתי בנות

מגורים: את עיקר זמנו מבלה בשנים האחרונות בלאס וגאס ובמקאו

עיסוקים קודמים: שולט ביותר מ50- חברות ציבוריות ופרטיות בארה"ב ובאסיה

זה אולי נשמע מפתיע, לישראלים רבים, גם כאלה שאינם ראשי ממשלה, שרים, פרקליטי צמרת או אנשי עסקים משפיעים, היה בשנים האחרונות מגע בלתי אמצעי עם אחד האנשים העשירים בעולם, שלדון (גדליה) אדלסון. הונו האישי הנקי של אדלסון הוא כ-21 מיליארד דולר, והוא שולט על יותר מ-50 חברות ציבוריות ופרטיות בארצות הברית ובאסיה.

הוא ידוע בעיקר בזכות השליטה בחברת האחזקות סאנדס המפעילה ברחבי העולם מתחמי ענק של נופש, הימורים ושירותים נלווים, ומדורג במקום השלישי ברשימת עשירי ארה"ב שפירסם המגזין "פורבס". אבל ההון העצום לא גרע מנועם הליכותיו. מי שפגשו בו מתארים אותו כ"יהודי חביב, קשוב לבני שיחו ללא קשר למעמדם, שבניגוד לטייקונים אחרים בסדר הגודל שלו, לא נוטה להתעלם מקיומם של בני תמותה".

ישראלים רבים פגשו בו לפני כשנתיים, ביום הולדתה ה-60 של אשתו, ד"ר מירי אדלסון. הבעל שלח לישראל מטוס שאסף בטיסה פרטית מאות מוזמנים למסיבה שנערכה בלאס וגאס ברוב פאר. בין הנוסעים המאושרים היו בעיקר חברי הילדות של מירי שגדלה בחיפה, ואחרים שלמדו עמה רפואה באוניברסיטת תל אביב.

אדלסון הקדיש אותה מידה של תשומת לב לחברי הילדות כמו לכמה מאנשי עסקים שהוזמנו. גם השרים הישראלים ועוזריהם, שאותם אירח בקומפלקס התיירות הענק שהוא מפעיל בלאס וגאס, התרשמו מהקשב שהוא מפגין: "הוא מקשיב לשרים ולא מתבייש להודות שלמד משהו מהשיחה", התפעל השבוע אחד מהם.

מארח נפלא וחיית טרף עסקית

לפני קצת פחות משנתיים הגיעו לביקור אצל אדלסון גם נוחי דנקנר וצמרת אי.די.בי. הביקור נערך במקאו, שם מקים אדלסון בשנים האחרונות את ה-Cotai Strip, רצועת בתי מלון וקזינו משולבת במרכזי קניות ועסקים שאמורה להיהפך לפיסת הנדל"ן הרווחית ביותר בעולם בשנים הקרובות.

דנקנר הגיע לביקור עסקים. הוא שקל להשקיע בפרויקט, שנראה כהצלחה בטוחה. אדלסון סייר עם דנקנר ואנשיו באתרי הבנייה וברצועה המתוכננת, ומשם המשיכו השניים למשרדיו כדי לדון בעקרונות העסקה המתוכננת. כאן הפך היהודי החביב לחיית טרף עסקית - הוא הציג תג מחיר גבוה לעסקה ושלט בכל הפרטים הקטנים של עלויות וכמויות החול והמלט הנדרשים לבנייה.

דנקנר ואנשיו נדהמו, הצדדים שמרו על רוח עסקית טובה, אבל עסקה לא יצאה מהמפגש. בעקיפין, המו"מ על "מעריב" הוא מפגש נוסף בין אדלסון לדנקנר - דנקנר הוא בעל עניין ב"מעריב" ומחזיק, באמצעות אי.די.בי, ב-5% ממניות העיתון.

עסקת "מעריב" עשויה להיות סגירת מעגל נוספת לאדלסון. את סכומי הכסף הראשונים בחייו הרוויח אדלסון מעולם העיתונות. אדלסון, 73, שנולד כבן יחיד לזוג מהגרים יהודים מאוקראינה ומליטא, גדל ברובע העני דורצ'סטר בפרברי בוסטון. כשהיה בן 12 לקח את ההלוואה הראשונה שלו, בסך 200 דולר, מדודו והשתמש בה כדי לרכוש דוכן למכירת עיתונים. נדרשו לו תשע שנים כדי להחזיר את הכסף, אבל בגיל 21 כבר היה איש עסקים עצמאי שהתפרנס ממכירת מודעות בעיתונים ומהפקת דוכנים לירידים. באמצע שנות ה-80 הקים את חברת קומדקס שהתמחתה בירידי מכירות למחשבים אישיים. ב-95' מכר את החברה בכ-900 מיליון דולר ואת הכסף השקיעה בלאס וגאס, העיר הצומחת ביותר בארצות הברית.

על חורבות הקזינו האגדי סאנדס הקים אדלסון קומפלקס מלונאות והימורים בשם ונישיאן (Venetian), הנחשב כיום לרווחי מסוגו. מרבית עסקיו מרוכזים בחברת ההחזקות בתחומי המלונאות ההימורים והנדל"ן סאנדס לאס וגאס, שהונפקה ב-2004 ומאז נסקו מניותיה בכ-150%. בבעלותו שלושה מטוסים פרטיים שבאמצעותם הוא חוצה את העולם בין ארה"ב, דרום-מזרח אסיה, אירופה וישראל - שאליה הוא מגיע בתדירות של כעשר פעמים בשנה, לביקורים שלרוב אינם אורכים יותר מ-24 שעות.

חברי הקונגרס המעופפים של שלדון

אדלסון מעולם לא הסתיר את דעותיו הפוליטיות, שאותן ניתן להגדיר כמזוהות עם השמרנים החדשים (ניאו-קונסרווטיווים) בארה"ב, שעמם נמנים רבים מאנשי הממשל האמריקאי הנוכחי. אדלסון תרם לנשיא ג'ורג' וו. בוש סכומים ניכרים, שהקנו לו גישה ישירה לצמרת הממשל ולבוש עצמו. אחד משגריריו של אדלסון בממשל הוא סטיב אמרסון, חבר אישי ופרשן מוערך לענייני טרור שעומד בראש מכון מחקר העוקב אחרי טרור איסלאמי בינלאומי. אדלסון מריץ בשנים האחרונות, בשיתוף השדולה היהודית איפא"ק, תוכנית להסברת עמדות ישראל בענייני חוץ וביטחון לחברי קונגרס אמריקאים. עד עתה הובאו לישראל כחלק מהתוכנית כ-110 חברי קונגרס, שקיבלו כאן הרצאות מבנימין נתניהו ואנשי ציבור אחרים ומבכירים במערכת הביטחון.

גם בפוליטיקה הישראלית יש לאדלסון קשרים ענפים. על אף שאנשיו מגדירים את העניין שלו בישראל כאידיאולוגי, קשריו עם כמה מהפוליטיקאים בישראל חרגו גם לתחום העסקי. בראיונות לעיתונות הישראלית סיפר אדלסון שהוא מעוניין בהקמת רצועת בתי מלון וקזינו באילת. כמה מהפוליטיקאים הבולטים בישראל, בהם בנימין נתניהו ואריאל שרון, אהבו את הרעיון ואף ניסו לקדם אותו.

בראשית ימי ממשלת שרון הראשונה גיבש מפעל הפיס תוכנית להקמת קזינו ציבורי בישראל. בפיס הכינו תוכנית מפורטת שהוגשה למשרד האוצר, ושר האוצר דאז, נתניהו, התלהב מהתוכנית. הצוותים המקצועיים ניסחו הודעה לעיתונות על היוזמה המשותפת לפיס ולאוצר. דוברי הפיס והאוצר כבר החלו להפיץ את המידע לעיתונאים, אבל אז נודע הדבר לאדלסון. הוא הגיע לישראל ודהר לירושלים לפגישה עם נתניהו. באותו ערב הוזמן נתניהו לכינוס התאחדות המלונאים. בניגוד לסיכומים עם הפיס אמר שם נתניהו שהוא מתנגד להקמת קזינו ציבורי ומעדיף שיוקם כאן קזינו פרטי.

ההתעניינות בהקמת קזינו בישראל הביאה לפתחו של אדלסון גם אחרים: לפני כשנתיים ביקר אצלו גם אברהם הירשזון, שהיה אז שר התיירות, עם מנכ"ל משרדו אלי כהן. השלושה נפגשו בלוס אנג'לס, שם שטח בפניהם אדלסון את חזונו בעניין הקזינו. בראיון שהעניק ל"ידיעות אחרונות" בשנה שעברה אמר אדלסון: "פעלתי למען לגליזציה של קזינו בישראל במשך 15 שנה. נפגשתי עם שרים ומנהיגים, הסברתי את היתרונות, שיכנעתי, אבל כל השידולים נפלו על אוזניים אטומות. פוליטיקאים ישראלים אמרו לי: אתה צודק, מר אדלסון, הקזינו טוב לישראל, יש לו יתרונות עצומים לכלכלה, אבל לנו אין הכוח הפוליטי לחולל את השינוי. להעביר את החקיקה הדרושה". באותו ראיון התחייב אדלסון להשקיע מיליארד דולר בישראל אם תאושר היוזמה.

היידה ביבי

בעבר תרם אדלסון למטרות פוליטיות וקידם יוזמות שהתאימו לדעותיו הימניות, אך בשנים האחרונות מתרכזת פעילותו בישראל בפילנתרופיה. הוא תרם לכמה מוסדות אקדמיים, הקים עם אשתו מרפאה לטיפול במכורים לסמים בבית החולים איכילוב, ובזמן מלחמת לבנון השנייה העביר תרומה לבית החולים פוריה בצפת. בני הזוג אדלסון תרמו באחרונה 25 מיליון דולר ליד ושם - התרומה הבודדת הגבוהה ביותר שהתקבלה בתולדות המוסד - ולהקמת מרכז הכשרה אקדמי ליוצאי חיל האוויר. בשנה שעברה הקים אדלסון קרן המרכזת את הפעילות הפילנתרופית שלו.

אדלסון שומר על קשרים אמיצים עם יו"ר הליכוד נתניהו, שאותו הכיר עוד בימיו כשגריר ישראל באו"ם בשנות ה-80. מקורביו אומרים כי הוא מעריץ את נתניהו ואת דעותיו. "הוא רואה בו את התקווה היחידה לישראל במצבה הנוכחי", אמר לנו אדם שהרבה לשוחח עם אדלסון. אדלסון הקפיד לשוחח עם נתניהו כמה פעמים בשבוע גם כאשר כיהן כראש ממשלה ושר האוצר, ולוח הזמנים שלו היה עמוס לעייפה. "הוא הקפיד לקיים קשר גם עם אריק שרון ואהוד אולמרט, אבל רק נתניהו זכה ליחס של אהבה חסרת תנאים", אומר אחד מאנשי אדלסון. אדלסון הטיס את נתניהו ברחבי ארה"ב למסעות הרצאות ופגישות עם מעצבי מדיניות, ונענה כשנתניהו הפנה אליו גופים שביקשו לגייס כספים. נתניהו מצדו סיפר לאנשים שעבדו עמו באותה תקופה עד כמה נכונים ניתוחיו של אדלסון לגבי המצב במזרח התיכון.

אשתו הישראלית של אדלסון, מירי, גם היא בעלת דעות ימניות ואף נמנתה בעבר עם חברי חוג ותיקי הליכוד "תגר", שתמך בנתניהו. אדלסון, או בשם נעוריה אוקסהורן, גדלה בחיפה כבת לבעלי קולנוע מירון ברחוב הנביאים, שהחליף מאז ידיים רבות. בהמשך למדה רפואה באוניברסיטת תל אביב, סיימה את לימודיה בהצטיינות והתמחתה ברפואה פנימית.

מכרים של הזוג מגדירים את ד"ר אדלסון כמנוע שמאחורי המיליארדר. בעלה אומר עליה שהיא האדם המשפיע עליו ביותר. ד"ר אדלסון התמחתה בטיפולי גמילה לנרקומנים באמצעות תחליף הסם מתאדון. היא הקימה מרכז גמילה בבית החולים איכילוב ומרכז נוסף הפועל בלאס וגאס, ונחשב לאחד הטובים מסוגו בארה"ב.

עם ידידיה הישראלים נמנים מייסד המרכז הבינתחומי, פרופ' אוריאל רייכמן, ואשתו נירה ונשיא אוניברסיטת תל אביב הפורש, פרופ' איתמר רבינוביץ', עמם היא מקפידה להיפגש בכל פעם שהיא מגיעה לישראל. זוג חברים נוסף הם פרופ' סיריל ליגום ורעייתו תא"ל שולה ליגום, שנפטרה באחרונה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

נתניהו מסבך את אדלסון

את ההסתבכות הראשונה של אדלסון בעולם התקשורת הישראלי חייב אדלסון לנתניהו. חברת ניוזקו שבבעלותו של אדלסון נכנסה להשקעה בעיתון "ישראלי", שהיה בבעלות קבוצת הירש מדיה של איש העסקים שלמה בן-צבי, גם הוא תומך מובהק של נתניהו וחוגי הימין. את ההיכרות בין השניים עשה נתניהו, שניסה לסייע לבן-צבי לבסס את היוזמה הראשונה בישראל לעיתון יומי שיחזיק בדעות ימניות. אדלסון נכנס להשקעה, אך כעבור כמה חודשים החלו חיכוכים בין אנשיו של אדלסון בעיתון לבין בן-צבי, והשותפות פורקה בעקבות סכסוך חמור והאשמות הדדיות.

בעקבות המשבר והתפרקות השותפות החל אדלסון לשקול הקמת חינמון מתחרה או רכישה של "מעריב". אחד ממקורביו של אדלסון אמר השבוע שאדלסון אינו מתכוון להפסיד מהשקעתו בתקשורת בישראל: "בשום מקום לא כתוב שחייבים להפסיד כסף מבעלות על כלי תקשורת. אדלסון נכנס כבר בחייו לעסקים שלא הבין בהם הרבה והפך אותם להצלחה מסחררת. לא זכור לי שבמגילת העצמאות ניתנה הזכות לשלוש משפחות לשלוט בתקשורת הישראלית. תמיד יכול להיכנס שחקן חדש וללמד את האחרים איך לעבוד".

אם ירכוש אדלסון את "מעריב" יהיה נתניהו המרוויח הגדול. אנשי אדלסון אומרים כי הוא אינו מתכונן להתערב בתכנים בעיתון, אבל לנתניהו אין מה לחשוש מצוות העורכים שמתכוון אדלסון להכניס. העורך המיועד, עמוס רגב, הוא איש מקצוע ותיק שנתניהו מתייעץ אתו מדי פעם. המנכ"ל המיועד, אשר בהרב, הוא שומר מצוות ודעותיו הפוליטיות הן מהמרכז ימינה.

אחד מיועציו הישראלים של אדלסון הוא הלוביסט בוריס קרסני, מבעלי חברת פוליסי, לשעבר פעיל מרכזי במפלגת העבודה ובעל רשת קשרים מסועפת בשלטון ובפוליטיקה. הישראלי הקרוב ביותר לאדלסון הוא העיתונאי לשעבר דן רביב. השניים הכירו בעת שליחותו של רביב מטעם רשות השידור בוואשינגטון בשנות השמונים. אדלסון הפך את רביב לנציגו במגעים עם התקשורת הישראלית והבינלאומית.

רביב חי עם משפחתו בישראל, אבל את מרבית ימות השנה הוא עושה מסביב לעולם בשליחותו של אדלסון. השבוע היה במקאו כשהוא מלווה צוותי טלוויזיה מכל העולם שבאו להתרשם מרצועת בתי המלון והקזינו של אדלסון במקאו. רביב סירב לספק ל-TheMarkerWeek פרטים על עסקיו של אדלסון או על כוונותיו בעולם התקשורת הישראלי. הוא הרבה לשבח את פועלו הפילנתרופי ואת יכולתו העסקית. "הוא בונה כאן פרויקט של 6.5 מיליון מ"ר. זה יותר ממה שבנה המלך הורדוס", הוא הדגיש בשיחה. על כל היתר לא היה מוכן לפרט. "אדלסון הוא לא אחד שמסתיר את דעותיו", אמר רביב, "כשיהיה לו מה לומר בעניין 'מעריב', הוא יידע למצוא את הדרך לומר זאת".

סכסוכים משפטיים מביכים

בשנים האחרונות נחשף אדלסון בישראל דווקא בזכות סכסוכים משפטיים יותר מאשר עקב תרומותיו הרבות. אחד הסכסוכים האלה הוא עם איש העסקים משה חננאל שייצג את אדלסון בישראל במשך כמה שנים. היחסים הקרובים בין חננאל ואדלסון נהפכו לסכסוך מר, וחננאל הגיש לבית הדין לעבודה תביעה שבה נטען כי לא קיבל מאדלסון סכומי כסף גדולים המגיעים לו בתמורה לעסקות שיזם בעבורו בעולם. אדלסון, שיוצג בתיק על ידי עו"ד דורי קלגסבלד, ניסה בכל כוחו למנוע את חשיפת הפרשה בתקשורת. חננאל התנגד לבקשה, והשופטת אלישבע ברק הכריעה נגד אדלסון. התיק עדיין מתנהל, ואת תגובתו של חננאל לא ניתן היה לקבל השבוע.

תיק אחר שהצליח להביך את אדלסון הוא הסכסוך המשפטי עם תא"ל משה מלניק, בעבר מבכירי הטייסים בחיל האוויר, שהועסק על ידי אדלסון בתחום הנדל"ן בארה"ב ובקידום היוזמה לקזינו בישראל. מלניק זכה בתביעה שהגיש נגד אדלסון על סך 150 אלף שקל בגין שכר עבודה שהגיע לו. שתי התביעות הוגשו על ידי אנשים שנהנו בעבר מידידותו של אדלסון, ונהפכו ליריביו המרים בגלל סכומים כמעט חסרי משמעות מבחינת המיליארדר, שנלחם בהם בכל כוחו. "הוא לא לוקח שבויים", אמר השבוע גורם משפטי המכיר את התנהלותו של אדלסון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully