שרת החינוך, יולי תמיר, ביקרה את ההחלטה ואמרה שתפנה לשר החינוך הבריטי ולראשי האוניברסיטאות המובילות בבריטניה כדי שינקטו עמדה נגד ההחלטה. לדברי תמיר, "יש מידה מרובה של ציניות בכך שבתקופה שתלמידים בשדרות וסטודנטים במכללה ישראלית מותקפים מדי יום בקסאמים, מרצים בבריטניה בוחרים לגנות את ישראל ולא לתמוך בה".
עם זאת, תמיר העריכה שלהחלטה תהיה השפעה מעשית "מועטה". יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל, הפרופ' משה קוה, אמר שחרם אקדמי הוא "הפרה חמורה של עקרון החופש האקדמי". בין השאר, בהצעות איגוד המרצים נקבע כי "לא ניתן לעמוד מנגד מול מה שמתרחש בשטחים (...) הקונגרס יפיץ את הבקשה הפלשתינית לחרם נגד מוסדות ישראליים בקרב כל סניפי האיגוד; יארגן סיורים ברחבי בריטניה לגורמים אקדמיים פלשתיניים ויפתח קשרים ישירים עם איגודי עובדים בפלשתין". זאת, בנוסף לפעולה למען הקפאת שיתוף הפעולה האקדמי עם ישראל דרך האיחוד האירופי, ולהקפאת המימון האירופי לאקדמיה בישראל עד שתציית להחלטות האו"ם.
"זהו חרם לכל דבר", אמר רוני פרייזר, ראש הארגון הבריטי "ידידי ישראל באקדמיה", שפעל במרץ נגד החרמות האקדמיים בשנים האחרונות. "זה מוכיח ששום דבר לא השתנה באיגודים המקצועיים האקדמיים". ב-2005 העביר איגוד המרצים AUT החלטה הקוראת לחרם אקדמי על ישראל, שבוטלה בכינוס מיוחד של האיגוד מאוחר יותר; ב-2006 החליט ארגון המרצים NATFHE על חרם דומה. שבוע אחרי כן התאחדו שני הארגונים ל-UCU, וההחלטה אתמול ב-UCU מסמלת את ניצחונם של מבקרי ישראל בכינוסו הראשון של האיגוד החדש.
"בשנה הקרובה, נפעל כדי לשכנע חברים לא ללכת לכנסים בישראל, לא להגיש מאמרים למגזינים מדעיים ישראליים ולא להגיש בקשות מימון משותפות עם מוסדות ישראליים", אמר לאחר ההחלטה טום היקי, מרצה לפילוסופיה מאוניברסיטת "ברייטון", העומד מאחורי היוזמה. לדבריו, הוא תומך בחרם מיידי ומלא על האקדמיה הישראלית, אך החליט להציע בשלב זה רק תקופת דיון בת שנה בנושא.
לבני לשרת החוץ הבריטית: ישראל רואה בחומרה כוונת המרצים להטיל חרם
ברק רביד
1.6.2007 / 20:26