כיצד נהפכה ישראל ליצואנית מידע מובילה בתחום המיזמים המשותפים למגזר הציבורי והפרטי?

בשנה שעברה מלאו 20 שנים לפרסום פרויקט ה-Private Financial Initiative הראשון בישראל. ב-1986 פירסמה עיריית ירושלים מכרז להקמת מבנה חדש בעבור משרדיה תמורת שכירות מובטחת ל-20 שנה. במכרז זכו האחים רייכמן (בשותפות עם חברה קנדית), ואלה בנו את משכן העירייה המשמש אותה עד היום. בהמשך נקלעו היזמים למצוקה והעירייה "פדתה" את הבניין, אך היסטורית, היה זה המיזם הראשון ששילב יוזמה ציבורית במימון פרטי להתקשרות ארוכת טווח. המתווהעוצב באותם שנים באנגליה של מרגרט תאצ'רונהפך בשנים האחרונות למתווה שכיח במשק הישראלי. כיום מבוצעים או פועלים פרויקטים בשיתוף פעולה ציבורי-פרטי בהיקף של כ-10 מיליארד שקל.



השבוע תכונס לראשונה בישראל המועצה הכלכלית של האו"ם לענייני אירופה. לכנס, הנערך בחסות משרד החוץ ו"הארץ-כנסים", הוזמנו שרים, סגני שרים ובכירים במשרדי הכלכלה, המסחר והתחבורה של ארה"ב, רוסיה, אוקראינה, צ'כיה, גרמניה וצרפת; יטלו בו חלק גם נציגי הבנקים הגדולים בעולם ובכירי חברות הביצוע הישראליות. ומהי תכלית כינוס המכובדים בתל אביב? שושבין הכינוס (וחבר ועדת המומחים במועצה) עו"ד יהודה רווה, מגלה שהיא קידום הפרויקטים בשיטת ה-Public Private Partnership. ישראל, אומר עו"ד רווה, מהווה מודל בינלאומי מוצלח לפיתוח חדשני של מיזמי P.P.P ולמתווי המימון והתפעול הייחודיים שהעמידה.



בלי להכביד על התקציב



"מאז הקמתה, מעולם לא הושלם בישראל מיזם תשתיות לאומי במועד ובתקציב שנקבעו עם תחילתו", אומר עו"ד רווה, האחראי לשילוב היזמים הפרטיים במרבית פרויקטי ה-P.P.P שנעשו בארץ. שילוב יזמים פרטיים, לפיכך, התאים לישראל משום שנועד לאפשר לגופים ציבוריים להקים מיזמים שעלותם גבוהה, בזמן קצר יחסית, תוך דאגה לתחזוקתם ומבלי שהדבר יכביד על מסגרת התקציב.



בשיטת ה-B.O.T, למשל, היזם מקים את הפרויקט במימונו, מתפעלו למשך 15-30 שנה ובתמורה גובה מהמשתמשים תשלום קבוע למשך תקופת הזיכיון, ובסיומה משיב את הפרויקט לגוף הציבורי המזמין. מיזם מנהרות הכרמל, שיצא כעת לדרכו, היה לפרויקט ה-B.O.T הראשון בישראל. תחילת דרכו נטועה אמנם בעשור הקודם, אך חבלי הלידה של המתווה הובילו לשיתוף הפעולה בין המגזר הציבורי לפרטי בפרויקט הזה ובפרויקטים שבאו אחריו נעו ההליכים באופן יותר חלק. פרויקט ה-B.O.T התחבורתי הבא, כביש חוצה ישראל, הפך לסיפור הצלחה כלכלי המהווה מודל בינלאומי לתפעול כביש אגרה.



ההצלחה לא נשמרה לתחום התחבורה בלבד, ומתווה ה-B.O.T אומץ גם בתחומים אחרים. למשל, כך למשל בהקמת בית הסוהר הפרטי בדרום, בביצוע אפריקה ישראל ומנרב, אך בעיקר במשק המים. בדצמבר 2005 החל לפעול מתקן התפלת מי ים באשקלון שהוקם בשיטת ה-B.O.T, בעלות של כ-1.2 מיליארד שקל ומספק 100 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה. אם לא די בכך, הרי שבמסגרת פרויקט ה-B.O.T הנדון נערך הסכם B.O.T (פנימי) נוסף להקמת תחנת כוח עצמאית בהיקף 80 מגוואט, המספקת למתקן חשמל.



"שם המשחק הוא הסיכון", מסביר עו"ד יוסי לוי, שיחד עם עו"ד ענת מי-דן, ליוו את המדינה במרבית התקשרויותיה בפרויקטי ה-P.P.P: "האמנות הגדולה נמצאת בחלוקה נכונה של הסיכונים בין המגזרים כשכל אחד מהם מתמודד עם אלה הנוחים לו".



במקביל, הלך והתפתח בארץ מתווה ה-P.F.I במתכונתו "המגוירת". באנגליה, מספר לוי, משמש המונח כמונח גג לכלל המיזמים המשותפים למגזר הציבורי והפרטי. בישראל נקשר השם לשיטה בה היזם מקים את הפרויקט במימונו ומתפעלו; בתמורה הוא גובה את התשלום מהגוף הציבורי המזמין ובתום התקופה מעביר את המיזם לידיו. במתווה זהנסלל כביש 431, ובעתיד ייסללו הנתיב המהיר באיילון וכביש הרוחב 531. פרויקטים במסלול זה, מסביר לוי, היוו קפיצת דרך מבחינה תפישתית משום ששילבו באופן חדשני בין מענק הקמה מקופת המדינה לבין כיסוי השקעתו ארוכת הטווח של היזם בהתאם להצלחת הפרויקט (אגרות צל, למשל). באופן כזה, נמנעת המדינה מהטלת אגרות על הציבור, מוזילה את עלויות המימון של היזם (ומספקת לו מניע להתייעלות ולתחזוקה נאותה.



השמים הם הגבול



"אוצר הטבע היחיד שהתברכה בו ישראל, פרט לים המלח, הוא הראש היהודי", אומר רווה. כש"אוצר" זה מגובה בכסף הרב הסובב במגזר הפרטי, ובייחוד במאות מיליארדי השקלים המנוהלים בגופים המוסדיים - השמים הם הגבול. דבריו מכוונים לידע שנצבר בפרויקט חוצה ישראל, למתקן ההתפלה באשקלון, ובייחוד למיזם כביש 431 שזכה לפני כמה חודשים בתואר "פרויקט השנה". "הדבר היפה בפרויקטים האלה היא היצירתיות", אומר רווה ומוסיף: "אפשר לקחת בית חולים ולבחון אילו מחלקות מניבות ניתן לאתר בו ולהוציא מכרז. אולי אף היכל תרבות, שיוקם תוך התחייבות הרשות המקומית לדאוג ל-100 אירועים בשנה, למשל".



מתווה ה-D.B.O.T מזמין את המתמודדים במכרז להעלות בעצמם הצעות לחלקים מניבים בפרויקט כדי לכסות את השקעתם ולמקסם את רווחיהם. כך, למשל, עשתה האוניברסיטה העברית במיזם כפר הסטודנטים, שאת בנייתו משלימות כעת אפריקה ישראל ומנרב וכך גם מתכננת מכללת נתניה בבניית המעונות בשטחה.



העתיד: קפיטריה בטבריה



בבחירת מסלול מכרזי החשב הכללי רואה עו"ד לוי העדפה עתידית גוברת לפרויקטי ה-P.F.I על חשבון מיזמי B.O.T. אלה האחרונים עדיין יקרים יותר, ולאחר כביש 6 והנתיב המהיר באיילון תשתדל המדינה לצמצם את גביית האגרות מהציבור. התפתחויות עתידיות נוספות יוכלו להתבטא במתן ערבות ממשלה לפרויקטים קטנים יותר או הנפקת אג"ח על חלק מן החוב.



עם זאת, עיקר ההתפתחות העתידית יהיה במגוון המתרחב של התחומים בהם יתבקש שיתוף הפעולה בין המגזרים. "אני לא רואה את הממשלה מממנת היום את בניית עיר הבה"דים בדרום", מפתיע רווה. "למגזר הפרטי לא תהיה בעייה לממן פרויקט שכזה ואין לי ספק שגם באוצר חושבים על זה. יש סיכוי לא מבוטל שזה יהיה המיזם הגדול הבא".



גם ברשויות את הפוטנציאל הכלכלי והביצועי שבמתווים. עיריית טבריה, למשל, פירסמה לא מכבר מכרז בהיקף מוערך של 15 מיליון דולר להקמת כיכר עירונית חדשה, מרכז מסחרי וחניון, בשיטת ה-B.O.T.