דורון כהן: "פיזור של 80%-60% באירופה וארה"ב הוא בסיס איתן לתיק ההשקעות"

הביצועים הכלכליים המרשימים והפיכתה של ישראל לזירת השקעות בינלאומית סייעו לא מעט לחגיגה הפיננסית ולשבירת השיאים המסיווית בבורסה של תל אביב. ואולם הרציניים מבין העוסקים בתחום ההשקעות מזכירים כי אין להתבלבל מהעליות, ויש לזכור לפזר סיכונים.



הזינוקים בבורסה אינם נחלת הבורסה הישראלית בלבד. גאות דומה מתרחשת כמעט בכל בורסות העולם, מה שמשמעותו, מצד אחד, כי גם במדינות אחרות ניתן להשיג תשואות נאות - אבל מצד שני, גם מעלה חששות לירידות גלובליות. כיום יכולים משקיעים ישראלים לרכוש קרנות נאמנות המשקיעות בחו"ל ותעודות סל על מדדים זרים וגם להשקיע באופן ישיר כמעט בכל הבורסות בעולם. כך שאין קושי לבנות תיק גלובלי.



עדיף בחברות גדולות



דורון כהן, משנה למנכ"ל בקבוצת א.ד רוטשילד, טוען כי מנהל השקעות מוצלח "לעולם לא ישים את כל הביצים בסל אחד". לדבריו, פיזור השקעות מפחית את הסיכון בתיק ההשקעות ויכול להיעשות בשלוש רמות עיקריות: פיזור גיאוגרפי שיאפשר הפחתת סיכונים בין המדינות; פיזור מגזרי-ענפי שימנע הפסד גדול אם ענף מסוים ייקלע למשבר תקופתי; ופיזור מטבעי שיכול לאפשר הפחתת סיכוני מטבע.



כהן, שהתבקש לתת המלצות השקעה למשקיע מהשורה, מדגיש את עלויות הרכישה הגבוהות הכרוכות בניהול תיק גלובלי. "לעלויות קנייה ומכירה של ניירות ערך זרים מיתוספות עמלות מינימום. לכן, ברכישת אג"ח זר או מניות זרות בודדות עלות הרכישה עשויה להגיע ל-2%-1% ולעתים יותר מסך הרכישה, מה שמותיר לנו מעט מאוד מקום לרווח. בתיקי השקעות קטנים האפשרות האופטימלית לניהול תיק השקעות גלובלי בעל פיזור השקעות נאות ובעלויות רכישה סבירות היא ניהול דרך קרנות נאמנות ותעודות סל".



נתח משמעותי בבחירת אזורים גאוגרפיים יהיה לכלכלות מבוססות מאוד כמו ארה"ב, אירופה ויפאן. כהן מסביר שביסוס תיק ההשקעות על שווקים מתעוררים הוא שגוי מאחר ששווקים אלה מאופיינים בתנודתיות גבוהה מאוד. "תהליכים פוליטיים וכלכליים קיצוניים משפיעים כמו ההפיכה בתאילנד, משבר המטבע באינדונזיה ושינויים רגולטוריים בסין יכולים לגרור הפסדים עצומים למשקיע. הכלכלות הגדולות לא חוות אירועים כאלה", מסביר כהן. לדבריו, פיזור של 60%-80% באירופה וארה"ב הוא בסיס איתן לתיק ההשקעות, את המרכיב הנותר יש לחלק בשווקים מתעוררים ויהיה החלק הצומח ובעל הפוטנציאל בתיק.



ההשקעה הפשוטה ביותר בארה"ב, אומר כהן, היא תעודת סל של 500 S&P המאפשרת חשיפה ל-500 המניות המובילות בשוק האמריקאי. כהן מדגיש שתעודת סל היא מכשיר פיננסי טכני שאינו מתייחס לשינויים בכלכלת האמריקאית. כלומר, אם המגזר החם ביותר היום הוא אנרגיה, תעודת הסל לא תאפשר חשיפת יתר למגזר הספציפי. לפיכך המלצתו היא לשלב את ההשקעה עם קרן נאמנות שמתמחה במניות ערך, מניות המתאפיינות בחלוקת דיווידנד גבוהה ומכפיל רווח נמוך (מדובר בחברות גדולות ויציבות).



"ההאטה הצפויה בכלכלה האמריקאית תשפיע על חברות קטנות - והרבה פחות על חברות גדולות ויציבות - ולכן חברות אלה מומלצות", אומר כהן. "ובכלל, אחרי עלייה כמעט רצופה בשלוש השנים האחרונות, ההמלצה היא להשקעה במניות מובילות ולא במניות השורה השנייה". המלצתו של כהן לגבי אירופה ויפאן זהה לזו של ארה"ב. לדבריו, תעודות סל 600 euro stokxx או Msci euro יאפשרו חשיפה לחברות אירופיות מובילות ותעודת סל EWI תאפשר חשיפה לחברות יפאניות גדולות.



לגבי השווקים המתעוררים, המלצותיו של כהן משנות מגמה: "בשווקים המתעוררים יש לבצע השקעות באמצעות קרנות נאמנות ולא תעודות סל, מאחר שהן מעוותות את פיזור ההשקעה. תעודת סל שעוקבת אחר ה-FXI, מדד של 25 מניות מבורסת הונג קונג, כוללת שלוש מניות שהן כ-40% משוויו הכולל של המדד. כך שמשקיע הרוצה לפזר את כספו קונה מוצר פיננסי שלא תואם את אסטרטגיית ההשקעה שלו".



לגבי השקעה באפיק אג"חי, כהן מציין כי אין תעודות סל אג"חיות זרות, ולכן הוא ממליץ על חשיפה סולידית דרך קרנות נאמנות המשקיעות באג"ח זרות. "הפיזור המומלץ הוא 80% אג"ח קונצרניות נקובות בדולר או ביורו; 10% אג"ח קונצרניות בסיכון גבוה יותר (חברות שדורגו כבעלות סיכון אשראי גבוה, דירוג BBB ומטה); ו-10% הנותרים אג"ח ממשלתיות של שווקים מתעוררים כמו ברזיל, ארגנטינה, טורקיה ורוסיה", מסכם כהן.



להתפזר דרך תעודות סל



ליאן טויטש, מנהל השקעות ראשי באג"ח בין לאומיות מאי.בי.אי, יש פילוסופיה מעניינת באשר לפיזור השקעות גלובליות עבור המשקיע הישראלי: "למשקיע הישראלי הממוצע יש שלושה נכסים עיקריים: ביתו, החיסכון הפנסיוני שלו ותיק הנכסים שלו. הבית מושקע בישראל - וכך גם רובו של החיסכון הפנסיוני (90%). לפיכך, כדי ליצור פיזור סיכונים, החיסכון הנזיל צריך ברובו הגדול להיות מושקע בחו"ל".



טויטש ממליץ למשקיע מהשורה להיחשף לשווקים בין לאומיים דרך תעודות סל. "תעודות הסל הן נזילות וברובן המכריע ממוקדות גיאוגרפית ולא מגזרית. יש לשלב תעודות של מדינות שונות בעולם כדי שלא להיות חשוף למשבר כלכלי במדינה מסוימת, וגם משום שלא ניתן לחזות איזה שוק יעלה יותר מאחרים. לגבי השווקים המתעוררים, יש את תעודת הסל EEM (תעודה על מדד השווקים המתעוררים החופשיים של MSCI)".



לגבי מרכיבים סולידיים יותר, כהן ממליץ למשקיע הקטן לקנות קרנות אג"חיות זרות ולא אג"ח זרות באופן ישיר, עקב העלויות הכרוכות בקנייה ומכירה ישירה של אג"ח זרות לעומת העלויות נמוכות יחסית של קרנות נאמנות המאפשרות חשיפה זהה.



עם זאת, כאשר מדובר בלקוח גדול (יותר מ-2 מיליון דולר) שיכול להרשות לעצמו את עליות הקנייה והמכירה של אג"ח קונצרניות זרות ממליץ כהן על רכישת אג"ח במגזר הבנקאי. וטויטש מוסיף: "בנקים מפוכחים מבחינת הסיכונים שהם יכולים לקחת, מאחר שהם כפופים למגבלות רגולטריות. בנוסף, הם מנוהלים בצורה שמרנית והסיכויים להשתלטות מצד חברה אחרת - נמוכים. כל אלו יוצרים ביטחון למשקיע".