מנכ"ל HT Media ההודית:"העיתונות המודפסת לא תיעלם"

רג'יב ורמה, מנכ"ל HT Media, אחת מחברות התקשורת הגדולות בהודו, הוא אחד מהנהנים הגדולים מתור הזהב של ענף העיתונות המודפסת בהודו, שצומחת בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. ורמה מפתח בהתמדה את שיתופי הפעולה של HT Media עם גופי המדיה במערב, ולא מקבל את הטענה שתעשיית העיתונות העולמית נמצאת במשבר המאיים על קיומה.



הוא טוען כי הוא צופה צמיחה בענף בשנים הקרובות, "כתוצאה מתהליכי קונסולידציה נכונים, ובעיקר מכיוון שהעיתונות המודפסת מצליחה להמציא עצמה מחדש באמצעות המעבר לפורמט קומפקטי והכניסה לעסקי עיתונות החינם".



לורמה קל לשמור על אופטימיות. שיעור נהירת הקוראים בהודו לחלופת האינטרנט נמוך מבמערב, תפוצת העיתונים המודפסים נמצאת בעלייה עקבית, הכלכלה ההודית צומחת בקצב גבוה פי שלושה ויותר מזו האמריקאית - ומניית HT Media מזנקת השנה בעשרות אחוזים. הוא מרגיש בטוח לחבור בשיתופי פעולה לכמה מהגורמים המובילים בתחום המדיה במערב - הסכם לשיתוף פעולה בהשקת עיתון עסקי (MINT) עם וול סטריט גורנל, והקמת תחנת רדיו בהודו עם וירג'ין הבריטית.



רג'יב ורמה הגיע בשבוע שעבר לישראל כדי לסגור חוזה לייצוג ולשיתוף פעולה עם Redmatch הישראלית, המפתחת טכנולוגיות לניהול גיוס עובדים באינטרנט. לורמה כוונות רציניות לעשות עסקים בתחום הדוט-קום, כיאה למי שמחזיק בחברה השניה בגודלה בתחום העיתונות המודפסת בהודו ושמבין לעומק את תהליך ההתלכדות העובר על ענף המדיה בעולם והתרחבותו לפעילות גם לתחומי המולטימדיה.



HT Media מפיצה 2.5 מיליון עותקים מהעיתונים שלה מדי יום. הפרסומים המובילים שלה הם Hindustan Times באנגלית ו-Hindustan בהינדית, המופיעים מאז הקמת החברה שנחנכה על ידי מהטמה גנדי, כחלק מתנועת השחרור ההודית ב-1924. הקבוצה נכנסה באחרונה גם למדיה האינטרנטית, ואתר הדגל שלה - HindustanTimes.com נחשב לאתר החדשות המוביל בהודו.



ורמה מנהל את HT Media זה שלוש שנים. הוא הגיע אליה מניהול תאגיד Whirlpool. לפני כן הוא שימש בכמה תפקידי ניהול בנסטלה. הוא הגיח לביקור של יומיים ואומר כי דמיין לעצמו ישראל אחרת: "הרבה יותר שקט פה משדמיינתי".



הכלכלה נגישה להמונים



מהן הסיבות העיקריות לתור הזהב בעיתונות ההודית בעוד בארה"ב ובמערב נאבקים בירידה מתמדת בתפוצת העיתונים? "בארבע-חמש השנים האחרונות יש צמיחה אדירה בהודו. זו הכלכלה השנייה בעולם במונחי צמיחה - 7%-9% בשנה. הפעילות הכלכלית הופכת יותר ויותר נגישה להמונים בהודו, ולכן גם עסקי המדיה נהנים מחדירה גבוהה. סך ההוצאה על מדיה כחלק מהתוצר המקומי הגולמי הוא כ-3%-4% - בעוד במדינות אחרות בעולם הוא 0.8%-1%.



"כשהודו נפתחה לעולם, יותר ויותר חברות החלו להשקיע בה. המדיה נהפכה עבורן לכלי חשוב כדי להגיע לאנשים, והחסמים להשקעה עבורם היו נמוכים. החדירה של שירותי המדיה עדיין נמוכה, ולכן יש צמיחה של ממש בסקטור ותפוצת העיתונים רק עולה".



אבל באחרונה נשמעות טענות על אפשרות שהודו תקשיח את הרגולציה על השקעות וגם המחירים בהודו עולים עד כדי כך שראש הממשלה שלכם מדבר על אפשרות לאינפלציה.



"בהודו היה שינוי מאסיווי בכלכלה. לא תהיה חזרה לכללי רגולציה נוקשים. אני גם לא חושב שיש סיכוי שקצב הצמיחה ייפגע. הממשלה עושה מאמץ לוודא שהאינפלציה תהיה תחת שליטה מכיוון שחלקים גדולים מהודו עדיין שרויים בעוני . ממה שאני שומע מקובעי המדיניות הכלכלית בהודו הם מתכוונים לשמר את קצב הצמיחה ברמה הדומה לזו הנוכחית - סביב 9%".



במה העידן החדש במדיה שונה מהתעשייה המסורתית?



"כשמדברים על הניו מדיה מדברים למעשה על האינטרנט. זה המשתנה העיקרי. מחירי הקישוריות לאינטרנט בהודו יורדים, ואין בה הגבלות על חופש המידע כמו שיש בסין.



"כמו כן, החדירה של מכשירי הסלולר אדירה, כשהמחירים בתחום ירדו עד כדי כך שכיום השוק ההודי מוביל על השוק סיני בצריכת שירותי סלולר. אני צופה צמיחה וחדירה דומה גם באינטרנט. הניו מדיה משנה את האופן שבו מתבצעות עסקות ואת האופן שבו אנשים צורכים מידע, בעיקר במדינה כמו הודו, שרוב האוכלוסייה בה הוא מתחת לגיל 35 ".



עד כמה קיימת סכנה אמיתית לעיתונות המודפסת?



"המחירים של העיתונים המודפסים יורדים מכיוון שניתן למצוא הכול באינטרנט. עם זאת אני לא רואה את העיתונות המודפסת נעלמת. היא תחיה לצד האינטרנט. בעולם רואים לחץ מסוים, אך בהודו המצב שונה כי 30%-35% מהציבור אינם קוראים, ויש תהליך לביעור הבערות. הדבר הראשון שאותם אנשים יצרכו ויקנו יהיה העיתון.



אנשים בהודו מאמינים בעיתונות וקוראים שניים-שלושה עיתונים בכל בוקר. העיתונות לא תיעלם, עם זאת, יש לחץ גובר על הזמן הפנוי של אנשים ויש נדידה של קוראים לאינטרנט מכיוון שהוא נגיש יותר".



הכוח עובר לקוראים



מה דעתך על תחום הבלוגים ההולך ומתפתח ועל השפעתו על העיתונות המודפסת?



"נכון שיותר ויותר כוח עובר ויעבור לידי הקוראים. זה יגרום לשינוי גדול, והציבור יהיה כל הזמן בחיפוש אחר המידע הנכון. יהיה עוד שלב של לימוד התופעה לפני שהמצב יתייצב. רק הזמן יעיד עד כמה זה הופך לדבר משפיע על התנהגות הקוראים ועל הרמה שבה הם סומכים על מה שנכתב בבלוגים.



לדעתי המותגים החזקים בעולם העיתונות המודפסת בגלל היחסים שכבר יש להם עם הקוראים יישארו תמיד במעמד גבוה יותר, אבל הם צריכים לראות איך הם יוצרים הזדמנות מהבלוגים".



אתה רואה בעיה באיכות התוכן שאתם מספקים בעקבות השינויים שאתה מדבר עליהם?



"בהודו איכות התוכן השתפרה משמעותית. יותר ויותר אנשים מבריקים נכנסים לעולם המדיה והעיתונות. רבים מהאנשים שרכשו השכלה בעיתונות מחוץ להודו שבים כיום לעבוד בהודו. הקוראים מצפים לאיכות ואם לא תספק להם את זה הם ידחו אותך. בהודו המשכורות בתחום עלו והדרישה לכוח אדם רק תעלה כי יש דרישה גוברת ליוצרי תוכן."



אתה בוודאי מודע לחשש הקיים בתעשיית ההיי-טק במערב ובישראל, מעלייתה של הודו ומהשימוש ההולך וגובר במהנדסים הודים. מה אתה אומר על כך?



"אני מאמין גדול בכך שהגלובליזציה היא עובדה קיימת, מכיוון שהיא טובה לעולם. בכל פעם שקיים שינוי, יש כוחות שמתנגדים לו. המדינות המפותחות ימשיכו להעביר עבודות שניתן לעשות בעלויות נמוכות יותר למזרח. כלכלות שכבר נמצאות במקום מאוד נוח ומתקדם יצטרכו להתאים את עצמן לעבודות המייצרות ערך מוסף - זה דבר טבעי".