"דרושה תחרות אמיתית בין הבנקים"

מי סובל בעיקר מהריכוזיות הגבוהה במערכת הבנקאות בישראל? מחקר שערך פרופ' דוד רוטנברג קובע כי הסובלים העיקריים הם משקי הבית ולא הפירמות. "הפירמות יכולות למצוא תחליפים לבנקים, אולם הבנקים מנצלים את העובדה שאין למשקי הבית אלטרנטיווה מחוץ למערכת הבנקאות. האלטרנטיבה היחידה שיש למשקים היא לפדות את החסכונות, ולכן הכוח שמפעילים הבנקים על משקי הבית גדול מהכוח שמופעל על פירמות", אמר פרופ' רוטנברג בכנס שנערך הבוקר באוניברסיטה העברית. רוטנברג ציין כי הנתונים בישראל דומים לאלה באירופה.

רוטנברג הציג את מדד הרפידל הבודק את הריכוזיות במערכת הבנקאית, כאשר ערך גבוה של המדד מציין ריכוזיות גבוהה. את הריכוזיות הגדולה ביותר מציגה פינלנד (מדד של 0.32) שם בוצע איחוד בין 2 הבנקים הגדולים במדינה.

בקצה השני נמצאת ארה"ב, שמציגה מדד של 0.058 ולאחריהן אנגליה, ספרד, גרמניה וספרד. הממוצע העולמי עומד על 0.155, כאשר הממוצע בקרב קבוצת ההתייחסות של ישראל עומד על 0.187. ישראל מציגה מדד של 0.228. פירוש הדבר כי הריכוזיות בישראל גבוהה לעומת המדינות בקבוצת היחס.

מנגד, הציג רוטנברג מדד המראה כי מידת התחרותיות במערכת הבנקאית נמוכה. "נוצר מצב בו 2 בנקים (הפועלים ולאומי) שולטים בענף ויצרו מצב של דואופול", אמר.

מן הצד השני, הסביר רוטברג כי האיום התחרותי בישראל הוא מחסור בתחום האשראי: "באופן כללי לא קיימים תחליפי אשראי נאותים המהווים איום תחרותי של ממש על הבנקים, ורק ב-3 השנים האחרונות הפירמות העסקיות מימנו את פעילותן השוטפת באמצעות גופים חוץ בנקאיים באמצעות הנפקת אגרות חוב".

מסקנתו של רוטנברג היא כי מערכת הבנקאות בישראל אינה תחרותית, וכי התחרות אפילו הורעה בשנים האחרונות. "אין בישראל תנאים בסיסיים לקיום איום תחרותי על מערכת הבנקאות", אמר.

רוטנברג הציג שורה של המלצות לשיפור המצב וביניהן מגבלות כניסה נוחות יותר לפתיחת בנק, מניעת מיזוג בין בנקים כאשר כל אחד מהם יכול להתקיים גם לבדו. "בנק הדואר יכול להוות תחרות למערכת הבנקאות ולכן הפיכתו לבנק מסחרי תיטיב עם התחרות", סיכם רוטנברג.