פרופסור חיים לוי מהאוניברסיטה העברית תוקף את קרנות הנאמנות: "לקרנות אין ידע אמיתי"

"מדוע קיימות קרנות נאמנות? בגלל הטענה שהן יודעות לבחור את הנכסים הטובים ביותר. האם זה נכון? בהחלט לא. לקרנות אין ידע אמיתי, ובמרבית המקרים הן אינן מציגות תשואה טובה יותר מהמדד. אין ערך לאנליזות כי השוק יעיל וקובע את הכיוון". כך אמר פרופסור חיים לוי בכנס שנערך הבוקר באוניברסיטה העברית.



"מתי יש ערך לאנליזה ולמחקר? רק כאשר נסחרת חברה חדשה. אז אין מסחר בבוקר, יש לקבוע מחיר ראשוני ועושים הערכה. ערך נוסף יש לאנליזה במניות לא סחירות, דוגמת מניות היתר. שם אין היצע וביקוש אמיתיים שמשקפים את הערך האמיתי של החברה".



לוי, פרופסור באוניברסיטה העברית, הציג מחקר שנערך בארה"ב ב-1966 אשר בדק האם קרנות הנאמנות אכן "מכות את השוק", כלומר, האם יש להן ידע מיוחד. מסקנתו היתה כי מרבית הקרנות אינן מצליחות "להכות את השוק", ולכן הן חסרות ידע מיוחד כלשהו.



חמור מכך, המחקר הראשון לא התייחס לדמי הניהול שגובות הקרנות. מחקר מאוחר יותר - שניכה את דמי הניהול - הציג תוצאות עגומות יותר לקרנות הנאמנות. לוי ערך מחקר נוסף בסוף שנות ה-70 וגילה כי 7 הקרנות שהיו קיימות בישראל הציגו סיכון גבוה יותר ותשואה נמוכה יותר. הנתונים גיבו את מסקנתו בדבר הידע שמצוי ברשות הקרנות.



לוי הדגיש כי בעיה אמיתית בשוק היא שדמי הניהול אינם שקופים. זאת, היות שאין סעיף מיוחד שנקרא "גביית דמי ניהול". "חלק מהאנשים סבורים שקרן הנאמנות אינה גובה דמי ניהול כי הבנק מציג שורת עמלה, אולם הקרנות אינן מציגות זאת".



בנוסף, התייחס לוי לשאלה "מי הרוויח מרפורמת בכר?". הוא טען כי "הבנקים הרוויחו - הם מכרו את הקרנות במחיר עתק וממשיכים לקבל עמלת הפצה. הבנקים צוחקים כל הדרך אל הבנק".



לוי פירסם סוד ידוע, לפיו הבנקים - שייסדו את קרנות הנאמנות - קבעו כמה מדדים: קרן אגרסיבית שתציג תשואה כפולה ביחס למדד - כלומר, תעלה או תרד פי 2 מביצועי המדד - וקרן דפנסיבית. "כך תמיד תהיה לבנק קרן שתכה את המדד ולבנק יהיה מה לפרסם: אם השוק עלה, הקרן האגרסיבית עלתה פי 2; אם השוק ירד, הקרן ירדה בפחות. כך תמיד מכניסים קרן לרשימת ההשוואה".