נדחתה תביעת מפרק בנק צפון אמריקה נגד חברת הביטוח ג'נרל דה פרנס

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה שהגיש כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה נגד החברות אסורנס ג'נרל דה פרנס ו-י.מ טוקטלי ובניו. התביעה הוגשה בשנת 1989 על סך של כ-83 מיליון שקל ולהערכת הנתבעים סכומה עומד כיום על כ-620 מיליון שקל.



על פי התביעה, ג'נרל דה פרנס ביטחה את הבנק בין השנים 1985-1984 בפוליסה שנועדה לכסות מעילות שבוצעו על ידי עובדי הבנק שנתגלו בתקופת הביטוח ושהודעה עליהן נמסרה לחברת הביטוח תוך המועד שנקבע בפוליסה.



הבנק טען, באמצעות עו"ד משה קפלנסקי, כי בתקופת הביטוח בוצעו מעילות כנגדו על ידי עובדי הבנק, כי המעילות התגלו בתקופת הביטוח וכי הודעה על מקרה הביטוח נעשתה במסגרת תקופת 30 הימים שניתנו לבנק להודיע לחברה על המקרה.



לכן, לטענת הבנק, על חברת הביטוח לשפות אותו בגין כל אותם האירועים בהם בוצעו על ידי עובדי הבנק מעילות כנגדו. מדובר, לטענתו, ב-43 מקרים שונים של מעילות, שהכיסוי הביטוחי בגין כל אחד מהם עומד על סך של מיליון דולר.



מנגד טענה חברת הביטוח, באמצעות עו"ד אהוד שטיין, כי פוליסת הביטוח בטלה בשל אי גילוי של עובדות מהותיות על ידי הבנק בכוונת מרמה. חברת הביטוח טענה כי הבנק ידע את העובדות המהותיות הללו, שכן הדירקטורים שמעלו בו הם האורגנים של הבנק שיש לייחס להם את הידיעה של הבנק. דירקטורים אלה היו מודעים למעילות, שחלקן בוצעו עוד לפני חתימת הפוליסה הנוכחית.



עוד טענה חברת הביטוח כי תוקפה של הפוליסה לא הוארך וכי היא הסתיימה בחודש אוגוסט 1985. לטענתה, הנזק מושא התביעה התגלה רק לאחר תום תוקף הפוליסה וגם מטעם זה יש לדחות את התביעה שכן מדובר בפוליסה מסוג Discovery.



חברת הביטוח טענה כי היא פטורה מלשלם את תגמולי הביטוח לבנק שכן הוא הפר את חובת הגילוי. מנגד טען הבנק כי ידיעת העבריינים על מעילות אינה יכולה להיחשב לידיעת הבנק. השופטת רות רונן קבעה כי לצורכי התביעה לא ניתן לקבוע כי ידיעתם של הדירקטורים המועלים צריכה להיחשב כידיעה של הבנק.



בנוסף נקבע כי הבנק לא הוכיח שמעשי המעילה התגלו בתקופת חלותה של הפוליסה ועל כן יש לדחות את התביעה. זאת, משום שהפוליסה קבעה כי היה על המבוטח לגלות את מקרה הביטוח בתוך תקופת הביטוח. התובע חויב בהוצאות בסך 50 אלף שקל.



(א 1516/89)