ועדת ברודט: ההחלטה על בניית גדר ההפרדה התקבלה ללא שיקול דעת

צה"ל ביזבז מיליארדי שקלים בירי ארטילרי חסר אבחנה במלחמת לבנון השנייה - כך מגלה ועדת ברודט לבחינת תקציב הביטחון. ואולם הגילוי הזה מחוויר לעומת גילוי נוסף של הוועדה: גדר ההפרדה, אחד הפרויקטים הציבוריים הגדולים של ישראל שעלותו 13-15 מיליארד שקל, הוקמה ללא דיון או ניתוח מקדימים.



"בניית גדר הפרדה היא דוגמה להתנהלות לקויה ובזבזנית", מגדירה ועדת ברודט את הפרויקט. "הוועדה לא השתכנעה שתהליך בניית הגדר נעשה תוך שיקול דעת מעמיק ובחינת כל השיקולים הביטחוניים והכלכליים. הוועדה לא ראתה שום ניתוח של עלות-תועלת ובחינה יסודית של הביטחון השוטף, לפני בניית הגדר ואחריה. ההפך הוא הנכון: לוועדה נאמר כי הקמת הגדר אינה חוסכת כמעט כלום בבט"ש, אם כי ייתכן שאיכות הביטחון עולה משמעותית. לא התקיים על כך שום דיון".



לדברי הוועדה, למרות ההוצאה העצומה הכרוכה בבניית הגדר, הצבא לא התייחס אליה כאל מרכיב שמשמעויותיו הצבאיות מרחיקות לכת ולא התייחס להשלכות התקציביות הצפויות של בניית הגדר על תקציב הצבא. צה"ל, מתברר, "ראה עצמו כקבלן משנה המקיים הוראות לבנות גדר, בלי להבהיר לעצמו את משמעות ההוצאה ומחיר האחזקה שיגיע למאות מיליוני שקלים בשנה. התרשמותנו היא שלא התקיים דיון מקיף וכולל במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר נוסף על הדיונים בצבא, ולא נותח יחס העלות-תועלת של השינויים בתוואי הגדר שעלותם מיליארדי שקלים".



ועדת ברודט תוקפת את הכשלים הניהוליים שנחשפו בצבא גם במהלך מלחמת לבנון השנייה. כדוגמה בולטת מביאה הוועדה את הפעלת האש - ירי ארטילריה וירי טילים מהאוויר - במהלכה: "על פי עדות הצבא עצמו, כוח האש שהופעל במלחמה על ידי הפצצות אוויריות ואש ארטילרית - פגזים נורו כירי סטטיסטי בלתי אפקטיווי - היה עודף במידה רבה מאוד ועלותו היתה מיליארדי שקלים. הירי בוצע על מטרות רבות והתמורה שהתקבלה היתה נמוכה. לא היה גורם בצבא או בממשלה שתפקידו היה לבחון את השאלה ולהורות על שינוי. הממשלה החליטה על פיצוי של 8.2 מיליארד שקל בגין הוצאות הלחימה, ובכלל זה ירי תחמושת לא יעילה. כאשר המקורות מוגבלים - המשמעות ברורה מאליה".