מניית נחבטה ב-12%, לאחר שהחברה הודיעה במפתיע כי לא תעמוד בתחזית האנליסטים. שבוע מאוחר יותר פירסמה אורמת טכנולוגיות את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2007 שהיו בהתאם לאזהרת רווח שפירסמה. החברה שעוסקת בייזום, הקמה והפעלה של תחנות כוח גיאותרמיות הודיעה כי מרבית הבעיות התפעוליות, שהיו הגורם העיקרי להפסד ברבעון הראשון, נפתרו וכי היא מצפה להרוויח בכל אחד משלושת הרבעונים הבאים של 2007. הטון של "עסקים כרגיל" לא הרשים את שוק ההון והמניה המשיכה ליפול.
זה כבר היה יותר מדי עבור דיתה ברוניצקי, מנכ"לית אורמת טכנולוגיות ומבעלי השליטה בחברה (יחד עם בעלה, יהודה ברוניצקי). "אני מופתעת מתגובת השוק. תוספת המידע שנמסרה למשקיעים עם פרסום התוצאות הסופיות בהשוואה לאזהרת הרווח היתה חיובית, ובכל זאת המניה המשיכה לרדת. לדעתי, רוב המוכרים יצטערו על כך".
ברוניצקי נאלצה בראשונה זה זמן רב להסביר תוצאות חלשות; ועוד יותר מכך מדוע אזהרת הרווח של החברה פורסמה באיחור כה רב. "הסיבה לכך מצחיקה. החלפנו ברבעון הראשון מערכות מחשב למערכות של אורקל ופיתוח עצמי על מערכת ERP ובתקופת המעבר לא ערכנו דו"חות כספיים במשך חודשיים. אם היה אירוע גדול אחד היינו יודעים על כך, אבל כשיש שורה של אירועים קטנים - החברה אינה יודעת מה המצב עד שלא מסכמים אותם. רק כשסגרנו את המאזנים באמצע אפריל ראינו את גודל ההשפעה".
ברוניצקי אינה שותפה להערכה שהיתה זו טעות לא לתת לשוק ההון אינדיקציה כללית על ההרעה הצפויה. "נתנו אינדיקציה בדו"חות לרבעון הרביעי על תוספת של 2 מיליון דולר בעלויות בפרויקט בפונה (בהוואי) ודיברנו על הקשיים בהיבר (בקליפורניה) גם בשיחת הוועידה וגם בדו"ח ברנע (דו"ח שנתי מורחב) אבל אתה צודק שהמידע לא הופנם".
לא במשקפיים רבעוניות
חוץ מהשקיפות וההתנהלות עם שוק ההון עומדת שאלת התוצאות החלשות. זהו הרבעון השני ברציפות שבו ירד הרווח התפעולי התזרימי - אחד המדדים החשובים לרווחיות של חברת אנרגיה עתירת הון כמו אורמת - לשפל של שנתיים.
"זהו צירוף מקרים. אין לי הסבר אחר. ניסיתי להסביר, אבל לא עשיתי עבודה מספיק טובה. כשאנחנו אומרים שתחנות הכוח הגיאותרמיות שלנו עובדות בזמינות של 96%, פירוש הדבר הוא שב-4% מהזמן, כלומר שבועיים בשנה, יש תקלות", אומרת ברוניצקי, "יש לנו 12 תחנות בארה"ב. אז אם במקרה התקלות מתרחשות בו זמנית בכמה תחנות ועוד ברבעון של חורף - שבו ההוצאות הקבועות מתחלקות על בסיס נמוך של הכנסות בשל גורמים עונתיים של ביקוש לחשמל - אז התוצאות הן כאלה. בכל מקרה, אסור להסתכל על אורמת בראייה רבעונית".
ההרעה הניכרת ברווחיות ואזהרת הרווח שבאה בעקבותיה פגעו באורמת טכנולוגיות דווקא על רקע התפתחויות שצפויות להאיץ את צמיחת החברה בטווח הבינוני והארוך. כחברה שפועלת בתחום רווי רגולציה כאנרגיה ושמרכז פעילותה בשוק האמריקאי, מושפעת אורמת מהשינויים בדעת הקהל האמריקאית, שבאים לידי ביטוי בבחירות לקונגרס לסנאט ולנשיאות ואחר כך ביוזמות חקיקה.
ימי הדמדומים של ממשל בוש מבשרים על שינוי משמעותי לטובת חברות שעוסקות בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת (ירוקה) כמו אנרגיה סולרית, רוח וגיאותרמית. התחממות כדור הארץ כבר אינה נתפשת כאיום סרק שנועד לקדם סדר יום של ליברלים יפי נפש, אלא איום אמיתי - כפי שלמדו האמריקאים וחברות הביטוח על בשרם כאשר סופת ההוריקן קתרינה מחקה חלקים נרחבים של ניו אורלינס בקיץ 2005.
בוש, שסירב לחתום על פרוטוקול קיוטו, התבטא בתחילת 2006 בנוגע לתלות המוגזמת של ארה"ב בנפט מיובא. בעקבות התבטאות זו באו הארכת תוקף הזיכוי במס לתחנות כוח מאנרגיה ירוקה שיוקמו עד סוף 2008 ולמשך עשר שנים, והחלטתה של מדינת קליפורניה להקדים את המועד האחרון שבו חברות החשמל יחויבו להפיק או לרכוש 20% מהחשמל שהן מספקות ב-2010-2017 . כמו כן נקבע כי עד 2020 33% מהחשמל בקליפורניה יהיה ממקור של אנרגיה מתחדשת.
ההתפתחות האחרונה בתחום הרגולציה היא שלוש הצעות חוק שהוגשו לקונגרס בעניין הטלת מס על פליטת פחמן דו חמצני. במסגרת זו יהיה משטר שבו תוגבל הכמות הכוללת של פליטת פחמן דו חמצני ותיקבע מכסה של פליטות לכל אחד מהמזהמים הגדולים.
בנק ההשקעות גולדמן סאקס העריך שהמס על פליטת טונה של פחמן דו חמצני יהיה לא יותר מ-15 דולר לטונה. בהתחשב בעובדה שייצור חשמל אחראי ל-40% מפליטת הפחמן הדו חמצני, ברור שמקורות אנרגיה חלופיים לייצור חשמל ייהפכו לאטרקטיוויים יותר.
מס בשיעור זה יעלה ב-10% את מחיר החשמל לצרכן הסופי וירים בדולר אחד את מחיר הגז (מיליארד BTU) שבו צרכני אנרגיה גדולים כמו יצרני חשמל יעברו לגז טבעי.
ברוניצקי אופטימית יותר. היא מצטטת הערכות שלפיהן ההשפעה של הטלת מס על פליטת פחמן דו חמצני תייקר ב-18% את עלות החשמל ב-1-2 סנט לקילו-וט-שעה החל ב-2009. העלאת מחיר זו, שתשפיע לטובה על המחיר הנקוב בחוזי החשמל של אורמת, תתחלק בינה לחברות החשמל שרוכשות ממנה את החשמל על פי חוזים לזמן ארוך. מס מסוג זה עשוי לא רק להעלות את המחירים בשוק האנרגיה הקונוונציונלית והירוקה, אלא גם להקטין את פערי המחירים שקיימים כיום לטובת הדלק מפחם ומנפט גולמי בהשוואה לעלות הגז הטבעי. בכך יתעורר ביקוש נוסף לתחום פעילות אחר של אורמת טכנולוגיות: ייצור חשמל מחום שנפלט מטורבינות לדחיסת גז בצינורות להולכת גז.
התחממות כדור הארץ הציתה בשנה האחרונה גם את התחרות מצד יצרניות חשמל מאנרגית רוח ואנרגיה סולרית וחידשה את העניין באנרגיה גרעינית כשבנק ההשקעות גולדמן סאקס מעריך שעד 2015 יותקנו תחנות כוח גרעיניות שהספקן 4,000 מגה-ואט.
ברוניצקי אינה מודאגת: "התחרות אינה משפיעה בינתיים, מכיוון שהביקוש של חברות החשמל לאנרגיות חלופיות עולה על ההיצע. חלה התייקרות של התקנת קילו-וט-שעה של חשמל מאנרגית רוח ל-2000 דולר, ואילו בחשמל הגיאותרמי עלות ההתקנה עלתה ל-3,200-3,500 דולר לקילו-וט-שעה, כך שהמצב התחרותי לא השתנה. אנחנו רואים תחרות קשה יותר ממפתחים קטנים יותר של אנרגיה גיאותרמית כמו חברת U.S Geothermal אבל עד עכשיו לא קרה שלא נבחרנו, למעט במקרה אחד".
מה עם הסינים?
למרות האופק החיובי יותר בתחום הרגולציה, ביקוש הולך וגדל לחשמל ממקורות מתחדשים, והערכות של גופים כמו איגוד המושלים של מדינות מערב ארה"ב שלפיהן עד 2015 יוקמו תחנות כוח גיאותרמיות שהספקן 5,600 מגה-ואט - אורמת טכנולוגיות לא רכשה בשנתיים האחרונות תחנות כוח קיימות בניסיון להאיץ עוד יותר את קצב הצמיחה של עסקיה.
"ייתכן שיכולנו להגביר עוד יותר את הפיתוח הגיאותרמי, אבל אחד הדברים שאני גאה בהם הוא ההנחיה שהנחינו את עצמנו לא לקחת על עצמנו גידול שאחר כך נבכה עליו. אני מאוד גאה שהגדלנו את קצב הצמיחה שלנו מ-50 מגה-ואט לשנה לפני שנתיים ל-100 מגה-ואט כיום. ואולם, אנחנו צריכים להקפיד לבנות את תחנות הכוח במחיר, באיכות ובלוחות זמנים, ואחר כך להפעיל אותן ביעילות ובאפקטיוויות. אחרי שנסתגל לקצב צמיחה של 100 מגה-ואט לשנה, נוכל לחשוב אם להגדיל את קצב הצמיחה בצורה זהירה".
הביקושים הגדולים לאנרגיה חלופית כבר גרמו להעלאת מחירי הנכסים. "חברת אנל האיטלקית שהתמודדה מולנו על רכישת נכסיה של חברת קובנטה לא היתה פעילה בארה"ב מאז, אבל במארס 2007 היא רכשה את נכסיה של חברת AMP, שלא הצליחה, תמורת 90 מיליון דולר מה שמוכיח כי אנל מאמינה בפוטנציאל של השוק האמריקאי".
אורמת טכנולוגיות סימנה לפני כשנה וחצי יעד רכישה מהותי, חברת קלפיין, החברה השנייה בגודלה בשוק הגיאותרמי האמריקאי שנקלעה למצוקה תזרימית וביקשה הגנה מפני נושיה.
"הסיכוי לרכישת קלפיין לא קיים יותר", אומרת ברוניצקי. "קלפיין צריכה להגיש תוכנית לרה-ארגון של חובותיה ביוני. להערכתנו, החברה תצא מהגנת נושים ותפרח מחדש כשנכסיה הגיאותרמיים יהיו הכלי שבאמצעותו תיחלץ מפשיטת רגל. העלייה במחירי הנכסים משפיעה על הערכותיה של אורמת בנוגע להזדמנויות רכישה נוספות בארה"ב. תוכניות העבודה שלנו מבוססות יותר על צמיחה פנימית ופחות על רכישות, וזה נובע מכך שמחיר הרכישות הופך ללא כלכלי. רכישת קובנטה היתה בתחום הכדאיות הכלכלית, אבל גם אז שילמנו יותר משקיוינו, ואם היינו צריכים לעשות את העסקה היום היינו משלמים מחיר יותר גבוה, עד שהיינו שואלים את עצמנו אם העסקה כלכלית. היום אני לא רואה באופק הזדמנות אטרקטיווית בארה"ב".
לעומת זאת, המצב בפיתוח עצמי של נכסים גיאותרמיים טוב יותר. התקנות החדשות של מינהל המקרקעין האמריקאי פתחו החל במאי 2007 את האפשרות של חכירת קרקעות ומאפשרות לבנות מלאי משמעותי של תחנות גיאותרמיות.
לצד המודעות הסביבתית הגוברת, פועל כוח אחר לגידול משמעותי בהזדמנויות לפיתוח פרויקטים של אנרגיה גיאותרמית ברחבי העולם. עליית מחירי הנפט פוגעת בכלכלות של מדינות מתפתחות ומכבידה על קצב הצמיחה גם של מדינות מפותחות יותר שנעדרות משאבים של דלק קונוונציונלי.
לדברי ברוניצקי, "הפוטנציאל בפיליפינים הוא של מאות מגה-ואט, אם כי עד עתה לא ראינו את זה קורה. ניו זילנד, לעומת זאת, נמצאת בתנופת פיתוח של נכסים גיאותרמיים ואורמת הצליחה לשים את ידה על נכס שיהיה בבעלותה ויגדיל את מספר הנכסים שלה במדינה זו ל-11. "זה לא מקרי שדווקא עכשיו הצלחנו לשפר את חוזה החשמל שהיה במשא ומתן עם ממשלת קניה", היא מוסיפה.
במרכז אמריקה יש פוטנציאל, אבל המדינות באזור זה סובלות מאפקט ההבטחות של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, לספק למדינות אלו נפט במחיר נוח ולפתור להן בכך את בעיות האנרגיה. "אנחנו מסתכלים מאוד מקרוב על פרויקטים נוספים במדינה במזרח הרחוק שבה קבוצה שאורמת מחזיקה ב-12.5% ממניותיה זכתה בחוזה ענק לאספקת חשמל בהספק של 340 מגה-ואט ל-30 שנה, כשאורמת עצמה תהיה אחראית לאספקת ציוד ולפיקוח על הפעלת ותחזוקת הפרויקט ב-200 מיליון דולר".
דווקא השוק הסיני, צרכן האנרגיה הצומח ביותר ואחד המזהמים הגדולים, אינו ממהר להצטרף למהפכה הירוקה של אורמת. החברה מחזיקה בזיכיון להקים פרויקט גיאותרמי שהפוטנציאל שלו 150-200 מגה-ואט במחוז יונאן.
החברה הבת של אורמת, אוריונאן גיאותרמל (85%) ממתינה לאישורים של ממשלת מחוז יונאן ונראה שתמתין עוד זמן רב כל עוד יחסי הבעלות בחברה יישארו כמות שהם. "ייתכן שהדרך הנכונה היא למכור את החברה לידיים סיניות ולהסתפק באספקת ציוד", מתווה ברוניצקי את סופה הצפוי של השקעה משותפת בת חמש שנים בסין.
ברוניצקי: "מי שמכר את מניית אורמת יצטער על כך"
יורם גביזון
4.6.2007 / 8:38