לראשונה: מועמדים לעליון יישאלו על אקטיוויזם שיפוטי ופוסט ציונות

לראשונה בתולדות המדינה, תקיים השבוע הוועדה לבחירת שופטים שימוע למועמדים לבית המשפט העליון, שבמסגרתו יצטרכו להעיד על ה"אג'נדה" שלהם - כלומר, על תפישת העולם הערכית והמקצועית שלהם. בין חברי הוועדה שוררים חילוקי דעות לגבי היקף השימוע לכל מועמד ולגבי האפשרות לחייבם להעיד על מידת תמיכתם באקטיוויזם שיפוטי, למשל, ובסוגיות נוספות הנמצאות על שולחן בג"ץ. השימוע יתקיים לקראת בחירת שופטי העליון ב-24 ביוני.



השופטים חברי הוועדה מתנגדים לשימוע "חודרני מדי", במתכונת המקובלת למועמדים לבית המשפט העליון בארה"ב - שם הם נשאלים אודות עמדותיהם בסוגיות חברתיות כמו הפלות, פרטיות ואפליה מתקנת. ואולם חלק מחברי הוועדה מתכוונים להפנות למועמדים שאלות "ערכיות". בין היתר, על אודות מידת ההתערבות הראויה לדעתם של בית המשפט בסוגיות ביטחוניות כמו גדר ההפרדה ו"בומים על-קוליים" מעל רצועת עזה; וכן שאלות הגובלות בנושאים פוליטיים, כמו מידת תמיכתם בחוק השבות ובעמדות פוסט-ציוניות.



ההחלטה לקיים "שימוע" למועמדי העליון התקבלה בישיבת הוועדה לבחירת שופטים לפני כשלושה חודשים, אז הוחלט שגם מועמדים שהוועדה תדון בהם וכבר מכהנים כשופטים במערכת יופיעו בפני ועדת-משנה (עד לאותה החלטה היה נהוג שוועדת-המשנה מזמנת אליה לראיון רק מועמדים חיצוניים).



ואולם, לישיבת ועדת-המשנה הקרובה יופיעו כלל חברי הוועדה לבחירת שופטים, שכל אחד מהם יוכל לשאול את המועמדים שאלות שונות. בהתחלה הוקצבה רבע שעה לכל אחד מהראיונות עם 12 המועמדים, אך בעקבות פנייה של כמה מחברי הוועדה, הוחלט להאריך את הזמן לכל "שימוע" ל-45 דקות עד שעה, ולפזר את הפגישות על פני יומיים - יום חמישי הקרוב ויום ראשון בשבוע הבא.



בעבר טען נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, כי על חברי הוועדה לבחירת שופטים להימנע מלברר את עמדותיהם הספציפיות של מועמדים לעליון בשאלות משפטיות שונות, אלא רק לבדוק את איכות כתיבת פסקי הדין שלהם. לדעתו, רק הימנעות מבירור עמדותיהם ה"ערכיות" תביא לאורך זמן לגיוון בין השופטים, ובשל כך גם התנגד למינויה של פרופ' רות גביזון לעליון, לאחר שחשפה את ה"אג'נדה" שלה בפומבי.



ואולם לדעת חבר הוועדה לבחירת שופטים, גם בעבר ידעו השופטים חברי הוועדה מה עמדותיהם המשפטיות של המועמדים: "מאחר שהמועמדים נבחרו רק מקרב שופטים שעשו מינויים בפועל בעליון", אומר חבר הוועדה, "הם ישבו בישיבות עם השופטים, כתבו פסקי דין וחבריהם ידעו בדיוק מה עמדותיהם. רק חברי הוועדה האחרים, מלבד השופטים, לא ידעו כלום".



גם נושאים אישיים עשויים לעלות בשימועים. למשל, אם יש שמועות שליליות אודות מועמדים, הם יקבלו הזדמנות להפריך את הדברים. מאידך, חברי הוועדה לא מתכוונים "לחצות את הקו" ולשאול שאלות על נושאים משפטיים המצויים על שולחנו של בג"ץ, או שאלות על עמדות פוליטיות מפלגתיות.



במקביל, מינתה אתמול הוועדה לבחירת שופטים 17 שופטים חדשים, מהם חמישה לבתי המשפט המחוזיים, 11 שופטי שלום ושופט תעבורה אחד. מבין חמשת השופטים המחוזיים החדשים מונו שלושה - מיכל נד"ב, אסתר שטמר ואחיקם סטולר - לשופטים בבית המשפט המחוזי במחוז המרכז שאמור להיפתח בפתח תקוה בעוד שלושה חודשים. דליה גנות קודמה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ודיאנה סלע למחוזי בחיפה.



חברים בוועדה הביעו אמש תרעומת על כך שהבחירה שיקפה חוסר איזון הן בין נשים לגברים - 13 שופטות חדשות נבחרו לעומת ארבעה שופטים בלבד. "לא צריך להפוך את השפיטה למקצוע כמו מורות", אמר אמש אחד מחברי הוועדה. בין החברים התגלעה מחלוקת גם נוכח הטענה שרוב מוחלט מבין המועמדים שמונו הם מקרב מערכת השפיטה והפרקליטות, בניגוד להצהרותיו של פרידמן שיפעל למינוי עורכי דין פרטיים לכל הערכאות.



יובל יועז