"תחושת הביטחון הכלכלי-חברתי מתחזקת בקרב משכילים ובעלי ההכנסה גבוהה אולם מתערערת בקרב העניים"

האם הצמיחה אכן מחלחלת מטה? מדד הביטחון הכלכלי חברתי של הציבור שעורך מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל אמנם מצביע על עלייה בביטחון הכלכלי-חברתי בישראל של הציבור הישראלי, אולם במקביל מצביע גם על פערים בקרב האוכלוסיה.



המדד הכללי בקרב הציבור הגיע במאי לשיא של 62 נקודות והוא משקף עלייה בתחושת הביטחון הכלכלי-חברתי של הציבור בישראל לעומת השנתיים הקודמות, בהן כבר החלה התאוששות, ועלייה לרמה גבוהה ביותר מאז התחלת המדידה (2001).



חוקרי המרכז מדווחים, כי התפתחות המדד בשנים האחרונות משרטטת את התמונה הבאה: בשנת 2001 עמד המדד על 58 נקודות מתוך 100, בשנתיים 2003-2002 המדד ירד בצורה תלולה עד 48 נקודות כתוצאה מהתערערות הביטחון החברתי של הציבור בעת המיתון הכלכלי, האבטלה ושיא הקיצוצים בתקציבי הרווחה. משנת 2004 ועד היום נרשמת עלייה במדד, המשקפת עלייה בתחושת הביטחון של הציבור ויציבות בשנים 2006-2005 ברמה של 58-57 נקודות. עליית המדד ברבעון האחרון לרמת שיא של 62 נקודות משקפת את השיפור בתחושת הרווחה של הציבור ביחס לתקופות העבר.



הביטחון מתערער בקרב בעלי השכלה והכנסה נמוכים



מן הצד השני, מדווחים במרכז כי תחושת הביטחון הכלכלי-חברתי עדיין מעורערת בקרב בעלי הכנסה והשכלה נמוכים.



כך למשל, תחושת הביטחון החברתי גבוהה יותר מהממוצע אצל בעלי הכנסה גבוהה - 73 נקודות והיא יורדת ל-51 נקודות בקרב בעלי הכנסה נמוכה. על רקע העלייה בתחושת הביטחון החברתי בכלל האוכלוסייה, בולטות שתי קבוצות שאינן מדווחות על שיפור במצבן: בעלי השכלה נמוכה (יסודי ותיכון חלקי) ומבוגרים בני 65+. עוד עולה מהסקר, כי בקרב 30% מהנשאלים רמת הכנסתם מספיקה בקושי או שאיננה מספיקה כלל לצורכי הקיום הבסיסיים. המצב קשה במיוחד בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה - 52% (לעומת האקדמאים - 16%); בקרב הערבים - 40% (לעומת יהודים - 24%); ובקרב בעלי הכנסה נמוכה - 57% (לעומת בעלי הכנסה שמעל הממוצע ? 7% בלבד).



עוד עולה מהסקר של מרכז טאוב, כי 12% מהאוכלוסייה חוששים במידה רבה ו-21% במידה מסוימת מהידרדרות לעוני ולמצוקה כלכלית. מבין אלה החוששים במידה רבה, בלטו בעלי הכנסה נמוכה - 31% והאוכלוסייה הערבית ש-25% ממנה דיווחו על חשש רב.



בהתייחס לרמת החיים, בקרב כלל האוכלוסייה, 24% מדווחים על שיפור, 27% מדווחים על נסיגה וכמחצית מהאוכלוסייה מדווחים שלא חל שינוי (48%). גם כאן נחשפים ההבדלים בבדיקה לפי קבוצות, כאשר אצל הקשישים, 7% בלבד מדווחים על שיפור ו-34% על נסיגה.



מדד טאוב מחבר ומשקלל את התשובות שניתנו בסקר לקבוצה של שאלות, הנוגעות למרכיבים בסיסיים ביותר של תחושת הרווחה החברתית, בהן שינויים ברמת החיים, חשש מפני אבטלה ואלימות. מהמכון מוסרים כי מדובר במכון עצמאי ובלתי תלוי, הממומן על ידי ארגון הג'וינט העולמי.