בגשם שוטף צעד בשבוע שעבר רוני יבין, 54, בקטע כפרי בן 25 ק"מ מדרום לליאון שבצרפת לעבר אזור פרובאנס. יבין, בעבר עובד בנק אוצר החייל, הקדיש את הפיצויים הנכבדים שקיבל עם פרישתו כדי לראות עולם בדרך מעט לא שגרתית. עד אמצע אוגוסט יחצה יבין בגפו את הפירנאים וישלים מסלול הליכה בן 1,600 ק"מ, רובו דרכים חקלאיות שחוצות גפנים, טירות עתיקות ועיירות בסגנון ימי הביניים, שהחל בעיירה צרפתית קטנה ויסתיים באזור פמפלונה שבצפון ספרד.
הצעידה של יבין אמורה לצקת טעם מעט שונה מהחוויה שאותה הוא עבר בשנה האחרונה. אז שהה יבין במזרח צ'אד שבאפריקה, בנסיבות שונות בתכלית. הוא שימש סגן מנהל משלחת מטעם Hias, ארגון יהודי לא ציוני שעוסק בפעולות הומניטריות ברחבי העולם. יבין הוצב בעיר אבשה המונה 80 אלף תושבים ללא חשמל ומים זורמים, באזור הגובל עם חבל דארפור שבסודאן. תפקיד המשלחת היה להעניק סיוע פסיכולוגי לפליטים שנמלטו חסרי כל מהמיליציות הפועלות בדארפור.
במשלחת היו חברים 11 בני לאומים שונים - פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וסוציולוגים - ולצדם הועסקו עשרות מקומיים כמתורגמנים. תפקידו של יבין היה שכירת אנשים לעבודה עם הפליטים, גיוס כלי רכב ודאגה לכל ענייני הלוגיסטיקה. יחד עמו פעלו במסגרת המשלחת גם שתי עובדות סוציאליות מישראל. חלק גדול מהפליטים שנזקקו לסיוע הנפשי הם נשים שהתאלמנו וגברים שנשותיהן נחטפו, נאנסו או נרצחו בדארפור.
בשהותו בצ'אד נקלע יבין לא פעם לסכנת חיים של ממש. "יום אחד יצאתי מאבשה למחנה בכפר קוקו כדי לספק מזון וציוד, כגון מקררים, לאנשים שלנו הנמצאים שם ולוודא שהכל תקין עמם", מספר יבין. "המחנה בקוקו, אוסף של בקתות קש שהוקמו על ידי ארגון הומניטרי איטלקי, שוכן 40 ק"מ בלבד מגבול סודאן. כשעמדתי לצאת בחזרה לאבשה, הודיע לי מתנדב במחנה שלפי שמועה, העיר נכבשה על ידי מורדים המנסים להפיל את ממשלת צ'אד. ברגע האחרון ביטלתי את הנסיעה וכך, כנראה, ניצלתי מהסתבכות שלא ברור כיצד היתה מסתיימת".
"יבין, אחד הישראלים הבודדים שנכנסו לצ'אד (שאינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל), אומר כי שב משליחותו בתחושה מעורבת. "מבחינה אישית סיפקתי לזמן מה את יצר ההרפתקנות המקנן בי. מצד שני, אני חש שהפעולות ההומניטריות שהעולם מבצע למען פליטי דארפור הן רק טיפה באוקיינוס. לא עוצרים את הטבח אך נותנים סיוע הומניטרי".
פעילות למניעת איידס
עידו שור, 30, בוגר לימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב, שב לפני שלוש שנים משליחות באוגנדה. בשדה התעופה של קמפלה המתין לו הכומר פסטוס באזירה, המייסד של Volset, ארגון אוגנדי לא ממשלתי המפעיל תוכנית למניעת התפשטות מחלת האיידס במדינה, בעזרת מתנדבים מכל העולם ומימון מארגונים עסקיים במדינות המערב.
"כאיש הזר היחידי בכפר, המקומיים התעקשו שאשתכן במבנה הקשיח היחידי שהיה קיים בכפר - ביתו העזוב של רופא שירד מנכסיו", אומר שור. "הרציתי באנגלית בפני צעירים בני 12-18 על התנהגות מינית-מניעתית לפי תוכנית מסודרת שקיבלתי מנציגת משרד החינוך שלנו, ומדריכים מקומיים שהוסמכו על ידי Volset תירגמו את דברי לשתי השפות המקומיות, לוגנדה וסוואהילית. התוכנית כוללת חינוך לנאמנות במשפחה ומשחקי סימולציה וחילופי תפקידים ולאחריהם דיון ומסקנות. שבתי מאוגנדה נסער ונרגש. מבחינתי תושבי הכפר הם בני משפחתי", אומר שור, עורך וידאוקליפים ופרסומות במקצועו. "אני ממתין ליום שבו אסע לשם שוב, לא כמדריך, אלא כמבקר".
כבר לא או"ם שמום
ד"ר ינון שנקר, 46, שעשה הסבה מקריירה עיתונאית לתחום בריאות הציבור, עוסק אף הוא בהדרכה למניעת התפשטות האיידס בעולם. אלא שלא כמו יבין ושור, שיצאו למשימת סיוע במדינות שונות כפרויקט חד-פעמי ובאמצעות ארגונים לא "ממוסדים" המתבססים על מתנדבים או עובדים בשכר לא גבוה, שנקר העדיף לעשות זאת באמצעות האו"ם.
"האו"ם מציע עשרות אלפי משרות מעניינות למועמדים מהעולם, בכלל זה ישראל", אומר שנקר. "הבעיה היא שישראלים נרתעים מלהשתלב בעבודה באו"ם, מכיוון שהם רואים בו ארגון אנטי-ישראלי. היה נכון לחשוב כך עד לפני 25-30 שנה, כאשר ישראל היתה מבודדת בעולם. אמירתו של ראש הממשלה בעבר דוד בן גוריון: 'אום שמום', התאימה לשנות ה-60. כיום המצב אינו כזה והאו"ם, על עשרות שלוחותיו, מעוניין לקלוט כוח אדם איכותי מישראל".
לדברי שנקר, בעיני הציבור בישראל האו"ם מזוהה עם העצרת הכללית ומועצת הביטחון, העוסקות בענייני שלום והטלת סנקציות על איראן. "שני גופים אלה, עם כל חשיבותם, הם רק חלק קטן מהאו"ם, המעסיק עשרות אלפי עובדים ב-15 סוכנויות מטעמו. "האו"ם הוא מערכת מקצועית-ביורוקרטית בעלת נוכחות פיסית משמעותית בכל העולם, בדגש על מדינות העולם השלישי", מציין שנקר. "למשל, ארגון הבריאות העולמי מעסיק 6,000 עובדים בכל העולם ותפקידו להנחיל לאזרחים במדינות רבות אורח חיים בריא ולהילחם במגיפות ובמחלות מין; קרן האו"ם למען הילד (יוניצ"ף) המנהלת את הפעולות להגנה על קטינים מפני ניצול; ארגון העבודה הבינלאומי העוסק בהגנה על זכויות עובדים; הארגון לחינוך, תרבות ומדע (אונסק"ו); ארגון האו"ם לאיכות הסביבה ולקידומה, וזו רשימה חלקית. ישנם גם ארגונים בעלי זיקה לאו"ם, אך שאינם חלק ממנו, כמו הבנק העולמי שמושבו בוואשינגטון והצלב האדום שמושבו בז'נווה. כל אלה מעוניינים לקלוט אנשים איכותיים, משכילים, בעלי מוטיווציה ורצון לתרום לזולת - תכונות המצויות בשפע אצל הישראלים".
האו"ם על פי שנקר הוא קרקע בתולית בעבור ישראלים היכולים לפתח בו קריירה וליהנות לא רק ממשכורות נאות, הגבוהות משמעותית לעומת אלה המשולמות בתפקידים מקבילים בישראל, אלא גם מהזדמנות לעבוד במסגרת רב-תרבותית. "ישראלים יכולים להשתלב בקלות רבה יחסית בעבודה במסגרות של האו"ם, מכיוון שהם בעלי יתרונות משמעותיים לעומת בני לאומים אחרים: ראשית, ישראל ממוקמת גיאוגרפית בין שלוש יבשות - אירופה, אסיה ואפריקה - עובדה המקלה על הניוד של עובדים ישראלים לזירות של העולם המתפתח בעלות נמוכה יחסית. שנית, ישראל היא מדינה רב-לשונית. הריכוז של דוברי 70 שפות אם בישראל הוא מרשים. לישראלי הממוצע, שסביבת היומיום שלו מגוונת, קל להתחבר לאנשים במדינות שונות. שלישית, בישראל מתרכזת שאיפה למצוינות אצל מספר גדול של עובדים. ארגונים כמו מכון ויצמן, הטכניון, בית החולים הדסה ותל השומר הם שם דבר בעולם. גם יכולת האלתור של הישראלים, דבר שהוא מצרך נדיר אצל האמריקאים, למשל, היא לעזר כאשר עליהם לבוא במגע עם אזרחי מדינות שונות ולהתמודד עם מגוון בעיותיהם".
"היתרון שבעבודה במסגרת האו"ם לעומת עבודה במסגרת וולונטרית באמצעות ארגון פילנטרופי היא שהאו"ם, בשונה מהארגונים האחרים, מעניק תנאי עבודה טובים מאוד. זהו מקום עבודה יציב ששם לב לפרטים הקטנים, כמו תנאים סוציאליים ופנסיה למי שצבר ותק בעבודה בו", אומר שנקר.
"בנוסף לכך, העבודה במסגרת האו"ם אינה זמנית ואינה 'פר פרויקט', אלא לזמן בלתי מוגבל והיא מאפשרת קידום בתפקיד ובשכר כמו בכל ארגון רציני. שלא כמו בארגונים הקטנים מחוץ לאו"ם, מדובר בעבודה המתאימה לא רק לבודדים, אלא גם לבעלי משפחות. למשל, לגבי מי שמוצב לעבודה במדינה כלשהי למשך שנתיים לפחות, האו"ם מממן את כל הוצאות המעבר שלו ושל בני משפחתו למדינת היעד".
העוינות כלפי ישראל בארגונים שונים המסונפים לאו"ם אינה מקשה על קבלת ישראלים לעבודה באו"ם?
"זו תמונת מצב שגויה. בכל אחת מסוכנויות האו"ם ממתינים מקומות עבודה שמורים לישראלים. למשל, בארגון הבריאות העולמי, שבו לכל מדינה שמורה מכסה של עובדים שהיא יכולה להציב, יש לישראל מכסה של 8-9 עובדים. כרגע מועסקים בארגון רק שני ישראלים ואת המקומות הבלתי מאוישים של הישראלים תופסים בני לאומים אחרים. אין סיבה שזה יקרה".
הדרך מתחילה בז'נווה
לפחות חברה ישראלית אחת, אדם מילא, לייעוץ קריירה ולימודים, כבר זיהתה את הנישה נטולת הישראלים. בסוף יוני מתכננת החברה כנס ראשון, בז'נווה, למועמדים ישראלים המתעניינים באפשרות להשתלב בעבודה באו"ם. "אפשר להגדיל פי ארבעה וחמישה את מספר הישראלים המועסקים במסגרת האו"ם", טוען המנכ"ל, נמרוד בצר. "הרי יש כאן מאגר מוחות ויכולות שלא יסולא בפז. החלטנו לקיים את הכנס דווקא בז'נווה, ומי שירצה להשתתף בו יצטרך לממן מכיסו את השהות בעיר. אני מניח שמי שאכן יגיע עד לז'נווה הוא מועמד מספיק רציני וכזה שמאמין בעצמו".
"אחרי החגים נקיים כנס שני של מועמדים המיועד ל-1,000 איש המבקשים לעסוק במסגרת האו"ם בתחום הרפואה, האקולוגיה, השקיה, כלכלה או פסיכולוגיה", אומר בצר. "הישראלים סובלים מחוסר מידע על האפשרויות לעשיית קריירה המצפות להם באו"ם ובעיקר מדעות קדומות על הארגון. בתחום זה יש הרבה מה לעשות".
בואו לכבות שריפות
האו"ם מעוניין לקלוט לשורותיו אלפי בעלי מקצוע בתחומים מגוונים. הנה כמה מ"מודעות הדרושים" בארגון:
1. כלכלן בריאות. מיקום: ז'נווה, שווייץ. דרישות התפקיד: השתתפות בצוותים המייעצים למדינות בעולם המפעילות תוכניות לשיפור מערך הבריאות; הכנת מסמכי רקע ומצגות למשלחות האו"ם היוצאות למדינות אלה; יכולת לנתח מחקרים ונתונים בהקשר סוציו-כלכלי; שליטה באנגלית וידיעת צרפתית וחמש שנות ניסיון בעבודה במערכת הבריאות.
2. סטטיסטיקאי. מיקום: סנטיאגו, צ'ילה. דרישות התפקיד: אוסף נתונים כלכליים על מדינות אמריקה הלטינית ומעבד אותם; פועל לשיפור שיטות איסוף הנתונים; מייצג את האו"ם בכינוסים בינלאומיים ביבשת אמריקה הלטינית; בעל יכולת לנתח תהליכים כלכליים; בוגר תואר ראשון בסטטיסטיקה, כלכלה או תחום קרוב; בעל עשר שנות ניסיון כסטטיסטיקאי; ידיעת אנגלית וצרפתית והכרת שיטות מחשוב מתקדמות, כגון SAS.
3. טכנאי מחשבים-אינטרנט. מיקום: מונטריאול, קנדה. דרישות התפקיד: יכולת לתכנן פרויקטים וייזום פעילויות שאותן יש לבצע בזמנים מוגדרים מראש; יכולת עבודה בצוות; תואר אוניברסיטאי במחשבים (ICT); חמש שנות ניסיון בעבודה וידיעת אנגלית שוטפת; הכרת טכנולוגיות מחשב שונות ועדכניות.
4. תובע-משפטן. מיקום: דילי, בירת מזרח טימור. דרישות התפקיד: הכנת כתבי אישום נגד גורמי פשיעה מקומיים; ייעוץ וסיוע לתובע הכללי מטעם האו"ם הפועל במדינה; הכרת המשפט הבינלאומי בתחום הפלילי; יכולת להופיע בבתי המשפט ולחקור עדים; יכולת הבעה בכתב ובעל פה ברמה גבוהה; תואר שני במשפטים, תוך עדיפות בתחום המשפט האזרחי; יכולת מנהיגות ותקשור עם משפטנים אחרים, כדי להשיג תוצאות; ידיעת אנגלית ופורטוגזית וכמו כן רצויה הכרת שפות הטטום ובהסה המדוברות במקום.
5. כבאי בכיר. מיקום דרישות התפקיד: מנהל מערך שירותי של הכבאות המדינה שבה יוצב; מכין תוכניות פינוי למבנים; מתאם השתלמויות לצוותי האו"ם הנמצאים באותה מדינה; בעל השכלה תיכונית ובוגר בית ספר לכבאות; עשר שנות ניסיון בעבודה בתחום, שליטה מלאה באנגלית ובצרפתית וידיעת השפה של המדינה אליה הוא יישלח.
פרטים נוספים בעניין תוכלו למצוא באתר של האו"ם: www.unjobs.org ובאתר של : milo-www.tribalddb.co.il/work/adam.