חריגות ב"אורנה ואלה"?

בית משפט השלום בתל אביב דחה את בקשתן של אורנה אגמון ואלה שיין, המפעילות את מסעדת "אורנה ואלה" בשינקין, לדחות על הסף את תביעתה של אדלה גבריאלוב. בכתב התביעה טענה גבריאלוב כי לאור פעילותה הרבה של המסעדה החליטו המפעילות, על דעת עצמן, ללא רישיון וללא קבלת היתר, לחרוג מגבולות המסעדה ולהרחיב את תחום פעילותה בכך שרכשו או שכרו דירות מגורים נוספות בבניין ואף פלשו לחצר האחורית של הבניין.

גבריאלוב, באמצעות עו"ד גולן גדליה, גורסת כי הדבר נעשה לצורכי המפעילות, וזאת על מנת להפעיל קונדיטוריה ושירותי קייטרינג, קירור סחורות, מטבח לבישול מנות ואחסון ציוד משרד. לדברי גבריאלוב, הדבר גורם למטרדים קשים של ריח, רעש, זיהום אויר ועוד, שמהווים הפרעה של ממש ופוגעים בערך הנכס שלה. על כן היא ביקשה צו מניעה קבוע האוסר על המפעילות להמשיך ולעשות שימוש במסעדה, וכן פיצוי כספי בסך 200 אלף שקל.

בבקשה לסילוק התביעה על הסף טענו אגמון ושיין, באמצעות עו"ד גיא קולן, כי גבריאלוב ויתרה, כנגד תמורה, על זכותה לתבוע מהן נזקים בגין כל אותן עוולות נטענות. עוד הוסיפו ואמרו השתיים כי תביעתה התיישנה. גבריאלוב לא התכחשה לעובדה כי בעבר היא קיבלה פיצוי מהמסעדה, אולם לטענתה חלה החמרה במצב שמקנה לה את הזכות לתביעה.

השופטת ריבה ניב קבעה כי "עסקינן, לכאורה, בעוולה הולכת ונמשכת של המבקשות (המפעילות - כ.ב.צ) והגורמת ברציפות נזק למשיבה (גבריאלוב - כ.ב.צ), באופן שעילת תביעה חדשה מתגבשת בכל תקופה ותקופה. כידוע, אם ההפרה והנזק הנובע ממנה נמשכו פרק זמן העולה על תקופת ההתיישנות, חוסם חוק ההתיישנות את תביעתה על הנזק שאירע לפני התאריך הקובע, אך לא על הנזק שאירע אחריו (...). בענייננו, מאחר והנזק הנטען נגרם על ידי פעולות שאירעו, לפי הנטען, החל משנת 2000 ואילך, הרי שממילא לא ניתן לומר, כי התובענה התיישנה".

ניב ציינה כי גבריאלוב טוענת כי העסק התרחב והמטרד גבר. "אם לקבל את טענות המבקשות", היא פסקה, "מעת ששילמו 'דמי לא יחרץ' למשיבה, והתקינו בביתה מזגן אוויר, רשאיות הן לעשות בבניין ככל העולה על רוחן, ללא הגבלת זמן. אין הדעת יכולה לסבול תוצאה כזו".