המכרז לבחירת מפעיל שידורי הטלוויזיה הדיגיטלית הטריסטריאלית צפוי להתקיים ברבעון הרביעי של 2007

ועדת מכרזים בינמשרדית - בהובלת משרדי האוצר והתקשורת, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ורשות השידור - שבה באחרונה לקדם את המכרז להקמת רשת התקשורת החדשה לטובת שידורי הטלוויזיה הדיגיטלית הטריסטריאלית (DTT), וההערכה הרווחת במשרד התקשורת היא שהמכרז לבחירת המפעיל יתקיים ברבעון הרביעי של 2007. עם זאת, לאור המחלוקות בין משרדי הממשלה, והקשיים בקביעת תנאי המכרז לבחירת המפעיל, הנדונים בימים אלה, לא מן הנמנע כי המועד לביצוע המכרז שוב יידחה.

טכנולוגיית הטלוויזיה הדיגיטלית הטריסטריאלית תאפשר שידור דיגיטלי של מספר מצומצם של ערוצים שייקלט בבתים באמצעות אנטנה וממיר, שיירכשו על ידי הציבור בעלות חד פעמית של כמה מאות שקלים. HOT ו-yes ראו בכך איום גדול והצליחו בעבר לטרפד את הניסיון של האוצר לחייב אותן באספקת חבילות שידור מצומצמות במחיר מוזל, שיכלו ליצור להן פגיעה מהותית בהכנסות.

בעיקרון, ההנחה היא שטכנולוגיית הטלוויזיה הדיגיטלית הטריסטריאלית תגביר את התחרות בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית, תוך הגדלת היצע התכנים ושיפור בעלויות ההפצה. חשוב להבין כי לצורך הפצת הערוצים 1, 2, 10, 33 וערוץ הכנסת - נדרשות כיום רשות השידור, הרשות השנייה והכנסת לשבעה מערכי הפצה שונים, בטכנולוגיות שונות ובשיטות הפצה שונות. על כן, מתקשה כיום הצרכן לקלוט באופן פשוט ונגיש את ערוצי הטלוויזיה הממומנים על ידו באמצעות תשלום אגרה (ערוץ 1 ו-33) חשיפה לפרסומות (2 ו-10) או תקציב המדינה (ערוץ הכנסת).

ממשלת ישראל כבר החליטה ב-9 באוגוסט 2005, שהחל מינואר 2007 ייעשה שימוש בשידורי הטלוויזיה הדיגיטלית - אבל אפילו המכרז לבחירת מפעיל התשתית לא בוצע עד כה. כפי שדיווחנו בעבר, הקמת הרשת החדשה אמורה לחסוך למשק יותר מ-100 מיליון שקל בשנה, לאחר שכיום מוציאה המדינה, באמצעות גופי השידור, כ-150 מיליון שקל בשנה בעבור הפצת שידורי ערוץ 1 ו-2. ההערכה היא שכמה עשרות מיליוני שקלים בלבד ישולמו מדי שנה לגוף שיקים ויתפעל את רשת התקשורת החדשה.

אמש חשפנו כאן ממצאי דו"ח של חברת מחקר בינלאומית שהוצגו בפני ועדת גרונאו והמורים כי מחיר חבילת הבסיס של חברת הכבלים בישראל הוא מהיקרים בעולם. חשוב להדגיש כי מחיר חבילת הבסיס של חברת הלוויין yes זהה לזה של הכבלים ועל כן גם הוא נחשב גבוה, בשל הכשל הרגולטורי בניהול השוק.



ממצאי המחקר שפורסמו אתמול התייחסו להשוואה עולמית בין מחירי חבילות הבסיס בחברות הכבלים בעולם, שלהן מבנה הוצאות וחבילות שירות שונות על פי רוב מאלה של חברות הלוויין. עם זאת, הניתוח שהובא אתמול והדגיש את מחירי חבילות הבסיס הגבוהות מתייחס לשוק הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל בכללו.



במחקר התגלה כי בהשוואה בהתאם לכוח הקנייה, מחיר חבילת הבסיס של חברות הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל גבוהים כמעט פי שלושה מזה הממוצע בקרב חברות בעולם. בישראל נאסר אומנם על חברות הטלוויזיה הרב ערוצית לעשות שימוש במכירת פרסומות על גבי פלטפורמת השידורים שלהן, אך חלקה של הטלוויזיה מתוך סך עוגת הפרסום נאמד בכ-33%, כך שגם נתח של כמה עשרות אחוזים מהכנסת הפרסום לפלטפורמת הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל, לא תצליח להוזיל את חבילת הבסיס למחירים המקובלים בעולם. בישראל התקבע מחיר חבילת הבסיס באופן היסטורי כגבוה, והרגולטור הוא שחייב למעשה את החברות לספק חבילת בסיס מנופחת בערוצים ויקרה בהרבה מזו הנהוגה בעולם.