סין מרעילה אותנו

צעצועים לילדים, משחות שיניים, קופסאות סרדינים, מוצרי קוסמטיקה ומוצרי מזון לבעלי חיים התגלו בחודשים האחרונים כרעילים וכמסוכנים. המשותף ביניהם - כולם מיובאים מסין. חקירות שנערכו על ידי הרשויות בארה"ב ובאיחוד האירופי העלו כי חומרי גלם מזהמים ומסוכנים שנועדו במקור לתעשיות כבדות, מצאו את דרכם למוצרי צריכה בסיסיים, ואף למוצרי מזון המיובאים מסין.

המוצרים הפגומים התגלו עד כה בארה"ב, בקנדה, באירופה, במרכז אמריקה ובסין עצמה. היקף התופעה וחומרתה אינם ידועים עדיין במלואם, אך היא עוררה זעם בינלאומי כה רב עד שממשלת סין גזרה עונש מוות על פקיד ממשל בכיר שהורשע באישור תרופות פגומות. למרות זאת, חברות מסחריות ברחבי העולם ממשיכות לעשות עסקים עם סין ולייבא את המוצרים הפגומים, בשל שיקולי רווח, והרשויות אינן פועלות בחומרה נגד היבואנים.

בסוף השבוע האחרון הזהירה ממשלת ארה"ב את הציבור מפני שימוש במשחות שיניים המיוצרות בסין. זאת לאחר שבתקופה האחרונה אותרה במשחות שיניים מתוצרת סין תרכובת שנקראת די-אתילן גליקול (DEG) - תרכובת אורגנית, שאינה אלא רעל ועלולה לסכן בעיקר ילדים או חולי כליות וכבד. החומר נמצא במותגים שונים ובהם המותגים Cooldent ו-Mr. Cool. מדינות מרכז אמריקה החזירו לסין טונות של משחות שיניים בעקבות הגילויים האלה כבר באמצע מאי.

בנוסף לכך, לפני כשבוע, ב-29 במאי קראו הרשויות בארה"ב ובאיחוד האירופי לצרכנים להיזהר ברכישת צעצועים שמקורם מסין. זאת לאחר שבבדיקת איכות לצעצועים המקומיים שערכו הרשויות בסין נמצא ש-20% מהצעצועים אינם רק פגומים, אלא ממש מסוכנים - חלק מהבובות שנבדקו היו ממולאות באשפה.

חלק מהצעצועים היו עשויים מחומרים מלאי בקטריות ווירוסים. לטענת הרשויות בסין, אם היו מגיעים החומרים לידי ילדים הם היו סובלים מתופעות לוואי - החל בגירוד, וכלה ב"מחלות ארוכות טווח", כדברי הרשויות. צעצועים אחרים שיועדו לייצוא היו עשויים בצורה כה מרושלת, שילדים היו יכולים לקרוע בקלות חלקים מהם ולבלוע אותם. בנוסף, 5% מכלל מוצרי חלב התינוקות שנבדקו היו באיכות נמוכה מאוד - חלקם הכילו כמות גדולה של חנקה, כימיקל שנשאר לאחר רקב של גופת חיה.

לפני כחודשיים - באפריל - הוריד מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) מהמדפים 107 מוצרים שנאסרו לשימוש בשל אי עמידתם בתקנים. הרשימה מגוונת: תפוחים מיובשים בעלי מרכיב כימי הגורם לסרטן, מאכלי ים מלאים באנטיביוטיקה אסורה למאכל, סרדינים עם רמות גבוהות של חיידקים, פטריות מאכל מלאות בחומרי הדברה בלתי חוקיים, חומרי קוסמטיקה מורעלים וצעצועים.

תופעת המוצרים הפגומים והמסוכנים המגיעים מסין אינה חדשה. רשת המזון המהיר קנטקי פרייד צ'יקן הפסיקה את מכירת מרק הירקות שלה בסניפיה בסין ב-2005 לאחר שגילתה כי הוא מכיל חומרים מסוכנים. בספטמבר 2006 הורידה יצרנית מוצרי הקוסמטיקה פרוקטור אנד גמבל את מוצרי המותג היפאני 2-SK שיוצרו בסין מכיוון שהכילו חומרים מסוכנים. גם וול מארט הורידה בשנה שעברה מהמדפים מותגים שונים של בגדי ילדים שיוצרו בסין לאחר שנודע כי הם מכילים צבע מסרטן. ואלה רק כמה דוגמאות.

ובכל זאת, התופעה החלה לזכות לתשומת לב תקשורתית של ממש כשהתגלו בעיות במזון לבעלי חיים הנמכר בארה"ב. הכל התחיל כשהוסרו באמצע מארס אריזות מזון לבעלי חיים מהמדפים. חברות מזון לבעלי חיים, ביניהן מניו פודס , נסטלה פורינה פט-קר, היל פט ניוטרישן ורויאל קנין, הודיעו אז כי הן מורידות מהמדפים בארה"ב, קנדה ומקסיקו מזון יבש ורטוב לבעלי חיים. זאת לאחר דיווחים במדינות האלה על כשלים בתפקוד הכליות של חתולים וכלבים שאכלו את מוצרי המזון האלה, חלק מהכשלים היו קטלניים, וגבו את חייהם של מאות חתולים וכלבים.

בחקירה של ה-FDA נמצא קשר ישיר בין המזון והמחלות. במזון נמצא חומר שנקרא מלמין - מרכיב הנמצא בפלסטיק, בדשן ובמוצרים נוספים. המלמין הוכנס לרכז פרוטאין האורז במזון, במטרה להגדיל באופן מלאכותי את ערכו התזונתי.

בסוף אפריל התחלף החשש לחיי בעלי החיים בחשש לחיי בני אדם. ה-FDA הודיע כי הוא בודק אם בני אדם נפגעו מהרעלת מזון בעלי החיים במדינה, לאחר שנתגלה כי חזירים בארה"ב, המיועדים לשחיטה, צרכו מזון שהכיל מלמין. בנוסף, עיכב ה-FDA את הכנסתם של 20 מיליון עופות לשוק המזון במדינה, בשל החשש שהם אכלו מזון עופות הכולל מלמין. אותו חשש נתגלה גם לגבי דגים שיועדו למאכל אדם.

ואז הכל התפוצץ. העולם רתח, ובראשו ארה"ב. אנשים ברחבי העולם קראו להחרים את הייצוא הסיני, עיתונאים כתבו מאמרים לטובת הייצור המקומי, או יבוא ממדינות בטוחות יותר.

הממשלה הסינית נכנסה ללחץ - ובצדק. אם יתערער מעמדה של סין כיצואנית מזון ותרופות המשק הסיני עלול לאבד הכנסות של כ-30 מיליארד דולר בשנה. אם ארה"ב לבדה תחליט להחרים את הצעצועים הסיניים, יאבד השוק הסיני הכנסות של כ-5 מיליארד דולר בשנה.

לכן החלה ממשלת סין לפעול. היא ביקשה מהממשל בואשינגטון להתחשב בה ולא לנקוט בצעדים משמעתיים נגד חברות היצוא הסיניות. במקביל היא החלה בגלי מעצרים של האחראים. במקרה של הרעלת בעלי חיים הודיעה סין כי תפסה שני בעלי חברות הקשורים לעניין והודיעה כי סגרה את שתי החברות המרעילות.

בית משפט בסין גם גזר עונש מוות על ז'נג קסיאו, ראש מינהל המזון והתרופות הסיני לשעבר, לאחר שהרשיע אותו בלקיחת שוחד ובאישור תרופות פגומות, שהביאו למותם של עשרה בני אדם. הממשלה הסינית גם הודיעה כי תתחיל ליישם צעדים לבקרת איכות של המוצרים המיוצרים במדינה וקראה לחברות זרות שלא לעסוק בסחר לא חוקי עם חברות סיניות.

נדמה היה שדי בכל הגילויים האלה כדי לנקוט צעדים מחמירים נגד סין ונגד החברות האחראיות לתוצרת המסוכנת - אבל המלכוד הגדול שבו נמצאות חברות מסחריות ואפילו ממשלות מערביות הוא כלכלי - חברות גדולות בעולם מעדיפות לסחור עם חברות סיניות - באופן חוקי או בלתי חוקי, בגלל המחיר המצחיק שהן משלמות על חומרי גלם ועבודה.

בדיוק בשל כך לא נאסר עד כה מסחר עם סין, ואף חברה לא הודיעה בפומבי כי היא מפסיקה לייצר את מוצריה בסין, או לקנות מסין את חומרי הגלם שלה. למעשה, היצרניות הגדולות הגיבו בצורה פושרת למדי לאיכות הירודה של המוצרים הסיניים. חברת קראפט פודס, למשל, קראה לממשל האמריקאי ללחוץ על סין לשפר את איכות המוצרים המגיעים ממנה לצרכנים בארה"ב. קלוגס הודיעה שהיא משפרת את ציוד המעבדה שלה, כדי לשפר את היכולת לגלות פגמים במזון.

גם הממשל בארה"ב הגיב באופן מתון, בשל לחץ היצרניות הגדולות שלא להפסיק את קשרי המסחר עם סין. הממשל אפילו לא הגיש תביעה לארגון הסחר העולמי.

הידעתם? (1)

34% מהמוצרים המיובאים לישראל מקורם בסין; 36% מתוכם אינם עומדים בדרישות התקן הישראלי

הידעתם? (2)

באחרונה אותרה במשחות שיניים מתוצרת סין תרכובת שנקראת די-אתילן גליקול והיא למעשה רעל שמסוכן בעיקר לילדים ולחולי כליות וכבד

די להביט בנתונים הבאים כדי להבין עד כמה גם ישראל חשופה לסכנה: לפי נתוני מכון התקנים, יותר משליש (34%) מהמוצרים המיובאים לישראל מקורם בסין; 36% מבין המוצרים המיובאים מסין אינם עומדים בדרישות התקן.

עם זאת, הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, גרישה דייטש, מסביר כי המצב בישראל שונה לחלוטין מבאיחוד האירופי ובארה"ב, שבהן מסתמכים רק על הצהרות היבואן שהמוצר עומד בתקן ולא נעשות כל בדיקות. בישראל נבדקים המוצרים המיובאים על ידי מכון התקנים וכך נמנעת כניסת מוצרים לא תקניים לשוק הישראלי. מנגנון נוסף הוא אכיפה ופיקוח בשלב השיווק - כשהמוצרים כבר על המדפים.

בנוסף, הסכם הבנה עם הוועדה הפדרלית לבטיחות מוצרי צריכה בארה"ב (CPSC) שנחתם ב-2005 מאפשר לישראל לקבל מידע שוטף על כל מוצר שהורד מהמדפים בארה"ב ועל כל משלוח של מוצרים פגומים שסולק מארה"ב ונמצא בדרכו לישראל. ואולם לישראל אין עדיין הסכם שיתוף פעולה דומה עם האיחוד האירופי, ודייטש מוסר כי משרד התמ"ת פועל כדי להכליל את ישראל במערכת האירופית להחלפת מידע על מוצרים מסוכנים.

ממשרד הבריאות, האחראי לבטיחות מוצרי מזון, תרופות ותמרוקים, נמסר כי עד כה לא נמצא מוצר מסין שהוסר מהמדפים במדינות אחרות ושנמכר בישראל. עוד נמסר כי שירות המזון עוקב באופן שוטף אחרי פרסומי ה-FDA, וכי בכל התראה נבדק האם המוצר מיובא לישראל.

גם במשרד הבריאות מסבירים כי "בישראל, בשונה ממדינות אחרות, הפיקוח על היבוא מתחיל באישור יבוא מוקדם שבו נבדקים פרמטרים של איכות ובטיחות המוצר בהתאם לחקיקה ובדיקה נוספת מתבצעת בנמל בעת הגעת המשלוח ארצה, לצורך אימות, הכולל ביצוע בדיקות במעבדות".