האוצר: ברודט והרפורמה בחינוך גמרו את תקציב 2008

"הרפורמה בחינוך והמלצות ועדת ברודט לגבי תקציב הביטחון 'שתו' את כל הכסף, ואפילו השאירו אותנו באוברדרפט" - כך אומרים מקורות באוצר לקראת הדיוני בתקציב 2008. "התקציב בבעיה גדולה. יש לנו אפשרות להגדיל את ההוצאה ב-4 מיליארד שקל בלבד, ולמעשה סדר העדיפויות של הממשלה כבר נקבע מראש בעבורה".



הביקורת באוצר מופנית בעיקרה להמלצות ועדת ברודט, שמונתה לבחון את תקציב הביטחון לנוכח לקחי מלחמת לבנון השנייה. בדו"ח מקיף ומעמיק תקפה הוועדה את הדרישות התקציביות של הצבא, המגיעות עד ל-30 מיליארד שקל בתוך שנים ספורות, וחזרה וטענה כי דרישות אלה מופרכות ומעידות כי צה"ל אינו מבין את המגבלות הכלכליות החלות על מדינת ישראל.



עם זאת, במשרד האוצר רואים בהמלצות הוועדה כישלון מבחינתם, מאחר שלמרות הביקורת - הוועדה המליצה על תוספות נרחבות לתקציב הביטחון.



הוועדה המליצה להוסיף לתקציב הביטחון 46 מיליארד שקל בעשור הקרוב - 2008-2017; 3 מיליארד מתוכם אמורים להיתוסף כבר בתקציב 2008. מאחר שכמיליארד שקל בתקציב 2008 כבר הובטחו למימון תוספות השכר למורים, הרי שאם יתקבלו המלצות ועדת ברודט כלשונן, תקציב 2008 יהיה משועבד לתוספות של 4 מיליארד שקל לחינוך ולביטחון - בדיוק כגודל כל התוספת התקציבית שתוכננה ל-2008, לפי מגבלת גידול של 1.7% בתקציב מדי שנה.



באוצר טוענים כי בכך אבדה למתכנני תקציב 2008 ולממשלה כל הגמישות בקביעת סדר העדיפויות לשנה הבאה; כל הכסף הנוסף שועבד לביטחון ולחינוך - בלי שנותרו תקציבים העשויים לשמש מטרות אחרות.



זאת ועוד: באוצר זועמים על ההמלצה המרכזית של ועדת ברודט, שלפיה יש לפרוץ את מגבלת גידול ההוצאה בתקציב ולהעלותה מ-1.7% ל-2.5% בשנה. באוצר רואים בכך גלישה של הוועדה לתחום שאינו בסמכותה - קביעת המדיניות המאקרו-כלכלית של ישראל.



יש לציין כי הוועדה המליצה להגדיל את תקציב הביטחון בשיעור של כ-1.3% בשנה בעשור הקרוב, שיעור נמוך מהמגבלה החוקית של 1.7%; המלצתה היא בעניין הביטחון בלבד, כלומר, הוועדה לא חייבה את פריצת מסגרת התקציב כולה.



אלא שחברי הוועדה, ובהם כלכלנים בכירים ומנוסים בניהול תקציבי - דוד ברודט, מנואל טרכטנברג, קרנית פלוג והחשב הכללי לשעבר ניר גלעד - ניצלו את הבמה שניתנה להם כדי להביע את עמדתם בנוגע למדיניות התקציבית הראויה. באוצר, כאמור, חולקים על סמכותם לעשות זאת, ורואים בכך תקדים מסוכן שבו עלולות לעשות שימוש גם ועדות אחרות.



"ציפור הנפש של המדיניות"



באוצר מצביעים על כך שהירידה בהיקף ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר היא הישג של השנים האחרונות בלבד, לאחר שנקבע החוק המגביל את הגידול השנתי בתקציב, וכי ההחלטה של ועדת ברודט עלולה לטרפד הישג זה. "זאת ציפור הנפש של המדיניות התקציבית", אומרים באוצר, "וחייבים להמשיך ולבסס הישג זה גם בשנים הבאות כדי לייצר לנו כרית ביטחון".



"לא לעד תימשך הצמיחה בישראל, וראינו כבר איך מהשפל של חוב המהווה 90% מהתוצר בלבד ב-2000 הגענו לחוב של 106% מהתוצר ב-2003. אנחנו יכולים בקלות לחוות הידרדרות כזו שוב, ולכן מסוכן למהר ולוותר על הקיטון בהוצאה התקציבית".



טענה אחרת של האוצר היא על עצם ההחלטה של ועדת ברודט להגדיל את תקציב הביטחון בשיעור של 1.3% בשנה - ללא סמכות של הממשלה לחרוג מכך. באוצר טוענים כי הדבר יפגע באופן משמעותי בגמישות של תכנון התקציב וביכולתה של הממשלה לקבוע את סדר העדיפויות שלה.



החלטת הוועדה לחייב את הצבא בהתייעלות בהיקף של 30 מיליארד שקל בעשור הקרוב מקובלת, כמובן, על משרד האוצר - אבל שם חוששים שמא מדובר בהמלצה שיהיה קשה לפקח על ביצועה, ולכן עלולה להישאר ריקה מתוכן.