שופט בית המשפט העליון בדימוס - אליהו מצא - מדבר על רשימת המועמדים לעליון

"מינוי עורך דין ישירות לבית המשפט עליון הוא סיכון. גם אם מדובר בעורכי דין מצוינים שהצליחו בתפקידם, אין בכך ערובה שהם יצליחו בתור שופטים" - כך אומר שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליהו מצא, בהתייחסו לרשימת המועמדים לביהמ"ש העליון שתידון בוועדה למינוי שופטים בעוד כשבועיים.



לדברי מצא, "מינוי לשלום זה בסדר. אך במינוי למחוזי יש נטילת סיכון; אולי עורך הדין יתקשה לקבל החלטות, יתקשה לתת פסקי דין. כבר היו מינויים של עורכי דין מצוינים ישירות למחוזי שהכזיבו כשופטים. כמו ביחס לאנשי אקדמיה, נטילת הסיכון של מינוי עורך דין ישירות לעליון תהיה כדאית רק כאשר ברור שמדובר באדם שמידת התרומה שלו לבית המשפט תהיה ייחודית".



"לטעמי", אומר מצא, "יש ברשימת המועמדים לעליון מספר מועמדים ראויים. שניים מהשופטים לא היו במינוי בפועל, צור והנדל, ועל אף שמדובר במועמדים מצוינים, אסור להפר את המסורת של מינויים בפועל, שהוכחה כמוצלחת. מוסד המינויים בפועל היה נתון לביקורת שעל פניה נראית עניינית, לפיה שופט בפועל לא מגלה עצמאות מספקת. המציאות הוכיחה שזה לא נכון. זה מוסד חשוב כי זה נותן לשופטי העליון יכולת להתרשם מיכולות המועמד. בזה שהציגו שמות של שופטים מחוזיים, שהם אמנם טובים מאוד, אבל לא כיהנו בפועל, זה מחסל למעשה את המסורת שהתפתחה במשך שנים", הוא אומר.



לדבריו, "בעיה נוספת היא ריבוי המועמדים מקרב ציבור עורכי הדין. אינני שולל אפשרות שעורך דין מהשורה הראשונה ימונה לבית המשפט העליון, כמו פרקליט מדינה או עורך דין בכיר משירות המדינה. עם זאת, מינוי של עורך דין פרטי ישירות לבית המשפט העליון צריך להיות חריג שבחריג, ולא איזה הסדר סטטיסטי לצורכי איזון. שפיטה היא מקצוע שיש ללמוד אותו באופן הדרגתי ורצוי החל מבית משפט השלום. זו הדרך הטבעית והנכונה.



חיסרון מיוחד רואה מצא בהצעת מועמדות של עורכי דין שלא עסקו בליטיגציה. "החיים באולם המשפט יש להם דינמיקה משלהם. כאשר שופט שהגיע מערכאות נמוכות פותח תיק ערעור, הוא קורא את פסקי הדין והם מוחשיים עבורו. מי שאינו מנוסה בבתי משפט יתקשה בכך מאוד. היו פרופסורים שנכנסו לעניין זה די מהר. אני לא שולל שעורך דין שלא עסק בליטיגציה יוכל להיכנס לזה. אני רק אומר שיש בזה סיכון", הוא אומר.



הסכנה: חיסול מוסד המינויים בפועל



מצא מודאג גם מההיבט המערכתי של הנחתת עורכי דין מעל ראשם של השופטים המחוזיים. לדבריו, "בבתי המשפט יש כמה וכמה שופטים מצוינים, ולחלקם יש ציפיות להתמנות לעליון. מינוי סיטוני של עורכי דין מבחוץ יגרום לדה-מורליזציה בקרב ציבור השופטים. הם ייפגעו, ואולי אפילו יעזבו את המערכת לטובת אנשים מבחוץ שאינם מוכרים. זה נימוק שוועדת הבחירה חייבת להביא אותו בחשבון. צריכה להיות פרופורציה. אם היו ממנים עורך דין פרטי אחד, שלושה שופטים, ומותירים מקום אחד פנוי לטובת מינויים עתידיים בפועל, זו קומבינציה נכונה. אם יסתמו את התקנים, למעשה יחסלו את המוסד של מינויים בפועל, וזה לא טוב.







"אם חושבים שאין מספיק מועמדים טובים בתוך המערכת, או שחושבים שמינוי עורך דין פרטי יחזק את אמון הציבור במערכת, ניתן לעשות את זה, אך הדבר חייב להיעשות בפרופורציה. אבקש להימנע ממתן ציונים לעורכי הדין הנמצאים ברשימה, אבל באופן כללי ליטיגטורים עדיפים על כאלה שאינם ליטיגטורים, ומנוסים עדיפים על כאלה שאינם מנוסים. עורך דין חייב להביא אתו מטען ייחודי. שר המשפטים היה עושה טוב אילו היה נועץ יותר באנשים שמצויים בבתי המשפט, לפני שהוא גיבש את הרשימה. אני לא בטוח שלרשימת השמות הזו קדמה איזו היוועצות מפורטת. כאשר מדובר באיוש שלושה עד ארבעה תקנים שיכהנו במשך שנים רבות, יש לגלות את מלוא האחריות הציבורית במינוי".