לא פשוט לשכנע עורכי דין מהשוק הפרטי לחצות את הכביש ולקבל על עצמם את התואר "כבודו" ולהתמנות כשופט. פעמים רבות הכסף הגדול והעצמאות עושים את שלהם ועורכי דין הבכירים נותרים במשרדים שלהם.
אך מציאות לחוד ויוקרה לחוד; אין ספק שכל משרד עורכי דין שמכבד את עצמו ישמח לספר על שותף שהפך לשופט - בייחוד אם זה התברג לתפקיד בכיר במערכת. על כן כשמגיעים למשרד עוה"ד ש. פרידמן ושות' רואים במהרה חזות רבים שמתנפחים בגאווה: לא פחות מתשעה שופטים יצאו מהמשרד הוותיק הזה.
המינוי האחרון של עורך דין מהמשרד לתפקיד שיפוטי, הוא מינויו של עו"ד אלכס קיסרי לתפקיד שופט בית המשפט המחוזי בחיפה. יוצאי משרד נוספים שמונו כשופטים הם נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה השופטת בילהה גילאור ששימשה במשרד כמתמחה, השופט המחוזי בחיפה רון סוקול שעבד בש. פרידמן כעורך דין; שופטות השלום תמרה נאות-פרי וישראלה קראי-גירון; שופטת בית המשפט לענייני למשפחה בקריות אספרנצה אלון; שופטת השלום בחיפה שולה ברסלב; שופטת השלום בתל אביב עינת רביד-שלום ושופט השלום בפתח תקווה אורן שוורץ.
מספר חריג
המספר החריג מאפשר הצצה מעניינת לדרך שבה עורכי דין מהשוק הפרטי מתמנים לשופטים. "בלהה (גילאור) כבר איימה עליי לקחת עורך דין נוסף מהמשרד ולמנות אותו לשופט", מספר שותף במשרד, עו"ד דוד מולכוב בסיפוק לא מוסתר, "היא אמרה שהיא שמה עין על מישהו אצלי. זה כמו חבר מביא חבר. שופט מתמנה, והוא מביא עוד אנשים מהמשרד. לכן, היום כשאני הולך לבתי המשפט בחיפה - זה מרגיש כמו פגישה של המשרד".
"זה כנראה ב-DNA של המשרד, שמעסיק אנשים שלא מוכנים לקבל את אורח החיים המטורף של 15 שעות עבודה ביום", אומר מולכוב. "אצל ישראלה (קראי-גירון) זה היה בדיוק זה, ובגדול אני יכול לומר שזה מאפיין בעיקר נשים. במקרים אחרים, יש עורכי דין שאומרים 'אני כבר עשיתי מספיק לביתי'. אלכס (קיסרי) כנראה היה כזה".
ואכן, אין ספק שמשרד ש. פרידמן חריג בנוף התל אביבי. אין להתפלא על כך, שכן שורשיו של המשרד נעוצים בחיפה, שם נוסד ב-1936 על ידי יעקב שפירו, מי שהפך ברבות הימים ליועץ המשפטי הראשון לממשלה ובהמשך גם לשר המשפטים.
במשך שנים רבות זוהה המשרד עם תחום הספנות, וחלק רב מעבודתו היתה בין לאומית. מולכוב מספר כי בתקופות מסוימות עד 70% מעבודת המשרד התרכזה בתחום זה. משום היותו של התחום חריג בנוף הישראלי המשרד הצליח להיחשב כ"יצואן", לאחר שהוכיח כי הוא מקבל שכר טרחה בכמות השווה לזה שמקבל יצואן בסדר גודל בינוני.
בשנות ה-80 המשרד שינה כיוון ופתח סניף בתל אביב, בו יושבים היום יותר ממחצית מעורכי הדין. כיום עיקר עיסוקו של המשרד הוא בתחום המקרקעין, ובין היתר הוא מייצג את החברות דורי, גב-ים, צורן, כלמוביל ואחרות.
לדברי מולכוב: "אנחנו מופיעים הרבה בבתי משפט, והשופטים מכירים אותנו. כך קל להם להמליץ עלינו ולשמש עבורנו כלוביסטים. השופטים גם מחפשים אנשים שלא רצים אחרי הכסף. יש סיבות רבות שאנשים ירצו לבחור בשפיטה אך הכסף לא ביניהן. קל לשכנע עורך דין שעובד בפרקליטות לעבור לשפיטה - אך שותף במשרד לא תמיד רוצה 'לזוז'. אלכס קיסרי דחה ארבע פעמים הצעה להתמנות לשופט".
כשהוא מתבקש לשים את האצבע על הסיבה שבגינה השופטים בוחרים דווקא בש. פרידמן, הוא אומר: "בתל אביב אנחנו רק עוד משרד. בחיפה אנחנו מספר אחת, ולכן מטבע הדברים שם אנשים יותר בולטים".
על ההשוואה למשרדים בתל אביב מוסיף מולכוב: "אנחנו יודעים שאנחנו מרוויחים פחות ממשרדים תל אביביים אחרים בגלל כמות ההשקעה שלנו בכל תיק", הוא מספר, "אבל אנחנו לא מקבלים חפיפניקיות במשרד".
מולכוב לא דוחה על הסף את הרעיון כי המספר המרשים של בוגרי המשרד שפנו לשפיטה , יתמרץ מתמחים צעירים ללכת דווקא אליו בניסיון ליצור לעצמם מקפצה לעבר קריירה עתידית כשופטים. "כשעו"ד יוצא המשרד מגיע לוועדה לבחירת שופטים, אין ספק שהשם 'ש. פרידמן' עוזר לו מאוד", הוא אומר. "אנחנו לא מתביישים להשתמש במוניטין האלה, כמשרד שמוציא הרבה עו"ד לשפיטה".
מולכוב טוען כי במשרד ערכו בדיקה האם פירמות עורכי דין נוהגות לפרסם כמה שופטים צמחו אצלן, אך גילו כי הדבר לא מקובל. לעומת זאת, בש. פרידמן בהחלט מתכוונים לשלב את הנתון המחמיא בפרסומים מקצועיים. "היום בוגרי הפקולטות למשפטים בודקים טוב טוב איפה הם רוצים לעשות את ההתמחות", הוא אומר בחיוך.
מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה: "כבוד הנשיאה גילאור התמחתה במשרד עוה"ד ש. פרידמן בסוף שנות ה-60. שופטים בישראל מתמנים על פי חוק יסוד השפיטה, בידי נשיא המדינה לפי בחירת ועדה לבחירת שופטים".
שמונה עורכי דין ומתמחה לשעבר במשרד ש. פרידמן התמנו לתפקידי שיפוט
כרמל בן צור
6.6.2007 / 11:09