סערה באוני' העברית עקב מינוי כרמי גילון לסגן הנשיא

במכתב שנשלח למגידור, הפצירו בו 27 חברי סגל בכירים לחזור בו מכוונתו למנות את גילון. על המכתב חתמו חוקרים בולטים, בינהם מדען המוח, הפרופ' עידן שגב, איש מדעי הרוח, הפרופ' דוד שולמן והפרופ' ירון אזרחי. לדבריהם, המינוי מנוגד לערכים ההומניסטיים שעל האוניברסיטה לקדם. "אנו מבקשים להיות מיוצגים על ידי אדם שכישוריו והישגיו מבוססים על קריירה אזרחית ארוכת שנים בשירות מטרות הומניסטיות", הם כתבו.

חברי חבר הנאמנים קיבלו מכתב נוסף, עליו חתמו 40 חברי סגל שקראו להם לא לאשר את המינוי. המרצים ציינו כי בתקופה זו נעשים באירופה מאמצים לקידום חרם אקדמי על ישראל, בטענה שהאקדמיה בישראל משרתת את מדיניות הביטחון של ישראל ושמינויים באקדמיה נתונים להשפעת מערכת הביטחון. "נחוץ דמיון מועט כדי לחזות כיצד יתפש מינוי ראש השב"כ לשעבר לסגן נשיא האוניברסיטה העברית", נכתב בפניה, "וכיצד הוא ינוצל כעדות לשיתוף הפעולה ההדוק שלנו עם הממשלה בידי אלה הרוצים לערער את האמון בנו".

לדבריהם, שמו של גילון "קשור לשב"כ באופן בלתי ניתן לניתוק, וככזה, בנסיבות הנוכחיות, קישורו עם האוניברסיטה בתפקיד כזה יכול להיות רק חסרון". לטענתם, גם אם יתברר גילון כמוכשר בגיוס כספים, "בלתי מתקבל על הדעת (שיכולתו) תגבר על הנזק הוודאי שיגרום קישורו לדימוי הציבורי של האוניברסיטה".

ב-2001 מונה גילון לשגריר ישראל בדנמרק נתקל במחאה ועורר ביקורת חריפה. חברי פרלמנט, ארגונים למען זכויות אדם ואישי ציבור קראו להעמידו לדין באשמת פשעי מלחמה. מאוחר יותר, בסקר שנערך בדנמרק לאחר הפיגוע במגדלי התאומים, התברר גילון כדמות פופולרית.



ב-2004, בהיותו ראש המועצה מבשרת ציון, עורר גילון שערוריה נוספת, כאשר האשים את ילדי העולים האתיופים במרכז הקליטה במבשרת ב"ונדילזם" וטען כי הם נוהגים "לחרבן בחצרות, להרוס, לשבור, לחטט בפחי האשפה". גילון טען גם שהם מורידים את ערך הדירות במבשרת.

בתשובה לשאלה מה היו הנימוקים לבחירה בגילון, השיבה דוברת האוניברסיטה כי הנהלת האוניברסיטה רואה בגילון "מינוי ראוי לקהילה האקדמית מבחינת אופיו, אישיותו ועמדותיו". עוד היא ציינה כי בתהליך בחירתו שובחו "אישיותו והצלחתו בכהונתו כשגריר ישראל בדנמרק וכמנכ"ל מרכז פרס לשלום".

עוד נמסר מההנהלה, כי היא "רואה בחומרה ומוקיעה בתוקף את הניסיון לפסול אדם למלא תפקיד ציבורי על סמך שירותו הביטחוני (...) אבוי למדינת ישראל אם שירות ביטחוני יהווה עילה לפסול מועמדים לעבודה בגוף ציבורי, אקדמי או כל גוף אחר".