בתי חולים ממשלתיים מקדמים חוק לרפואה פרטית במסגרתם

בכירי המנהלים של בתי החולים הממשלתיים בישראל מקדמים בשבועות האחרונים הצעת חוק פרטית "להצלת הרפואה הציבורית", שנכתבה ללא תיאום עם משרד הבריאות. טיוטת הצעת החוק כוללת שינויים מרחיקי לכת במערכת הבריאות, הנתונים במחלוקת ציבורית חריפה.



בין השינויים המוצעים, הפעלת שירותי רפואה פרטיים בבתי החולים הממשלתיים (שר"פ), הכוללים בעיקר שירות בתשלום של בחירת רופא לניתוח; קביעת הסדרי בחירה חופשית של החולים בין בתי החולים הציבוריים; והשכרת חדרי הניתוח בבתי החולים הממשלתיים לקופות החולים, לצורך הפעלת הביטוחים המשלימים, הכוללים את האפשרות לבחירת רופא.



את הצעת החוק כתב עו"ד ברוך אברהמי, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בשיתופם, בין השאר, של פרופ' גבי ברבש, מנהל בית החולים איכילוב בתל אביב, פרופ' רפי ביאר, מנהל בית החולים רמב"ם בחיפה, פרופ' שלמה נוי, סמנכ"ל למחקר ופיתוח ומנהל בית החולים השיקומי בביה"ח שיבא בתל השומר, ופרופ' מרדכי שני, לשעבר המנהל של שיבא.



לדברי בכיר במשרד הבריאות, הצעת החוק לא נכתבה בתיאום עם הנהלת המשרד. בכיר בהנהלת שיבא אמר כי ההצעה תקודם כהצעת חוק פרטית על ידי כמה חברי כנסת, שלדבריו "כבר הביעו תמיכה בהצעות". הוא סירב לנקוב בשמות חברי הכנסת, אך ציין כי הם מהסיעות השותפות בקואלציה. לדברי הבכיר, "אנחנו נלחמים על חיינו, מכיוון שאנו מרגישים שמשרדי הבריאות והאוצר לא שומרים על האינטרסים שלנו, ואפילו מעוניינים בניוון שלנו, כדי להכניס את כל בתי החולים הממשלתיים תחת חסות קופות החולים. זאת, כמו בניסיון למכור את בית החולים וולפסון בחולון לקופת חולים מכבי".



בניגוד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי



הפעלת שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) שנויה במחלוקת מוסרית, ציבורית ומשפטית מאז הופעל בראשונה ב-97'. השר"פ הופעל אז באופן בלתי חוקי ובלתי מבוקר בארבעה בתי חולים ממשלתיים, כולל איכילוב ושיבא, באמצעות חברות ביטוח וקרנות המחקרים בבתי החולים. הפעלת השר"פ הופסקה במאי 2002, על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין ושופטי בג"ץ. להחלטה הובילה עתירה של קופת חולים כללית, שהעלתה טענות חריפות כנגד בתי החולים הממשלתיים ומשרד הבריאות. הכללית טענה בעתירתה כי השר"פ מנוגד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שמושתת על עקרונות השוויון והצדק. מאז ממשיכה הכללית להתנגד בתוקף להפעלת שר"פ בבתי החולים הציבוריים.



לפני כשבוע פנה מנכ"ל הכללית זאב וורמברנד לראש הממשלה אהוד אלמרט ולשר הבריאות יעקב בן-יזרי בעניין הצעת החוק של מנהלי בתי החולים. וורמברנד כתב כי "כל מטרתה של הצעת החוק היא ניסיון נוסף להכניס בדלת האחורית את פעילות השר"פ בבתי החולים הממשלתיים, תחת האצטלה של 'הצלת הרפואה הציבורית'. עמדתה של כללית בנושא זה ידועה, כי יישום שר"פ בבתי החולים הציבוריים יביא להרס הרפואה הציבורית".



על פי טיוטת הצעת החוק, תיאסר הפליה בין בתי החולים הציבוריים לפי הבעלות עליהם. בהתאם, יושוו התנאים, ההגבלות ומחירי הטיפולים הרפואיים בין בתי החולים שבבעלות הממשלה (דוגמת בתי החולים איכילוב, רמב"ם ושיבא), לבתי החולים של קופת חולים הכללית (דוגמת בתי החולים בילינסון, סורוקה, העמק, מאיר ועוד).



ברקע להצעת החוק הפרטית עומדת הביקורת החריפה שהועלתה באחרונה על ידי בכירים במשרד הבריאות - בהם מנהלי בתי חולים ממשלתיים ובכירים בהנהלת המשרד - על המהלכים שיזמה הנהלת משרד הבריאות בראשותו של המנכ"ל, פרופ' אבי ישראלי.



עיקר הביקורת היא ביחס לכוונה של משרד הבריאות לאשר לכללית להקים לראשונה בית חולים פרטי, בנפרד מבתי החולים הציבוריים שלה. בעקבות פרסום הביקורת הושעתה בינתיים החלטת המשרד בעניין. הביקורת הופנתה גם ביחס לאישורים שנתנה הנהלת משרד הבריאות לכללית ולמכבי להרחיב את הביטוחים המשלימים, כך שיכללו גם תרופות חיוניות שמחוץ לסל, ובהן תרופות למחלות קשות כמו סרטן. הבכירים במשרד הבריאות התריעו כי מהלכים אלה של הנהלת המשרד עלולים להביא להרס בלתי הפיך של הרפואה הציבורית בישראל, ולפגיעה קשה בשירותי הבריאות שיקבלו אוכלוסיות עניות.