עד לפני שנתיים היו הידוענים דמויות מבוקשות בעולם הכלכלה החדשה. רבים מהם גויסו כדי לעטר מיזמי אינטרנט וחברות סטארט-אפ, רגע לפני ההנפקה. לעתים התבקשו להיפרד מסכומים נאים תמורת אחוזים ברווחים עתידיים. לפעמים שמם ועיסוקם הספיקו כדי לצרפם לחברה בתחום התוכן ששוויה, כמובטח, יעלה בקרוב על כל נתון מהתחום הארכאי הקרוי כלכלה ישנה.
היו בהם ספורטאים, שדרנים, עורכי הדין ובעלי עסקים. בשפה העסקית הם מכונים מלאכים, בעיקר משום שהיו המשקיעים הראשונים בחברה. הפירוש המדויק למלה כולל גם ליווי עסקי לחברה, ייעוץ, קשרים ובעיקר התמצאות בתחום. ואולם רק למיעוט בהם היו יכולות אלה. המסלול של המלאכים היה דומה בדרך כלל: הסכום שגויס נע בין עשרות אלפים למאות אלפי דולרים. לאחר מכן הגיעה ההנפקה, וערכן של המניות האמיר לשווי מסחרר. אלה שהתנאים איפשרו להם וחשבו על כך במועד, מכרו את המניות ונהפכו לפרסומת מפתה לידוענים אחרים לנסות ולהשתתף במשחק. הרוב המוחלט צפה בהשקעתו יורדת לטמיון בתוך שבוע, שבועיים או כמה חודשים.
עתה, בעיצומו של משבר חברות הטכנולוגיה, כבר אין צורך במלאכים. האם רואים הידוענים בהרפתקת היי-טק שלהם חוויה טראומטית? מתברר שלא. כך, הכדורסלן גיא גודס, הצטרף לרשימה ארוכה וזוהרת של משקיעים בחברת האינטרנט הייפרניקס. החברה ששמה הוא צירוף של המלה הייפ ורמיזה לקבוצת הכדורסל ניקס, הוקמה בינואר 1999 על ידי עו"ד רן שלום, עו"ד שי אדלר, ירון זילברמן, ואנשי הקולנוע והטלוויזיה רון גואטה ויואב רודה.
בסך הכל גייסה החברה 13.5 מיליון דולר. בשלב הראשון גויס כסף מהכדורסלנים דורון שפר, נדב הנפלד, גיא גודס ומהעיתונאי גדעון רייכר. על פי הערכות, השקעות המלאכים הסתכמו במאות אלפי דולרים. לאחר מכן השקיעו בה, בין השאר, החברות cnet האמריקאית 2.6 מיליון דולר לפי שווי של 60 מיליון, וקרן jafco היפאנית 1.5 מיליון דולר לפי שווי שוק של 80 מיליון דולר.
הראשונה שנסגרה - הייפרניקס
הייפרניקס היתה חברת האינטרנט הישראלית הראשונה שנסגרה. ב-1999 הציעה חברת האינטרנט סטאר-מדיה לרכוש את החברה תמורת 99 מיליון דולר, אך הבעלים סירבו. ב-1 בספטמבר 2000 מונה לה מפרק זמני, והמשקיעים איבדו את כספם.
"להייפרניקס הגעתי דרך נדב הנפלד המקורב למקימים", אומר גודס. "חשבתי, כמו כולם, שיש כאן סיכוי מעניין, והבאנו לחברה גם את דורון שפר. זו היתה תקופה שההיי-טק משך אליו המון אנשים. היתה לי אפשרות לצאת בזמן - בתנאי שאוסיף עוד כסף - ולהרוויח משהו. אבל לא רציתי להוציא סכום נוסף. בדיעבד, לא יצא מזה כלום".
למרות הניסיון המר של חברי הייפרניקס, גודס אינו מתכוון להתרחק מתחום ההיי-טק. "גם עכשיו אני מחזיק מניות בחברות היי-טק. אמנם זהו תחום מסוכן, אבל אני לא מתכוון להירתע. בעתיד אצטרך לחשוב הרבה יותר על הצעדים שלי".
להנפלד שהפסיד גם הוא בהייפרניקס, היתה לפני כן תקופה מוצלחת. ב-1990 כשהצטרף למכבי תל אביב קיבל תמורת חלק מהתשלום 25 אלף אופציות בחברת מרקורי, שמייסדה הוא אריה פיינגולד מבעלי קבוצת הכדורסל. ב-1993 הונפקה מרקורי בוול סטריט, ושווי המניות של הנפלד היה 450 אלף דולר. בשיאה היה שווי השוק של מרקורי 8 מיליארד דולר, וערכה של חבילת המניות שבידי הנפלד היה 10 מיליון דולר. סביר להניח שמימש לפחות חלק מהאופציות של מרקורי בסכום המוערך בכמה מיליוני דולרים.
הנדפלד ממשיך להשקיע
הניסיון החיובי במרקורי הביא את הנפלד להשקיע בחברות נוספות שפיינגולד מעורב בהן, כגון טגריטי ואורסוס, והיה כנראה הבסיס להשקעה בהייפרניקס. "אני לא אוהב ששמי מוזכר בעיתון בהקשר של היי-טק, ואף פעם לא שאלו אותי אם להשתמש בשמי או לא", אומר הנפלד. "אבל אני מקבל את הדין בחוסר ברירה".
ההצלחה של הנפלד גרמה להתעניינות רבה של ספורטאים בתחום ההיי-טק ובמיזמי אינטרנט. כמה כדורגלנים השקיעו באתר הספורט ספורטלו מקבוצת יורודרים, שעלה לאוויר ביוני 1999 ונסגר לפני שלושה שבועות. על פי פרסום במקומון "כלבו" בחיפה השקיעו אלון חרזי ואלון חזן בספורטלו כ-60 אלף דולר תמורת 4%, וחיים רביבו, איל ברקוביץ', טל בנין, רן בן שמעון ואריק בנאדו השקיעו 35 אלף דולר כל אחד תמורת 2% באתר. בשלב מאוחר יותר רכש איל ברקוביץ' מניות בשווי 280 אלף דולר.
בעלי החברה, קבוצת יורודרים, הפסידה חצי מיליון דולר כשהשקיעה באתר אינטרנט בשם פורמולה 1. חודש לאחר מכן אירעה מפולת חברות הדוט.קום, וחברת יורודרים נותרה ללא מזומנים. כספם של הכדורגלנים שהשקיעו בספורטלו ונמנעו ממכירת מניותיהם בשלב מוקדם, ירד לטמיון.
פיני גרשון לא לומד מטעויות
פיני גרשון, לשעבר מאמן מכבי תל אביב בכדורסל לא למד כנראה מנסיון העבר, ובחודש האחרון פנה להשקיע בחברת הסטארט אפ let me know השייכת לחברת קריסטל מקבוצת פורמולה . גרשון שותף בקבוצת משקיעים המחזיקה 11.3 ממניות החברה. הקבוצה השתתפה בגיוס בהיקף של 3.5 מיליון דולר. חבר הוועד האולימפי ואיש הטלוויזיה לשעבר אלכס גלעדי מונה ליועץ מיוחד לדירקטוריון ובכוונת החברה להיעזר בקשרים של גלעדי וגרשון, כדי לקבל חוזים מספקי תוכן בתחום הספורט.
גם שמות ידועים מתחום התקשורת הוזמנו להשקיע בהיי-טק. חברת וויזקום מפתחת הקוויקשונרי - הסורק טקסטים ומתרגם אותם ל-25 שפות - גייסה במארס 1999 30 מיליון דולר בבורסה של פרנקפורט. במארס 2000 נותרו בקופתה 2 מיליון דולר בלבד עקב נתוני מכירות עגומים.
ואולם בתקופת השגשוג הוזמנו להשקיע בחברה העיתונאי דן שילון ומאמן הכדורגל אברהם גרנט. על פי פרסומים השקיעו שילון וגרנט 50 אלף דולר כל אחד. "הסכום היה קטן יותר, ושמי שורבב לחברה בלי כל פרופורציה להשקעתי" אומר שילון. באשר לעתיד הוא מבהיר: "אני לא מבין בהיי-טק ולא מתכוון להשקיע בהיי-טק".
סוף טוב יש להשקעה שביצע יהושע קסטיאל, בעלי חברת רהיטי קסטיאל, בחברת סטארט אפ שהקים בוגר תוכנית העתודה תלפיות של צה"ל. "ישבתי כמעט במקרה עם יזם צעיר, שאני מכיר שנים", הוא מספר. "לא הב
מה הם חיפשו שם2
הארץ
5.9.2001 / 10:09