חברות היי-טק ישראליות מתחרות על הזכות להציג את מוצריהן למשקיעים זרים בוועידה ראשונה מסוגה

מאת דבי קאופמן

חברות סטארט-אפ רבות בישראל מתמודדות בימים אלה על הזכות להשתתף בוועידת ההיי-טק הישראלית (Tech Summit Israel Hi-), שתיערך ב-21-23 באוקטובר בתל אביב. ואולם רק 84 מהן יציגו את מוצריהן בתערוכה שתתקיים במסגרת הוועידה, בפני משקיעים מכל העולם. "היעד הוא להביא לכאן לפחות 300 משקיעים זרים ולהפגיש אותם עם החברות המבטיחות ביותר", אומר אמיר גל-אור, יו"ר משותף לפורום הישראלי המארגן את הוועידה, ושותף בכיר בקרן ההון סיכון אינפיניטי.

בין השאר הגישו את מועמדותן החברות אקסנט, פוקסקום, גלובלופ, פונטיק סיסטם, רנכום, פרוטולוג'יקס, הומנט, אינפוקום, ג'נגו, אינטגרה, מוביליטק, מודם ארט קומיל, ביוסייט, קרדיניון ואקסרה. אלה ואחרות שינסו להיכנס לרשימה, יידרשו לעמוד בקריטריונים מחמירים, בהם קיום טכנולוגיה שניתן להפוך אותה לפטנט, מוצר הפונה לשווקים גלובליים, גיבוי של קרן הון סיכון ותזרים מזומנים המאפשר לחברה אורך נשימה של שנתיים לפחות. ועדה מייעצת כבר החלה לבחון את הבקשות שהגישו החברות.

יריד השקעות הוא שיטה הננקטת לראשונה בענף הטכנולוגיה בישראל. גל-אור: "התערוכה נערכת בניסיון להוציא את ההיי-טק הישראלי מהמשבר. בשל המיתון קיים קושי לגייס הון במפגש בין יזם למשקיע כבעבר. לכן החלטנו לפעול בדרך שתאפשר למשקיעים לבחון כמה מוצרים במסגרת אחת, וכך להגדיל את סיכוייהן של החברות.

"ריכוז החברות נועד להיות גם מפגן כוח של ענף ההיי-טק. למרות המצב בשוק העולמי ורתיעתם של המשקיעים לבוא לכאן בשל האינתיפאדה, ישראל היא מעצמה בתחום זה. בצה"ל נוצרים ללא הרף פיתוחים חדשים, ויוצאי היחידות הטכנולוגיות ממשיכים לנסות ולהקים חברות המתבססות עליהם.

"זהו הענף היחיד שיש בו פוטנציאל להניע את הכלכלה הישראלית לצמיחה, ומשום כך חיוני לחזק אותו. מצד שני, המשבר בענף עמוק כל כך שאם כוחות השוק ימשיכו לעשות את שלהם וכל הגורמים המעורבים במשק - הממשלה, המשקיעים והתעשייה - לא יפעלו במשותף לשינוי המצב, ייגרם אסון למדינה".

ליוזמה להצלת הענף נענו גורמים רבים. הוועידה תתקיים בחסות מרבית קרנות ההון סיכון בישראל - בניגוד לכנסים קודמים שלא למטרות רווח - בהן פורמולה, ורטקס, פיטנגו, גיזה, אינפיניטי, ORION AIG, דלויט טוש ופועלים השקעות. ישתתפו בה פרופ' יעקב נאמן, מנכ"ל כלל תעשיות ביוטכנולוגיות ד"ר דוד הזלקורן ונשיא אוניברסיטת בן גוריון פרופ' אבישי ברוורמן. גם ראש הממשלה אריאל שרון, אישר את השתתפותו.

כמו בכנסים הכלכליים בקיסריה, ייערכו בוועידת ההיי-טק דיונים בפאנלים שיוקדשו להיבטים שונים של מצב הענף. בין השאר יידונו בה דרכי ההתמודדות עם המשבר; מגמות בהתפתחות הביוטכנולוגיה, הסלולר וטכנולוגיות עתידיות; והשילוב בין התעשייה והאקדמיה.

מקביל תנסה הוועידה ליצור לובי של תעשיית ההיי-טק שיפעל להסרת מכשולים המעכבים את התפתחות הענף בישראל. "הבעיה הקשה ביותר היא המיסוי על משקיעים זרים", אומר גל-אור. "הממשלה צריכה לבטל לחלוטין מיסוי זה. המדינה כבר זוכה להכנסות גבוהות ממסים שהיא גובה מעובדי ההיי-טק ומקבלני המשנה של תעשייה זו. מוכרחים להפוך את ישראל למוקד אטרקטיווי להשקעות, ובדיונים ייעשו מאמצים רבים כדי לקדם את הנושא".

לקראת כינוס הוועידה מתקיימת בעולם פעילות הסברה נרחבת בקרב משקיעים פוטנציאלים, בסיוע משרד החוץ ותוך שימוש בקשרים אישיים. בין השאר, נשלחו ליותר מ-70 קהילות בארה"ב עלוני מידע בצירוף בקשה לשכנע משקיעים גדולים להגיע לוועידה. "מעולם לא נערכה פעילות כה אינטנסיווית בחו"ל למען ההיי-טק הישראלי", מציין גל-אור. ואולם, המשימה לגיוס המשקיעים אינה קלה. הסיבות העיקריות לכך הן המצב הביטחוני ורף הכניסה הגבוה שהוצב למשתתפים - יכולת פיננסית להשקעות של 50 מיליון דולר לפחות וניסיון בהשקעה קודמת בישראל. "95% מהגופים החזקים בעולם חוששים לבוא לכאן", מעריך גל-אור. "פעילותנו מתמקדת ב-5% הנותרים - 300 חברות שאינן חוששות להשקיע בתעשיית ההיי-טק הישראלית. אבל גם אלה טרם אישרו סופית את השתתפותן בוועידה".