מבחן דרכים: מיצובישי פאג'רו - האם טויוטה לנדקרוזר צריך לחשוש למעמדו?

מדרך בורמה נשאר רק המיתוס ודרך עפר קק"לית כבושה היטב. עם קצת מאמץ יעפיל שם גם פרייבט. אלא שלצד הדרך הכבושה יש עוד אחת, פראית וסלעית. מקננים בה בורות עמוקים ושורצים בה סלעים גדולים. "מעלה המשלט" הוא טיפוס חצי סודי, אם כי בעידן הפורומים ברשת קשה לשמור סודות. ברשותכם, לא אסגיר הוראות הגעה מפורשות ואמסור רק שבסוף, אחרי שהכל נגמר, מרתיחים מים בקומקום קטן ומשקיפים מגבוה על שער הגיא. "מעלה המשלט" הוא מבחן אמיתי לכל רכב שטח סטנדרטי, כלומר לכזה שלא נעול בצמיגי שטח ושלא זכה בהגבהות ושיפורי מתלים. בדיוק כמו המיצובישי פאג'רו החדש שקיבלתי לנסיעת מבחן. האם פאג'רו החדש יכבוש את המשלט? תיכף נשוב.



הודאה בטעות



הדור הראשון והשני של פאג'רו (החל בשנת 1981) נראה כמו מכולה עם גלגלים. כלי קופסתי, ענייני לחלוטין. גדול וגבוה, אבל צנוע ושקט. אהבתי אותו. לעומת זאת, הדור השלישי, שהופיע ב-1999 וקיבל כאן את השם "פאג'רו קינג", כבר לא היה איכר פשוט אלא נער שעשועים סילוני. השם שלו הלך בעקבות העיצוב: שפע של תפיחות לאורך הגוף, שנראות כמו שתלי סיליקון או שרירים מנופחי סטרואידים. מתחת לכל שמלות הנשף הסתתרה מכונה חדה, שהצטיינה בטיסה נמוכה בדרכי עפר. לא במקרה שימש הקינג פלטפורמה לרכבי ראלי שונים ומשונים. בשטח טכני הבריק המלך הרבה פחות. שמלמלות הפלסטיק התחככו בסלעים, המתלים לא תיפקדו כמו שצריך, מרווח הגחון נסגר והעסק צלע.



קינג היה אופנתי מאוד בהתחלה. בעיקר בדגם הקצר. אבל מהר מאוד נפלט מהאופנה, הזדקן טרם זמנו והפך מגוחך. עיצוב גחמתי בלי שום מוטיב קלאסי. טויוטה הציגה ב-2005 את הדור הנוכחי של לנדקרוזר והמכירות של מיצובישי התרסקו. לקינג של רכבי הכביש-שטח הוכתר טויוטה לנדקרוזר, שנושא את המוניטין של טויוטה ולובש עיצוב פשוט למדי אבל מודרני ואפקטיווי.







אבל הקרב על המלוכה לא נגמר. מיצובישי הציגו דור חדש לפאג'רו ושיווקו בארץ מתחיל בימים אלה. למעשה, זו הודאה בטעות. פאג'רו החדש, כבר בלי התוספת "קינג", הולך לאחור בעיצוב. נעלמו כמעט לחלוטין התפיחות והבליטות, חזרה החזות המעשית והתכליתית ונוספו כמה נגיעות חדישות. בחרטום בולטים פנסי חזית בסגנון ריינג' רובר מלכותי ושני פסי ניקל מבריקים בגריל. במקום אחד הם לא התאפקו - בית הגלגל הרזרווי, שיושב על הדלת האחורית, נראה מצועצע מאוד.



רעש מיותר



הוא נמכר בשני סוגי מרכב (קצר וארוך) ובשני סוגי מנועים (דיזל ובנזין). בארוך מוצעות שלוש רמות אבזור: Limited ,Dakar ,Desert. המחיר לארוך דיזל מתחיל ב-280 אלף שקל לדזרט, עובר ב-315 אלף שקל לדאקאר (ריפודי עור, מושבים חשמליים מתכווננים, CD צ'נג'ר ועוד) ומעפיל ל-330 אלף שקל ללימיטד, שמצויד גם במערכת ניווט ובמצלמת עזר לנסיעה לאחור.



המפרט הבטיחותי ומפרט סייעני השטח זהים בכל הגרסאות - שש כריות אוויר, בקרת יציבות אלקטרונית, בקרת משיכה אלקטרונית, בקרת גלישה במדרון. הפלטפורמה הבסיסית לא השתנתה מהקינג - אותה תצורת מתלים כמו הדגם הקודם, אותו בסיס גלגלים. מערכת המתלים הוקשחה מעט (בעיקר מלפנים). השלדה חוזקה. התוכנה של תיבת ההילוכים שודרגה והמנוע מוציא קצת יותר כוח. בנהיגת כביש נשמר הניחוח הספורטיווי של הדור הקודם. יחסית לממותות מסוגו, פאג'רו מציע שליטת גוף טובה והדוקה.



החיסרון המשמעותי ביותר - שקיים גם בדור הקודם וגם בטויוטה לנדקרוזר - הוא רעש המנוע. הדיזל הזה סובל מגרגור בלתי פוסק. לדידו של המנוע, זה אולי גרגור של הנאה. אבל באוזניים שלי זה פשוט שאון מטריד. הוא מופיע כבר בסל"ד נמוך ובכל נגיעה בדוושת הדלק. הוא נעלם רק במהירויות כביש גבוהות מאוד, כשרעש הרוח גובר עליו. זה לא מוכרח להיות כך. ב-מ-וו ומרצדס כבר הוכיחו שאפשר לייצר מנועי דיזל שקטים. אפילו המתחרה ניסאן פאתפיינדר רועש פחות.



הסלעים המרושעים



חלוקת תפקידים: אחד נוהג, אחד מטפס את המעלה ברגל ועושה סימנים משונים בידיים. אין ברירה, זה שבקוקפיט הוא חצי עיוור. סלעים ובורות קרובים מדי פשוט נעלמים מתחת לקו מכסה המנוע.



הסלוגן הוא "קשוח אך מעודן". האיורים מראים פאג'רו מטפס שיפוע של 35 מעלות ולא מתהפך בשיפוע צד של 40 מעלות. המציאות ב"מעלה המשלט" קצת יותר מורכבת. למנוע יש כוח. זאת לא בעיה. האתגר הוא להעביר את הכוח אל הסלעים ולטפס. כי בין המנוע לסלעים מתווכים הצמיגים, והצמיגים הסטנדרטיים של פאג'רו הם, איך לומר, קליפת בננה. חלקים ומחליקים.



יש מצבים שאפילו נעילת דיפרנציאל אחורית (סטנדרט בפאג'רו בכל הגרסאות) לא תעזור. הורדנו PSI 10 בצמיגים וקיווינו לטוב. את השליש הראשון הוא צלח בכבוד. הבורות העמוקים חלפו מתחתיו כאילו לא היו. פה ושם התרוממו גלגלים גבוה באוויר, אבל בקרת המשיכה האלקטרונית הפעילה את הבלמים ונעלה את הסוררים. אחר כך הגיע תור הסלעים המרושעים. נדרשו כמה ניסיונות. נדרשה בחירת נתיב מדוקדקת ותנופה החלטית מאוד. בסוף עלינו. למרות כמה טפיחות למדרגות הצד - מי צריך את המדרגות האלה? - פאג'רו כבש את המשלט בכבוד.



תה מרווה בכוס זכוכית קטנה וסיכום. פאג'רו המחודש מציע יכולת גבוהה בכביש ובשטח וחבילות מפתות של בטיחות ואבזור. העיצוב החדש-ישן קולע וחבל שהמנוע עדיין רועש. יחי המלך החדש? את השאלה יכריע רק מבחן השוואתי ישיר. בינתיים אפשר לשים לב - כס המלכות של לנדקרוזר מתנדנד.



למבחנים קודמים - אתר "כבישים"



מיצובישי פאג’רו



גרסה: רכב ארוך, דיזל, רמת אבזור "לימיטד"
תצורה: כביש-שטח, חמש דלתות, שבעה מושבים
מידות: אורך 490 ס"מ, רוחב 187 ס"מ, גובה 187 ס"מ, בסיס גלגלים 278 ס"מ, נפח תא מטען - אין נתון רשמי, משקל עצמי 2,300 ק"ג, צמיגים 265/16-18
הנעה ותמסורת: אחורית/לכל הגלגלים, אוטומטית ("טיפטרוניק" + הילוכי כוח ודיפרנציאל אחורי ננעל)
עזרי שטח: בקרת משיכה, בקרת בלימה במדרון
מנוע: דיזל, 4 בוכנות, 3,200 סמ"ק, 170 כ"ס ב-3,800 סל"ד, 38 קג"מ ב-2,000 סל"ד
ביצועים (נתוני יצרן): מהירות מרבית 177 קמ"ש, תאוצה 0-100 קמ"ש - אין נתון רשמי, צריכת דלק 9.4 ק"מ לליטר
נתוני שטח: מרווח גחון 22.5 ס"מ, זווית גישה 36.6 מעלות, זווית נטישה 25 מעלות
בטיחות: 6 כריות אוויר, ABS, בקרת יציבות אלקטרונית, טרם נבחן במבחן ריסוק פומבי
אחריות: שלוש שנים
שנת השקה: 2006
מחיר: 330 אלף שקל
גרסאות אבזור נוספות: "דזרט" - 280 אלף שקל, "דאקאר" - 315 אלף שקל



המתחרים



ג'יפ צ'רוקי



צ'רוקי, הנקרא במדינות אחרות בעולם גם ליברטי, הושק בעולם ב-2002 ועוצב בהשראת ראלי דקאר. עד 2007 היה צ'רוקי הדגם הקטן ביותר במגוון מכוניות ג'יפ, עד להופעת קומפאס. צ'רוקי נמכר בישראל בשתי גרסאות מנוע: דיזל בנפח 2.8 ליטרים המפיק 163 כ"ס ובנזין בנפח 3.7 ליטרים המפיק 204 כ"ס. מחיר לגרסת הדיזל: 265 אלף שקל.



האמר H3



הבייבי האמר (יחסית, יחסית) הושק בעולם ב-2005 והוא מבוסס על שלדת שברולט קולורדוGMC/ קניון. משווק בישראל בגרסת מנוע יחידה: בנזין בנפח 3.7 ליטרים המפיקה 242 כ"ס.
מחיר: 330 אלף שקל.



טויוטה לנדקרוזר



נצר לשושלת ידועה של רכבי שטח - הדגם המקורי יוצר עוד ב-1954. הדגם הנוכחי הושק ב-2005 ונחשב מבוקש מאוד הן כחדש והן כמשומש. בישראל הוא נמכר בשתי גרסאות מרכב - קצר וארוך - ובשתי תצורות מנוע: בנזין בנפח 4.0 ליטרים המפיק 205 כ"ס וטורבו-דיזל בנפח 3.0 ליטרים המפיק 166 כ"ס. מחיר התחלתי: 289 אלף שקל (לגרסת המרכב הארוכה בעלת מנוע הדיזל ברמת אבזור בסיסית).



ניסאן פאתפיינדר



ניסאן פאתפיינדר הוצג בעולם ב-2005 והחליף בישראל את קודמו, טראנו. פאתפיינדר חולק את אותה שלדה ומנוע של הטנדר נווארה. פאתפיינדר נמכר בישראל בגרסת מנוע יחידה: טורבו דיזל בנפח 2.5 ליטרים המפיקה 174 כ"ס. מחיר התחלתי: 280 אלף שקל.