העסקה של טיב טעם מלמדת אולי יותר מכל דבר אחר כי בחיים הכל למכירה, רק תלוי באיזה מחיר.
עמית ברגר, בעל השליטה באנטר הולדינגס, שרכש רק לפני כשנה את טיב טעם לפי שווי של 64 מיליון דולר, מכר אתמול את חלקו לפי שווי של כ-200 מיליון דולר. בדרך הוא כבר עשה סיבוב אחד כשמכר את החברה לפני כמה חודשים לוורלד גרופ הולדינגס, גם היא בשליטתו, לפי שווי של 100 מיליון דולר. הקופון שגזר מהעסקה גבוה במיוחד, אפילו חלומי, וסביר שאף בר דעת אחר לא היה מעניק שווי כל כך גבוה לחברה שמתאוששת מהפסדים.
טיב טעם הפסידה בשנת 2006 25 מיליון שקל על מכירות של כמיליארד שקל, והראתה סימני התאוששות ברבעון הראשון של 2007 עם רווח מזערי של 611 אלף שקל. נתח השוק שלה אפילו לא נמדד בנפרד על ידי חברת המחקר נילסן והוא עומד על כ-3.5% (שוק רשתות המזון המבורקד מגלגל כ-28 מיליארד שקל לפי חישוב של 1 חלקי 28).
לשם השוואה, שופרסל נסחרת לפי שווי שוק של 530 מיליון דולר עם מכירות של 9.1 מילארד שקל בשנת 2006 ורווח נקי של 121 מיליון שקל. נתח השוק שלה עמד לפני נתוני נילסן על כ-38%. רבוע כחול נסחרת לפי שווי של 426 מיליון דולר על מכירות של 6.5 מיליארד שקל ב-2006 ורווח נקי של 214 מיליון שקל ונתח השוק שלה עמד ברבעון הראשון של 2007 על 23.5%.
מה גרם לגאידמק לרכוש את החברה במחיר כל כך גבוה, אפילו מופרך? אין לדעת. בסביבת טיב טעם ניסו לפזר שמועות כאילו גאידמק לא פועל ממניעים רציונליים ועסקיים נטו. לאחר שפעל להשגת לגיטימציה בקרב העם על ידי הצלת תושבי הצפון מהקטיושות, תושבי שדרות מהקסאמים ועוד קודם לכן ניסה להפוך לאריה של ירושלים עם רכישת בית"ר, הגיעה שעתו להפוך לאיש עסקים לגיטימי בישראל.
טרייביטש מאכזב
בעלות על רשת מזון טומנת בחובה כוח רב, כפי שניתן היה ללמוד מהקושי של נוחי דנקנר למכור את שופרסל לברונפמן. גאידמק לא יוכל לזכות בלגיטימציה אם יהיה בעליה של רשת לא כשרה, שכן הדבר יהפוך אותו לגוי בפוטנציה, והוא הרי מנסה למצב עצמו כיהודי טוב. אך אם אכן יוציא גאידמק את המזון הלא כשר מטיב טעם כפי שמספרים מקורבים לעסקה, הוא גם יוציא ממנה את העוקץ ואת הבידול עליה נבנתה החברה.
הפליאה שלנו היא לא על ההחלטה של גאידמק לרכוש. גם לא על החלטת ברגר, שדאג לפזר תחת כל עץ רענן, לציטוט ושלא לציטוט, כי הוא רכש את טיב טעם לטווח הארוך ושהוא כאן כדי להישאר. ברגר היה פיננסייר וכנראה גם יישאר כזה. הפליאה, ונרשה לעצמנו לומר האכזבה, היא בעיקר מקובי טרייביטש, המייסד והיו"ר שמכר את הבייבי שלו, גם אם מדובר בסכום שיסדר אותו ואת משפחתו ליתרת חייהם.
טיב טעם היא בראש ובראשונה טרייביטש. אביו ייסד את החברה, אך הוא הרוח החיה והחזון שמאחוריה. הוא איש חלומות, שראה פורמטים שונים בעולם והחליט להביא לישראל בשורה אמיתית בתחום הקמעונות - רשת שמציעה משהו אחר. גם אם היו התחלקויות בדרך (עיין ערך פרשת העוף בכלבוטק), גם אם היה מי שזקף גבה על האסטרטגיה של החברה להפוך לרשת השלישית בגודלה בישראל ולהוזיל 250 מוצרים כדי להביא את הצרכנים לבצע בה את הקנייה השבועית, אין ספק שטרייביטש יכול היה בחלק ניכר מהזמן להגיד לעצמו - הצלחתי.
טרייביטש יצר קהל לקוחות נאמנים שלא נטשו אותו גם בשעות קשות, המשיכו לפקוד את הסניף הענק בראשון לציון ואת הסניפים הקטנים בתוך העיר תל אביב והסכימו לשלם מחיר גבוה יותר כי הם קיבלו משהו אחר, שרשתות אחרות לא יכלו להציע.
את כל אותם הלקוחות, כמו גם את החלומות, נוטש עכשיו טרייביטש בעבור 200 מיליון שקל. קשה לראות איך טיב טעם תשמור על מעמדה או תחזק אותו כשהיא תוותר על הנכס העיקרי שלה - המוצרים הלא כשרים. את טרייביטש זה כנראה כבר לא כל כך יעניין, וגם אם כן, הוא תמיד יוכל לשאוב עידוד מחשבון הבנק שלו.