לפני כשלושה חודשים פירסם בנק ישראל מממצאי עבודת המחקר שלו בנוגע לגובה העמלות שמשלמים משקי הבית. אז נתגלה כי משק בית ממוצע משלם לבנק כ-430 שקל בשנה עבור ניהול חשבון העו"ש.
מי שזז באי נוחות בכסא כשהוא שומע את המספרים האלה, יבין שמצבו לא כל כך קשה כשיגיע לנתון הבא. מעבודת המחקר שביצע בחודשים האחרונים צוות בדיקה מיוחד מטעם ועדת הכלכלה של הכנסת, שהגיעה באופן בלעדי ל-TheMarker, עולה כי משק בית ממוצע משלם לבנק מדי שנה לא פחות מ-2,925 שקל, פי 6.8 מהנתון של בנק ישראל.
באיגוד הבנקים טוענים כי 68% ממשקי הבית משלמים פחות מ-480 שקל בשנה בגין דמי ניהול. ההסבר לפער האדיר טמון בעובדה שהצוות של ועדת הכלכלה כלל בתחשיב שלו את כל מגוון העמלות שמשלמים לקוחות משקי הבית לבנקים, ולא רק את עמלות ניהול החשבון.
המסקנות של צוות הבדיקה שמינתה ועדת הכלכלה, מסתמכות על הדו"חות הכספיים והנתונים שהעבירו הבנקים לבנק ישראל ב-2005. מסקנות הצוות הן כי ב-2005 שילם משק בית ממוצע 493 שקל דמי ניהול חשבון עו"ש, 647 שקל בעבור שירותי מערך התשלומים, 357 שקל בעבור טיפול באשראי, עריכת חוזים ושירותים ממוחשבים, 714 שקל בעבור פעולות בני"ע, ו-714 שקל בגין פעולות בכרטיסי אשראי.
את עבודת הצוות ריכז פרופסור שמואל האוזר שכיהן בעבר ככלכלן הראשי של רשות ני"ע.
לקראת סוף 2006 החליטו שני הבנקים הגדולים ללכת בעקבות בנק דיסקונט ולייקר את תעריפי העמלות. הצעד, שהתברר כצעד אומלל, עורר הד ציבורי שהוביל להגשת הצעות חוק לפיקוח על תעריפי העמלות. בד בבד החליטה ועדת הכלכלה על הקמת צוות בדיקה מיוחד שמסקנותיו ייושמו בחקיקה.
בימים האחרונים סיימה ועדת הכלכלה לערוך את דו"ח ועדת האוזר והיום יפורסם הנוסח הראשוני שלו, ובין היתר יישלח לבנקים כדי שיוכלו להעיר על ממצאיו.
ביום שלישי אמורה להתקיים הישיבה האחרונה של ועדת הכלכלה, בסופה תחתום הוועדה על הדו"ח.
בשבוע שעבר הגיש בנק ישראל את הנוסח הסופי להצעת החוק שלו בנושא לוועדת השרים לענייני חקיקה, שתקדם את החוק שיאפשר בין היתר למפקח על הבנקים לפקח על תעריפי העמלות הבנקאיות.
מתנגד לפיקוח על עמלות
למרות הנתונים המדהימים, ובאופן מפתיע, האוזר מתנגד נחרצות לפיקוח על העמלות. במסגרת ההמלצות שלו הוא מתריע כי "הבנק הוא גוף כלכלי הבקיא בענף ומחזיק בידיו את כל המידע בדבר עסקיו. המפקח, בדרך כלל, פחות מומחה בתעשייה ולעולם יימצא בנחיתות מידע מול המפוקח. חיסרון זה בולט יותר כאשר מדובר בגופי רגולציה חלשים הנתונים ללחצים שונים".
האוזר מזהיר עוד, כי פעולת הפיקוח תביא דווקא לתוצאה הפוכה - כל המתחרים יתיישרו לפי המחיר המירבי שייקבע על ידי המפקח. כמו כן, הוא מזהיר כי פיקוח על תעריפי הבנקים ירחיק עוד יותר את הבנקים הזרים מכניסה לישראל. מנגד ממליץ האוזר להתמקד ב שקיפות והגברת אפשרויות המעבר בין בנקים. ברוח זו ממליץ צוות הבדיקה על צמצום מספר העמלות הבנקאיות ל-75, כך שהלקוחות יוכלו להשוות בקלות את המחירים בין הבנקים המתחרים. עוד מדגיש האוזר את הצורך בעידוד אפשרות המעבר בין הבנקים.
בעניין זה, למשל, מודגש הצורך בהוראה שתחייב את הבנקים להעביר את נתוני העבר של הלקוח לבנק החדש, מיד עם החלטתו של הלקוח לעבור לבנק אחר.