העניין הזה מעורר לא מעט אמוציות. הוא נוגע באחד העצבים הרגישים במשק הישראלי ומעורר דילמה חברתית וכלכלית לא פשוטה: האם משלם המסים הישראלי צריך להציע משכורות שמנות ותנאים מיטיבים לטובי מדעני ישראל הנמצאים בגולה כדי שיחזרו להתגורר כאן.
שמואל הס, 35, פוסט דוקטורנט בתחום הנדסת רקמות במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ורמי לוטם, 41, עובד בחברת ייעוץ למכשור רפואי שאשתו לומדת לפוסט דוקטורט, מתגוררים בבוסטון וחולמים לחזור לישראל. חולמים, אבל לטענתם לא יכולים.
לדברי הס ולוטם מתגוררים בארה"ב עוד 600 מדענים ישראלים בכירים בתחומי הביוטכנולוגיה, המכשור רפואי, מדעי החיים והרפואה שנמצאים במצב דומה.
הם עובדים במיטב המעבדות וחברות הביו-טק. רובם הגיעו לארה"ב לצורך השתלמות אקדמית באוניברסיטאות המובילות בעולם, במטרה לחזור לישראל בסיומה או לאחר צבירת ניסיון אקדמי או תעשייתי. אך הם אינם יכולים לחזור בשל הפער בין התנאים שמציעות להם התעשייה והאקדמיה בישראל לאלה שנהוגים בארה"ב.
לוטם מבהיר כי מדען שמסיים פוסט דוקטורט ופונה לעבוד בתעשיית הביו-טק בארה"ב יכול להרוויח 80 אלף דולר בשנה. בישראל הוא ירוויח כמחצית מהסכום הזה. לפני חצי שנה הקימו לוטם והס, יחד עם חברם גיל בלנדר פורום בשם ביואברוד (BioAbroad) שתפקידו לסייע להחזיר את המדענים הישראלים הביתה.
השניים מצטטים נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיהם כ-750 אלף ישראלים חיים בחו"ל. מחקר של צוות המכון הכלכלי במרכז שלם בירושלים בראשות פרופ' עומר מואב וד"ר אריק גולד שפורסם לאחרונה בעיתון הארץ מצא שישראל היא יצואנית המוחות מספר אחת לארה"ב ביחס לגודל האוכלוסייה - יותר מהודו, פקיסטאן, קנדה ומדינות אירופה.
לפי המחקר, בשנים 2000-2004 נרשמה עלייה של 6% בשנה בבריחת המוחות. מואב ציין בין הסיבות המרכזיות לבריחת המוחות את הפערים בשכר ובנטל המס בין ישראל למדינות אחרות במערב. אתר האינטרנט "הידען", העוסק בטכנולוגיה ומדע, פירסם כי כ-4,600 אנשי סגל אקדמי ישראלים מאיישים את האוניברסיטאות בארה"ב - בערך כמספר אנשי הסגל באוניברסיטאות בישראל.
השבוע הסתובבו הס ולוטם בכנס ביומד 2007 וניסו למצוא אוזן קשבת לטענותיהם. הם נפגשו עם שר התמ"ת, אלי ישי, ועם גורמים נוספים בתעשיית הביומד הישראלית. המטרה היא לעורר את המודעות של הגורמים הרלוונטים לסוגיה.
כמה מדענים ישראלים היו מעוניינים לחזור לישראל, ובאיזו מידה? השניים לא יכולים להתחייב על מספר מדויק הס ולוטם מבהירים כי מסקר לא מדעי שערכו בקרב מדעני בוסטון 100% מהמשיבים הביעו רצון לחזור לישראל בשנים הקרובות. המניעים לחזרה לישראל הם אידיאולוגיה ציונית, רצון להיות בקרבת משפחה וחברים או הורים שמזדקנים, פחד מהתבוללות, וגעגועים למערכת החינוך הישראלית.
פרדוקס הפוסט דוקטורט
לוטם מצביע על פרדוקס מעניין - "כדי להתקדם באקדמיה הישראלית נשלחים המדענים המצטיינים לאוניברסיטאות מובילות ללימודי פוסט דוקטורט. אי אפשר להתקדם באקדמיה הישראלית ללא שהות ועבודת מחקר באוניברסיטה זרה. הבעיה היא שלאחר מכן אף אחד לא דואג להחזיר את המדענים לישראל המדענים הישראלים הנמצאים בחו"ל הם האנשים המצטיינים ביותר באקדמיה. אלה מנועי הצמיחה של המדינה. שים אותם בחזרה בתעשייה והם יהוו מנועי צמיחה שישראל תרוויח מהם".
הס מסביר כי תעשיית הביוטכנולוגיה יונקת את רעיונותיה מהאקדמיה, אך יכולתה לעשות זאת מוגבלת: "האקדמיה הישראלית מחנכת את המדענים ושולחת אותם לחו"ל - ומצליחה להחזיר מתי מעט. באנו לכאן בכדי לעורר את התעשייה. להעלות את הסוגיה למודעות הציבור. שהמדינה תבין ותהיה מודעת לתופעת בריחת המוחות".
מה אתם מצפים שהממשלה תעשה, תדאג שהמשכורות שישולמו לכם יהיו כמו בארה"ב? נראה שהשאלה היא של כסף.
הס: "אנחנו רוצים שהתעשייה והממשלה יכירו בבעיה ושיהיו מוכנים להשקיע במדענים. אנחנו לא מצפים לאותן משכורות שניתנות בארה"ב, אבל צריך ליצור תנאים שיאפשרו למדענים לחזור לישראל. מדובר באנשים שחיים טוב ושרוצים לחזור ומוכנים להתפשר .
"זה לא רק משכורות, אלא גם תשתית. אלה אנשים שעוסקים בטכנולוגיות הכי מתקדמות. הם עוסקים בטכנולוגיות שישפיעו על העתיד של כולנו. הם רוצים לעשות זאת כאן, וזה דורש מהמדינה להשקיע בתשתיות, במעבדות ובציוד. המדינה צריכה לעודד את החזרה בשיתוף התעשייה והאקדמיה ולהציע תמריץ כספי למדענים איכותיים".
הפורום מתכוון להיפגש גם עם כל נציגי החממות הטכנולוגיות. במקביל פועל הפורום בשיתוף עם יעל רוגל-פוקס, מנכ"לית איגוד מדעי החיים ILSI.
לוטם והס סבורים שתעשיית הביו-טכנולוגיה זקוקה ליחס מיוחד. "תעשיית הביוטכנולוגיה היא תעשייה צעירה וכמו כל תעשייה צעירה היא זקוקה לעזרה. מדינת ישראל תמכה בעבר בתעשיית ההיי-טק. אינטל לא קיבלה 600 מיליון דולר? בעולם רודפים אחרי מדענים כל הזמן. במסצ'וסטס יש מרכז גדול של ביוטכנולוגיה. ועדיין, גם כיום, הם רצים אחרי יזמים".
ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "השר ישי רואה בבריחת מוחות עניין אקוטי וקריטי והנחה את גורמי המשרד לפעול לבחינתו. נוצר קשר עם כמה מדענים החיים בבוסטון ומייצגים אוכלוסייה של כמה עשרות דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים החיים כיום בעיקר בחוף המזרחי בארה"ב.
"בפגישה, שהתקיימה לפני כשבוע, ביקש השר מנציגי המדענים מסמך המפרט את העניינים שהועלו וכן הנחה את מנכ"ל המשרד להקים צוות עבודה - שיורכב מנציגי המשרד, הממשלה, התעשייה, והאקדמיה - ושיקדם את העניין. המשרד מטפל כרגע ביצירת פגישות בין נציגי המדענים למנהלים בכירים בתעשייה כדי ליצור קשר ישיר והיכרות שיובילו לבניית מאגר מידע כללי לטובת מדענים ישראלים בחו"ל והתעשייה בישראל.
"במקביל, משרד התמ"ת מרכז מאמצים להקמת מרכזי מו"פ חדשים בפריפריה, כאשר מרכזים אלה יסייעו בקליטת אותם מדענים מחו"ל. כמו כן נערכו כמה פגישות עם נציגים בכירים ממשרד הקליטה כדי ליצור כלי משותף עמם לעידוד עלייה וקליטה בתעשייה".
את התוכנית המפורטת של המדענים ניתן למצוא באתר הפורום: www.bioabroad.org.il.
הס: "אנחנו רוצים שהתעשייה והממשלה יכירו בבעיה ויהיו מוכנים להשקיע במדענים"
גיא גרימלנד
10.6.2007 / 10:15