אם הנכם נשואים, ולאחר נישואיכם הותר לכם להתחתן פעם נוספת עם אישה אחרת, ורעייתכם הראשונה הלכה מתה - זכותכם לרשת את אשתכם הראשונה לא נפגעה על ידי הנישואים לאישה השנייה; כך קבע בשבוע שעבר הרשם לענייני ירושה, יוסף זילביגר.
הסיטואציה אומנם חריגה, אבל כך אירע לגבר בשם א.ש., שנשא לאישה את א.ת. ב-1974. ב-2001 נפלה האישה בביתה, ומאז היא נמצאת במצב של צמח עקב פגיעת מוח חמורה; אינה שומעת, אינה רואה ואינה מגיבה. לאור כך, פסק בית הדין הרבני באריאל כי מר א.ש. מותר לכל אישה, ורשאי לשאת אישה נוספת על אשתו, בכפוף לחתימת 100 רבנים ובאישור נשיא בית הדין הגדול.
נשיא בית הדין הגדול, הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, התיר את הנישואים של האיש, ובכפוף להפקדת ביטחונות לכתובת האישה הנכה וחתימת 100 רבנים, האיש קיבל אישור לשאת את ש.א. לאישה. בית הדין הרבני שהתיר את הנישואים קבע "אין לשנות רישום מעמד אישי בהסתמך על מסמך זה". לאישה הראשונה מונה אפוטרופוס.
לימים מתה האישה הראשונה, והתעוררה השאלה האם בעלה עדיין יורש אותה על פי דין, על אף שנישואיהם הותרו. זילביגר קובע כי "על פי קביעת הרב הראשי, המעמד האישי של המנוחה כאשתו של המבקש לא השתנה, אף שהותר לו לשאת אישה נוספת על פניה. לאמור, המנוחה היתה נשואה עד יום מותה למבקש, והוא היה נשוי למנוחה ביום מותה". לפיכך, הוא רשאי לרשת אותה כבן זוג על פי חוק הירושה.
זילביגר קובע כי סעיף 146 לחוק הירושה, שקובע שכאשר נפטר אדם הנשוי ליותר מאישה אחת, תחולק המנה מעיזבונו המיועדת לבת הזוג בחלקים שווים בין כל בנות זוגו, אינו רלוונטי למקרה מיוחד זה, שבו האישה נפטרה לפני הבעל.
"המבקש הוא בן זוגה של המורישה ולפיכך יורש אותה. העובדה שיש לו קרובים נוספים (וביניהם בת זוג נוספת) אינה רלוונטית לענייננו. כשם שיורש עשוי לרשת מספר אחים, כך הוא עשוי לרשת את שתי נשותיו אם הוא מאריך ימים על פניהן", פסק זילביגר.
(תיק 84375)
הרשם לענייני ירושה: גבר שנישא לשתי נשים זכאי לרשת את שתיהן
ארנון בן-יאיר
10.6.2007 / 10:45