ענתבי קובע כללים לקביעת סחירות ניירות ערך; בין הכללים - היקף מסחר מינימלי

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון, ידין ענתבי, פירסם היום טיוטת חוזר ותקנות הקובעות הוראות לחישוב שווי הנכסים המוחזקים על ידי גופים מוסדיים. הוראות החישוב נשענות על העקרונות לפיהם האינדיקציה הטובה ביותר לשווי ההוגן של נכס היא קיום מחירים שוטפים הנובעים ממסחר או שוק פעיל.



על פי המוצע בטיוטה, במידה שאין שוק פעיל, יש להשתמש בתחליפי מסחר כגון עושי שוק או קבלת ציטוטים על ידי מנפיק הנכס. טיוטת ההוראות קובעת את העקרונות הבאים:



■ הקביעה כי נכס הוא סחיר או לא סחיר, תבוסס על היקפי מסחר ותדירות מינימליים המתקיימים בנייר הערך. במידה שנייר הערך הרשום למסחר לא יעמוד בהיקפי המסחר המינימליים, לא ניתן יהיה להסתמך על מחירו בבורסה ויהיה צורך בציטוט על ידי עושי שוק לנייר הערך.



■ היקפי המסחר שנקבעו לצורך הגדרת סחירות של נייר ערך הם מסחר יומי מינימלי של עשרים אלף שקל ב-5 ימים מתוך חודש המסחר האחרון לגבי מניה ומסחר יומי מינימלי של 10,000 שקל לגבי אגרת חוב.



■ גוף מוסדי לא יורשה להשקיע בהנפקות פרטיות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל במידה שלא מונו על ידי החברה המנפיקה שלושה עושי שוק לפחות.



■ במידה שנוצר רווח ביום רכישת נייר הערך על ידי הגוף המוסדי כתוצאה משינוי בין מחיר הרכישה לבין מחירו על בסיס מודל או הערכת מומחה, רווח זה לא יוכר מיידית וייפרס לאורך חיי הנכס.



■ בנכסים בהם אין עושי שוק או גוף מצטט, יש להשתמש במודלים שישקפו את שווי הנכס בהתבסס על נתוני השוק הסחיר (לדוגמא חברת "שערי ריבית"). כמו כן מוצע כי חישוב שווי אגרת חוב מיועדת המוחזקת על ידי קרנות הפנסיה החדשות, יבוצע על בסיס שוויה ההוגן ולא על בסיס עלותה המתואמת.



ההוראות בטיוטת החוזר מרחיבות את אחריות ועדת ההשקעות של הגוף המוסדי לעניין נכונות חישוב שווי הנכסים ולתהליכי הבקרה.