ירון פיטרו היה המינוי הראשון של מנכ"ל פריזמה דב קוטלר. יחד עם קוטלר הקים פיטרו שעבר מבנק לאומי את מערך ההשקעות והמחקר של פריזמה. שנה אחרי הסערה הוא יכול קצת לנשום, כשהפדיונות הגדולים בפריזמה נרגעו ואף החלה כניסה של כסף חדש.
בהתחלה אנשים לא רצו לבוא לעבוד בפריזמה, מספר פיטרו, אבל כיום הוא מקבל SMS מכאלה שבעבר דחו אותו. "הם מוכנים אפילו לבוא בשכר נמוך ממה שהצענו להם בעבר", הוא מספר בראיון לקראת ועידת שוק ההון של TheMarker שבה ישתתף.
אז אתם חוגגים עכשיו?
"הקמנו את הסטארט-אפ הגדול במדינה. היה לנו חזון להיות אחד מבתי ההשקעות הגדולים בשוק ההון, היה לנו ברור שזה הכיוון וזה מתחיל להצליח. עכשיו כשרכישת הנכסים הושלמה, אנחנו עובדים על השבחתם".
במה התמקדת בשלבים הראשונים?
"אחד הדברים החשובים היה לקלוט אנשים כי הארגון הוקם מאפס. זה התבצע מהר ואינטנסיווי. יצרנו תרבות ארגונית ושיטות העבודה שקבענו היו משמעותיות. בנינו צוותים בקרנות ובקופות והתאמנו אנשים לתפקידים. יש לנו 15 אנשי מחקר, כולל אנשי ניהול סיכונים שעובדים בצוותי עבודה, והכי חשוב שיהיה שיתוף פעולה עם מערך ההשקעות של הקופות והקרנות. כל זה נעשה תוך קליטת הנכסים בשוק קשה. לקח לנו זמן ואחרי שנה אפשר כבר להבחין בערך המוסף שלנו. כמובן שלא המצאנו את הגלגל".
כיצד אתם קובעים אסטרטגיה?
"בהשקעות אני מאמין שקודם צריך לקבוע את הסביבה הגלובלית ואחר כך לקבל החלטות ספציפיות בנוגע לחברות ונכסים שיש להשקיע בהם. אני שם דגש על המאקרו. הבאתי את אנשי המאקרו מלאומי גמל, אנשים שאני עובד איתם שבע שנים. יש לנו צוות מגובש שעובד על מודלים לזיהוי מגמות בשוק".
מה למשל זיהיתם?
"בשנה שעברה זיהינו את המימושים והקטנו פוזיציות. גם זיהינו את המשך תהליך הפחתת הריבית. כשכולם דיברו על 4%, הערכנו שהנגיד ייאלץ להוריד את הריבית בהרבה ולכן הגדלנו את האחזקות שלנו במניות ובאפיקים השקליים רכשנו אג"חים ארוכים יותר. התוצאות הטובות באו לידי ביטוי בקרנות ולכן עלינו במערכות הדירוג של הבנקים".
זאת אחת הסיבות להפסקת הפדיונות בקרנות?
"ודאי. כמובן שכל זה לווה בפרסום נרחב, אבל היה לנו מה למכור. המותג פריזמה החל לתפוס תאוצה בגלל הגודל, העוצמה והתוצאות".
"אווירה שלילית"
הירידות של השבוע האחרון הפחידו לא מעט משקיעים. ישראלים רבים נכנסו להשקעות בבורסה באמצעות קרנות אג"ח שספגו ירידות בימים האחרונים. בפריזמה מצפים כבר כמה שבועות לירידות האלה. פיטרו, לדבריו, לא הופתע. אם כי הוא עדיין לא פסימי.
אז מהי הסביבה הגלובלית שאתם מזהים?
"ההערכה שלנו שרוב התהליכים הגלובליים של המחזור הכלכלי האחרון שהחל ב-2002 עדיין נמשכים. אנחנו אמנם גולשים לקראת סוף המחזור אך עדיין לא יצאנו ממנו".
כלומר, עדיין לא יצאנו מהמחזור החיובי הארוך.
"נכון. מה שמאריך את המחזור החיובי בכלכלה העולמית הוא פיזור הצמיחה למדינות רבות בעולם ולא רק בארה"ב. העושר של מדינות רבות עולה והנזילות גבוהה מאוד. סין יצרה ביקושים גדולים לחומרי גלם, יתרות המט"ח שלה גדלו משמעותית וזה יצר גלגל צריכה גלובלית, בלי קשר לארה"ב".
מה בסין גורם להשפעה דרמטיות על העולם?
"עלויות השכר בסין נמוכות, ובנוסף הם שומרים על המטבע חלש והשילוב הזה מאפשר להם לספק מוצרים מוגמרים במחירים נמוכים, למרות מחירי חומרי הגלם הגבוהים. עוד ועוד מפעלי ייצור עוברים לסין והאינפלציה בעולם קטנה".
ומה לגבי מדינות מתפתחות אחרות?
"במזרח אירופה מדינות נכנסות לגוש היורו, מה שמאפשר להשתמש בכוח אדם זול ובנוסף מגדיל את הביקושים. הפערים הנסגרים בין המזרח למערב הם מנוע צמיחה פנימי שאמור בסופו של דבר ליצור איזון בין שני האזורים. אירופה מהווה אזור סחר עצמאי גדול".
אבל בכלכלת ארה"ב יש בעיות.
"ארה"ב מהווה, בכל זאת, 25% מהכלכלה העולמית, ומכיוון שצפויה שם האטה זה ישפיע על יתר המדינות".
לכן השווקים בעולם עצבניים עכשיו?
"זיהינו את זה כבר לפני כמה שבועות והקטנו פוזיציות. התשואות בארה"ב עלו בגלל האינפלציה ולכן יש עצבנות בשווקים בעולם. אבל לא תהיה עליית ריבית בעולם".
מדוע?
"להערכתנו, עליית הריבית תיפסק כדי למנוע ריסון כלכלי, מכיוון שאחרת השלב הבא הוא מיתון. אף בנק מקומי לא מסוגל ליצור שיווי משקל (מרחיב או מרסן) ולכן כדי למנוע האטה הם יעצרו את העלאת הריבית".
מה עוד מפריע לשווקים?
"יש אווירה שלילית גם מכיוון שהנזילות בעולם במגמת ירידה".
מה זאת אומרת נזילות?
"יש לנו מודל כלכלי שבודק את רמת הנזילות בעולם וכשהיא יורדת השווקים מתחילים לרדת גם. הנזילות, עודפי הכספים במדינות השונות, היא אלמנט ייחודי במחזור הנוכחי. מדינות רבות נהנו מעושר גדול והכסף זרם לשוקי המניות בעולם. זה מה שגרם למחזור הכלכלי להישאר חיובי הרבה יותר זמן ממחזורים אחרים. הרבה מדינות לא השקיעו בשווקים הפנימיים, אלא בגושים אחרים - פיזרו סיכונים. כלומר, הכסף נדד ממדינות עם יתרות מט"ח לגושים אחרים. לכן גם שוקי המניות עלו בצורה אחידה בעולם".
גם בישראל.
"גם לישראל זרם הרבה כסף. משקיעים זרים זיהו את הקשר דולר-מדד-ריבית בישראל ועשו הרבה כסף. משקיעים פיננסיים שמוכרים דולרים וקונים שקלים הרוויחו פעמיים. זה הרבה יותר נגיש וקל עכשיו בגלל מהפכת עושי השוק בשוק האג"ח. לכן הדולר נחלש בישראל אפילו מעבר לחולשה שלו בעולם".
כיצד הטרור לא מפריע?
"הטרור נלווה לצמיחה, כמעט באופן מבני. חלק מהתפתחות הטרור נבעה מהפריחה הכלכלית בעולם. זה מעורר רדיקליות. דתיים קיצוניים רואים בקפיטליזם אלמנט בעייתי שמאיים עליהם ולכן הם מפעילים טרור. זאת גם הסיבה שהטרור פוגע בתיירות שהיא השמן של הצמיחה הגלובלית. תיירות עסקית מניעה תהליכים כלכליים, רכישות ומיזוגים. הפגיעה בתיירות היא נסיון לפגוע בצמיחה העולמית. לכן ההנחה היא שנמשיך לחיות עם הטרור כל עוד העולם צומח. צמיחה וחינוך יוצרים אנשים שבעים, חכמים, מאושרים והשגיים, ובמצב כזה הרדיקלים מפסידים. לכן הם מנסים למנוע את הצמיחה".
ברזיל ודרום קוריאה, גרמניה וקנדה
פתיחת השווקים הגלובליים לישראל נעשתה בשלבים, ומאז שהושוו שיעורי המיסוי על השקעות בישראל ובחו"ל אין סיבה הגיונית מדוע לא לפזר השקעות גם לחו"ל. פיטרו מתמקד לא מעט במחקר גלובלי. לדבריו, מעקב אחרי מדדי הנזילות בעולם מאפשר לזהות את המגמות בשווקים, ועכשיו הוא מזהה צרות. "אנחנו עדיין בנזילות חיובית בעולם, אבל יורדת. במדינות המפותחות הנזילות כבר ירדה לאפס, אבל במדינות המתפתחות יש עדיין נזילות בגלל חומרי הגלם שהן מוכרות ובגלל כוח האדם הזול שלהן. אלמנט הנזילות גרם לריביות הנמוכות ולירידה בתשואות ובמרווחים, ולכן עלו השקעות בנכסים עם רמת סיכון גבוהה יותר".
משקיעים מחפשים תשואות גבוהות יותר ולכן הם מגדילים את הסיכונים.
"כן, למשל עוברים מהאג"ח הממשלתי לקונצרני, או מאג"חים קצרים לארוכים. אנשים רבים החלו להשקיע בסטרקצ'רים, בקרנות פרטיות ובקרנות גידור. בעולם של תשואות נמוכות ומרווחים נמוכים כולם מחפשים תשואה נוספת".
מה לגבי מימון השקעות באמצעות מימון חיצוני?
"זו עוד שיטה להגדיל סיכונים. עכשיו רבים עושים סיבוב על הין, כי הוא בריבית נמוכה ולכן הם לוקחים הלוואות בין. מי שעושה סיבוב קצר, זה בסדר, אבל לקוחות שקנו סטרקצ'רים וישארו איתם לטווח ארוך, יפסידו".
אז מהם הסיכונים?
"זה עולם מאוד ממונף. הקפיץ מתוח והנזילות ממשיכה בינתיים לתדלק את השווקים. גם עסקות הענק בהן רוכשות קרנות השקעה פרטיות וקרנות גידור נכסים במינוף גבוה מניעות את התהליך הפיננסי בשווקים. אבל ככל שזה נהפך ליותר גדול ויותר ממונף הבעיה גדלה. זה תהליך שמזין את עצמו, מכיוון שכל רכישת נכס או חברה מסוימת מקנה שווי גבוה גם לנכסים דומים והעליות בשווקים נמשכות. לאורך כל הדרך הסיכון עולה. כשהנזילות תגיע לשיווי משקל היסטורי, יהיה פחות כסף שייכנס ואז הקפיץ יכול לגרום להתנפצות, אם לא ישחררו אותו לאט".
מה יקרה בשווקים?
"מבחינת השווקים אנחנו בשיא. יש אפילו תחושה של ירידה. אנחנו בתקופה של תום רווחי ההון בשוקי האג"ח. בטווח הקצר העצבנות תביא למימושים. הסיכונים יבואו פתאום לידי ביטוי פיננסי. אנשים ישאלו את עצמם אם הם מוכנים לשלם מחירים כאלו".
אז תהיה ירידה של 5%-10%, מה הפניקה?
"תיקון של 5%-7% בשווקים הוא משמעותי ביותר בגלל המינוף הגדול של כולם. כל ירידה, אפילו מינורית פוגעת בהמון גופים והם סוגרים פוזיציות. וכך תיקון קטן יכול להיהפך לאלים ביותר. יש הרבה סיבות לתיקון".
מה עשיתם?
"הקטנו פוזיציות בצורה עדינה וגם הורדנו טווחים באג"חים. המטרה היא להקטין לאט לאט. זוהי לא פוזיציה של SELL".
בטווח הארוך אתה טוען שהעליות יימשכו.
"בטווח הארוך המגמה החיובית תימשך, אם כי במידה חלשה יותר מבעבר. מחירי הסחורות ימשיכו לעלות".
מהם התחומים המומלצים להשקעות אצלכם?
"התחום הפיננסי, תחום הבריאות ומניות טכנולוגיה".
וענפים פחות מומלצים?
"טלקומוניקציה וחברות אשראי".
מה לגבי שווקים מועדפים?
"ברזיל ודרום קוריאה. ברזיל בגלל חומרי הגלם שיש לה וההתאוששות הפנימית בכלכלה שלה, וקוריאה כי היא ספקית של סין".
ומדינות מפותחות מומלצות.
"קנדה וגרמניה. קנדה כי גם יש לה חומרי גלם וגם אוכלוסייה גדלה. גרמניה נהנית עכשיו מפירות המיזוג עם מזרח גרמניה. היא נהפכת לאחת הכלכלות המובילות באירופה, אף שבטווח הקצר היא עלולה לסבול מעליית ריבית".
מה אתה חושב לגבי הדולר בעולם?
"הדולר ימשיך להיחלש לעומת היורו כי זה מתאים לארה"ב ובגלל ההאטה הצפויה בארה"ב".
מה יש לך לומר על גל ההנפקות העצום שהסתיים בשבוע שעבר בשוק ההון המקומי?
"ככל שיש יותר הנפקות אתה נהיה פחות סבלני. זה משהו שנראה לא טוב. יש המון הנפקות שלא היו צריכות להגיע לשוק. חלק מהחברות היו צריכות לעבור קודם אצל קרנות השקעה פרטיות. הן ייפגעו כאשר השוק יהיה פחות חם ומשקיעים שהפסידו לא ירצו לחוזר אליהן. חברות צריכות להבין שכניסה ראשונה לא טובה פוגעת בעתיד בעצמן".
מה לדעתך איכות המחקר בישראל?
"השינוי של ועדת בכר יצר אצל גופים בשוק צורך באנשי מקצוע - מנהלי השקעות, אנליסטים ומאקרואיסטים. המחקר וניהול ההשקעות נהפך יותר מקצועי. כיום אפשר להשוות את המחקר בישראל לחו"ל, אין לנו בכלל במה להתבייש. יש בישראל קרנות נישה שמובילות ברמה גלובלית. גם ניהול הסיכונים התפתח. האוצר מתכנן לפרסם מדדי סיכון בחיסכון ארוך הטווח. זה חשוב כי אם יש גוף שמשיג תשואות גבוהות בגלל סיכון גבוה יותר, חשוב שהציבור יידע את זה".
ירון פיטרו, מנהל ההשקעות הראשי של פריזמה: "הטרור מתפתח בגלל הפריחה הכלכלית בעולם"
רותם שטרקמן
11.6.2007 / 8:24