אל תקנו מניות של גאידמק

כן, אנחנו יודעים, זה משוגע להמליץ לא לקנות את המניות של החברות שקונה ארקדי גאידמק. ולא מכיוון שהוא יכעס. כלומר אולי הוא יכעס, אבל זה לא מה שחשוב. מה שחשוב הם הביצועים של המניות שהוא קנה: המניות שבהתחלה מזנקות, אבל כשהעשן יתפזר הן ייאלצו לספק תוצאות שיצדיקו את שוויין.

אתמול זינקה מניית טיב טעם ב-47.5% במחזור ענקי (השני בגודלו בבורסה, אחרי בנק לאומי). פתאום לקראת ההלוויה ההמונית שמתכנן גאידמק לחברה הנחמדה והצעירה הזו, המשקיעים בבורסה גילו את השווי העצום שחבוי בה ושכלכלנים שבדקו אותה שבועות לא מצאו. לא רק חברות שהוא הודיע מראש שהוא מתכוון לחבל בהן זינקו. למעשה, כל מניה שגאידמק נגע בה או אפילו חשב עליה בקול רם קופצת כמו משוגעת. ציבור הספקולנטים בא בהמוניו למניות שלו, בדיוק כמו שהוא התנפל על השיפודים במסיבת ה"הפתעה למדינה" בפארק. אוסיף הכפילה את השווי שלה, פטרו גרופ טיפסה ב-62% וגילאון נסקה ב-80%. חגיגה גדולה עם זיקוקים, סלבריטיז והרבה כותרות - כמו שגאידמק אוהב.

את מסעו לכיבוש לב הציבור בישראל התחיל גאידמק בלשפוך כסף גדול על הראש של שחקני בית"ר ירושלים, מה ששימח את האוהדים וכבש את מדורי הספורט. אחר כך הוא עשה אותו דבר למפוני קרית שמונה ושדרות המסכנים, וזכה לאהדה אפילו אצל הפוליטיקאים וכותבי הטורים הנחשבים. עכשיו הוא מצפה בזהב את הקירות של הבורסה של תל אביב.

ובכל זאת אנחנו אומרים שלא כדאי לגעת במניות הקופצות של גאידמק. למה לא? כי אנחנו לא יודעים מה השיקולים שלו, כי אופן הניהול שלו מוזר, כי הוא לא עקבי ואימפולסיווי - וכי הוא משלם מחירים גבוהים מדי ולא בודק כמעט כלום; ובכלל - לא נראה כאילו יש לו חשיבה עסקית בשורת הרכישות התמוהה.

לקנות רשת שיווק שפועלת בשבת ושהיתרון היחסי הכמעט יחיד שלה הוא שהיא הביאה את מכירת המזון הלא-כשר לדרגה של אמנות, ולהכריז שהיא תפסיק לעשות את מה שהיא יודעת - זו לא חשיבה כלכלית. זה לללכת נגד הדרך של מייסדיה ובעליה (שאגב נשארו עם אחזקות בחברה), זה להרוס את המותג שהושקעו בו מיליונים, זה לבגוד במאות אלפי הלקוחות (חלקם בדיוק כמו גאידמק, עולי חבר המדינות) וזה לבגוד בספקים ובעובדים.

הרי ברור שאי אפשר "להוציא את החזיר מישראל", כפי שמצהיר גאידמק שבכוונתו לעשות. את פתיחת בקבוקי השמפניה אתמול בבוקר במשרדי הרשתות הלא-כשרות הקטנות יותר - מעדני מניה, רובינשטיין, קרל ברג ואחרות - אפשר היה לשמוע עד לשכת ראש העיר ירושלים. הן בניגוד אליו פועלות על פי פרמטרים כלכליים. הן יודעות שנתח לא קטן מהמכירות של טיב טעם (מיליארד שקל בשנה) יגיע בקרוב לכיס שלהן.

גם מניית אוסיף זינקה על בסיס כל מיני הודעות מוזרות, לפיהן גאידמק "ייצוק" (מלה שאוהבים בבורסה) לתוכה פעילות נדל"ן שיש לו ברוסיה. ולמה זינקה פטרו גרופ? כי הוא "ישפוך" לתוכה פעילות של בתי זיקוק. מי יודע באיזה מחיר? מי יודע על איזה נכסים מדובר? לא משנה, העיקר שיש סיבה לקנות את המניה.

הסיבה היחידה שיכולה להצדיק את הסיכון שברכישת המניות של גאידמק היא רק אם יש הנחה שהוא יהיה נדיב - על חשבונו - גם עם המשקיעים: כלומר יכניס לחברות נכסים במחירים נמוכים מדי בכוונה כדי לפמפם את המניות.

הטענות שלנו כלפי מוכרי החברות חלשות יותר, אך גם עליהן יש מידה מסוימת של אחריות. נכון, קשה לסרב להצעת רכישה כמו של גאידמק, שהוציאה את עמית ברגר וקובי טרייביטש גדולים. ברגר לקח סיכון לא קטן כאשר רכש את הרשת לפני שנה בשיא המשבר שלה. הוא הפחית את הסיכונים שלו בכמה מהלכים פיננסיים, ולבסוף מימש ברווח גדול. גם קובי טרייביטש, שהיה על סף קריסה לפני שנה וחצי, כבר סידר את הנכדים. הגביר בא לעיירה ופיזר עליהם מיליונים.

ובכל זאת, מעניין אם ברגר וטרייביטש חשבו גם כמה שניות על העובדים שלהם בטיב טעם, על הלקוחות, על הספקים ועל חברי קיבוץ מזרע, כשחתמו על הסכם הכניעה שלהם לפופוליזם הכשר. יכול להיות שהם הניחו שאם מישהו מכל אלה יצעק שרע לו, גאידמק ישלוף שוב את פנקס הצ'קים.

בכלל, הוא נדיב מאוד, גאידמק. הוא יבנה דירות לעניים באמצעות אוסיף ויעמוד בקופות של טיב טעם ויחלק אוכל לנזקקים, אומרים בחצרו. עוד הצהרות שלא מסתדרות עם החובות של מנהלי החברות הנרכשות והדירקטורים שלהן שמחויבים לפעול לטובת האינטרסים של בעלי המניות.