השופט העדיף את "תקנת השוק" וסקאל הפסידה את כספה

חברת סקאל ספורט לא תוכל לקבל את הבעלות על מלאי נעליים גדול שנרכש ממנה על ידי חנות בדיזנגוף סנטר ושנמכר לסוחר במלאים גדולים, זאת על אף שהרוכש סגר את חנותו ונעלם בטרם שילם לסקאל בעבור הסחורה. שופט בית משפט השלום בתל אביב, יונה אטדגי, קבע באחרונה כי סוחר המלאים קנה את הסחורה בתנאי "תקנת השוק", ועל כן הסחורה עברה לבעלותו כדין.



ב-2005 מכרה סקאל לחנות ביזאר מוצרי הנעלה מאות זוגות של נעליים יוקרתיות. במאי 2006 נסגרה החנות במפתיע ובעליה נעלם, כשהוא נותר חייב לסקאל כ-340 אלף שקל. סקאל שכרה את שירותיו של חוקר פרטי, שמצא כ-300 זוגות נעליים שלה בידי חנות למכירת מלאים בשם ביג דיל באור יהודה. מתברר כי ביולי 2006 מכר הבעלים של ביזאר 921 זוגות נעליים לביג דיל תמורת 80 אלף שקל. מתוך הסחורה הזו, 300 זוגות היו שייכים במקור לסקאל. סקאל ביקשה וקיבלה צו זמני לתפיסת זוגות נעליים אלה.



סקאל טענה כי ההסכם בינה לביזאר כלל הוראה האוסרת על מכירת הנעליים שבבעלותה לסיטונאים, אלא ליחידים בלבד. כמו כן טענה סקאל, כי ההסכם בינה לביזאר כלל הוראת "שימור בעלות", לפיה הבעלות בסחורה עוברת רק לאחר שמשולמת התמורה בעבורה. כלומר, בעלותה בנעליים מעולם לא עברה לביזאר, שלא שילמה עבורם. לבסוף טענה סקאל כי במקרה זה לא התקיימו תנאי תקנת השוק, המעבירים את הבעלות במיטלטלין ממוכר לקונה בתום לב, אם העסקה עומדת בשורת תנאים הקבועים בחוק. סקאל ביקשה מבית המשפט שיצהיר כי הנעליים שנתפסו על ידה הם בבעלותה המלאה וכי היא רשאית לעשות בהם מנהג בעלים.



ביג דיל טענה כי רכשה את זוגות הנעליים בתנאי תקנת השוק, ועל כן הבעלות בהם עברה אליה. השופט לא מצא מקום להכריע בשאלת שימור הבעלות, שכן ביג דיל כלל לא כפרה בבעלותה המקורית של סקאל בנעליים, אלא טענה כי בעלות זו עברה אליה לאחר שרכשה את הנעליים בתום לב ותנאי תקנת השוק.



השופט מנתח את כללי תקנת השוק, הכוללים שישה תנאים: נכרת חוזה בין המוכר לקונה; מדובר בנכס מיטלטלין; המוכר עוסק במכירת נכסים מאותו סוג; המכירה נעשתה במהלך העסקים הרגיל; הנכס עבר לחזקת הקונה; והקונה היה תם לב ברכישת הנכס. כמו כן קיימת דרישה לקבלת תמורה בעבור הנכס.



אטדגי קובע כי במקרה זה אין חולק לגבי התקיימותם של שלושת התנאים הראשונים. גם שאר התנאים מתקיימים לדעת השופט במכירה האמורה. המחלוקת העיקרית נגעה לתום לבה של ביג דיל בעסקת רכישת מלאי הנעליים. השופט מסיק כי ביג דיל והסוכן מטעמה שרכש את הסחורה היו תמי לב.



אטדגי דחה את טענת סקאל כי מאחר שהיה ידוע לסוכן ביג דיל כי ביזאר מקיימת מכירת חיסול, היה עליו לחקור ולברר מדוע נעשית מכירת החיסול והאם לביזאר קיימים חובות לאחרים. לדעת אטדגי, דרישה כזו מסכלת את היסודות של תקנת השוק וסותרת את המטרה של תקינות חיי המסחר. דרישה כזו קובע השופט, היא בלתי סבירה ואינה מתיישבת עם חיי מסחר תקינים. נקבע כי ביג דיל וסוכנה לא היו צריכים לחקור מדוע נסגרת החנות בדיזנגוף סנטר.



השופט דחה את תביעת סקאל והורה לה להשיב לביג דיל את הנעליים שנתפסו על ידה בצו זמני. כמו כן חויבה סקאל בהוצאות משפט בסך 5,000 שקל. סקאל יוצגה על ידי עוה"ד אפרת עוזיאל-אנגל וערן גוטפריד. ביג דיל יוצגה על ידי עו"ד דורון כדורי (הפ (200725/06).