גורו הון סיכון על הקרנות הישראליות: הסודיות שהן מציגות אינה דבר טוב, יש לפתח מבחן ביצועים

"נפתח אתר שמדרג מנהלים וקרנות הון סיכון? נפלא. כשיזמים מגיעים אלי לייעוץ, הדבר הראשון שאני אומר להם לעשות הוא לדבר עם יזמים שקיבלו מימון מקרנות הון סיכון". הציטוט הנ"ל שייך לפול גומפרס, פרופסור בבית ספר למנהל עסקים באוניברסיטת הארווארד היוקרתית, ואחד האנשים המוערכים בתעשיית הון סיכון העולמית.



גומפרס היה שותף לכתיבת שלושה ספרים בתחום הון סיכון ואחראי לכתיבתם של עשרות מאמרים בכתבי עת שונים. מיד לאחר שיסתיים כנס איגוד קרנות הון סיכון הישראלי (IVA), אליו הגיע כאורח מיוחד, הוא צפוי להיות מורה למנהלי קרנות ההון סיכון המקומיות. גומפרס יעביר להם קורס במשך שלושה ימים וילמד את המנהלים על תורת הון סיכון. בקורס הוא יחשוף קצת מהמגמות הנוכחיות והמתפתחות בתעשיית הון סיכון העולמיות ויציע להם אסטרטגיות ופתרונות שתפקידם להבטיח את עתידה תעשיית הון סיכון המקומית.



פול גומפרס, מה בעצם באת ללמד את מנהלי קרנות הון סיכון הישראליות?



"אנו רואים היום צמיחה של הון סיכון במקומות רבים בעולם. מנהלי קרנות הון סיכון אמריקאיים מסבירים כי הם רוצים להרחיב את ההשקעות שלהם בכל העולם ורובם מחפשים הזדמנויות השקעה בהודו ובסין, כמו גם במרכז ובמזרח אסיה. ישראל צריכה לחשוב על מיקומה בתעשיית הון סיכון העולמית וללמוד מקרנות הון סיכון אמריקאיות מצליחות. הגעתי כדי להציג בפניהן את האסטרטגיה שעליהן לנקוט, לגבי סוג הקשרים שהן צריכות לנהל עם המשקיעים המוגבלים בקרנות (Limited Partners); לגבי איך להצמיח את קרנות הון סיכון אותן הם מנהלים; ולגבי התמודדות עם השינויים הכרוכים בחילופי דורות (בין המייסדים בקרנות לשותפים הצעירים,ג.ג)".



באיזו אסטרטגיה תעשיית הון סיכון הישראלית צריכה לנקוט?



"עד היום קרנות הון סיכון ישראליות התמקדו בהשקעות בשלבים מוקדמים (Early Stage). ההשקעות התמקדו בתחום התקשורת, התוכנה והאינטרנט. השאלה האסטרטגית היא האם להמשיך להשקיע בתחומים אלו או שצריך להוסיף אלמנטים נוספים למיקס".



"לדעתי צריך להוסיף יותר מנגנונים של השקעות בשלבים מאוחרים ומנגנונים של הלוואות הון סיכון, זאת במטרה לבנות חברות גדולות. בחינה של תעשיית ההון סיכון הישראלית מבחינת אחוזי הצלחה מראה כי מדובר באחוזים הדומים לאלו של ארה"ב, אבל לא היו לה מספיק אקזיטים גדולים (הום ראנס, אקזיטים במכפילים של פי 10 על השקעה). אני מקווה שזה ישתנה. ישנן כמה סיבות לכך שאין מספיק הום ראנס, אבל יש לישראל את הפוטנציאל לכך. אני מאמין שלישראל יש את המרכיבים ליצירת חברות גדולות".



יש לך נוסחה מיוחדת להום ראנס שאתה יכול להציע למנהלי קרנות הון סיכון ישראלים?



"אין לי נוסחה להום ראנס, אבל ישנם כמה מרכיבים חיוניים לכך. צריך יזמים ומנהלים מנוסים וצריך להבין שבניית חברות גדולות אורכת זמן. היסטורית, יזמים רבים ראו אקזיט של 50 עד 100 מיליון דולר וחשבו שזה ישנה את חייהם ולא דחפו לכך שהחברות יגדלו. מה שצריך זה סבלנות. מרכיב אחר שצריכים ליישם כאן הוא השקעות בחברות בשלבים מאוחרים. בארה"ב יש יותר השקעות בשלבים מאוחרים לעומת בישראל וזה מאפשר לחברות לשרוד לאורך זמן ולהצליח. מרכיב אחר שחסר כאן הוא איכות ניהולית מספקת. בישראל יש מנהלים עם ניסיון טכנולוגי גלובלי, אבל צריך יותר".



אתה מאמין במודל של קרנות הון סיכון?



"בהחלט. יש כאלו שמבקרים וטוענים שיותר מדי כסף נכנס לתעשיית הון סיכון, אבל על פי מחקרים שערכתי השקעות הון סיכון מאפשרות לבנות חברות גדולות וליצור החזרים טובים למשקיעים. מודל קרנות הון סיכון עובד, למרות שישנה מחזוריות בתעשייה והיתה תקופת הבועה. אבל בטווח ארוך, למשך 20 שנים, למודל קרנות הון סיכון יש יתרונות והוא אלמנט הכרחי בכדי ליצור תעשיה יזמית".



אם המצב כל כך אופטימי כפי שאתה טוען, מדוע מנהלי קרנות הון סיכון ישראלים מסרבים לחשוף את התשואה של קרנות הון סיכון שהם מנהלים?



"אני מאמין שתעשיית הון סיכון הישראלית צריכה לפתח מבחן ביצועים, כי חשוב לדבר על מה התעשייה עשתה. הסודיות אינה דבר טוב. אבל צריך לנהוג בזהירות. להבין כמה זמן הקרן קיימת ואיך מודדים החזר תשואה נוכח העובדה שבקרנות יש את אפקט J-Curve (אפקט הגורס שבשל העובדה שהקרנות מושכות דמי ניהול של 2.5% לשנה מהיקף הקרן והאקזיטים מגיעים רק לאחר כמה שנים ? נרשמת בשנים הראשונות תשואה שלילית,ג.ג).