בשנים הבאות צפויה ישראל לעמוד בפני מצוקה חריפה בקרקעות לקבורה - כך עולה מניתוח של צרכי הקרקעות לקבורה שהוכן על ידי בית הלוויות עלי שלכת ונשלח לחברי הכנסת ומשרדי הממשלה. מהדו"ח עולה שכיום מתפרסים בתי הקברות על 6,500 דונם.
על פי תחזית הפטירות, עד 2030 יוכפל שטח בתי הקברות ל-12 אלף דונם - כשטחה של העיר רמת גן; ואילו עד 2067 יידרשו 31 אלף דונם - פי ארבעה מהשטח הקיים כיום - כשטחן של גני יהודה, סביון, קרית אונו, רמת גן, גבעתיים ובת ים גם יחד.
במסמך כותב מנכ"ל עלי שלכת, אלון נתיב, שמדינת ישראל נוקטת בשיטת "מה שהיה הוא שיהיה". לדבריו, זוהי טעות. "הדרישה לשטחי קבורה מתקדמים בטור הנדסי, ואנחנו עומדים שלב אחד לפני הזינוק. המחסור במקומות קבורה כבר מורגש בערים הגדולות ויתעצם בתקופה הקרובה".
על פי נתוני מינהל מקרקעי ישראל, השטח הנדרש לכל נפטר הוא 4.5 מ"ר, בהתחשב בשטחי הציבור בבתי הקברות ובשטחים הסמוכים שבהם הבנייה מוגבלת. בשל מגבלות התכנון והבנייה, בית עלמין ששטחו 300 דונם "גוזל" למעשה 900 דונם.
לדברי מנכ"ל עלי שלכת, הפתרון למצוקת הקרקעות הוא בעידוד שריפת גופות, וזאת בכמה דרכים: יצירת שוויון בתשלום ביטוח לאומי בין מי שבוחר בשריפת גופתו למי שבוחר בקבורה, מתן "במה שווה" לשירותי שריפת הגופות בבתי החולים ובכל מקום שבו יש נציגות לחברה קדישא או אפשרות של הוצאת הגופה מהקבר ושריפתה כמה שנים לאחר המוות.
מסקר שערכה עלי שלכת עולה כי 10% מכלל הציבור בישראל ו-17% מהחילוניים מעונינים בשריפת גופתם לאחר מותם. רוב האנשים שמעדיפים שגופתם תישרף לא מממשים את משאלתם האחרונה בשל העדיפות שניתנת לאופציית הקבורה. בבריטניה, שווייץ, דנמרק ושוודיה יותר מ-70% מהנפטרים מצווים לשרוף את גופתם, בהולנד, גרמניה וקנדה 50%-40% בוחרים באפשרות זו ואילו בארצות הברית - 28%.
דו"ח: עד 2030 יוכפל שטח בתי הקברות בישראל ויגיע ל 12 אלף דונם
ענת ג'ורג'י
11.6.2007 / 18:41