אבי בן אסאייג מונה אתמול למשנה למנכ"ל וסמנכ"ל תפעול בקבוצת [[שטראוס גרופ]]. ההערכות הן כי המינוי הוא חלק משינוי ארגוני בקבוצה שיוכרז עד סוף יוני. השינוי יכלול מעבר ממבנה של חטיבות לניהול מטריציוני, שבו ידווח כל מנהל למנהל החטיבה העסקית אליה הוא משתייך ולמנהלים במטה הקבוצה - במקום למנהל החטיבה בלבד, כפי שהיה עד כה. ל-TheMarker נודע כי השינוי הארגוני יהיה כרוך בסיום עבודתם של 50 מהמנהלים הבכירים בקבוצה.
מנכ"ל קבוצת שטראוס, [[ארז ויגודמן]], אמר בתגובה: "מטרת המהלך אינה פיטורים אלא חיזוק החברה באופן שיאפשר את המשך צמיחתה בישראל ובחו"ל. אף אחד, גם לא אני, אינו יודע כמה אנשים ישתחררו". לדברי ויגודמן, השינוי הארגוני יכלול איחוד פעילות הקפה הבינלאומית של שטראוס עם הפעילות המקומית לחברת קפה אחת שתנוהל על ידי מנכ"ל החטיבה הבינלאומית. שטראוס גם תצמצם את מספר המותגים בישראל מ-60 לפחות מ-20. בנוסף, הפעילות הבינלאומית של החברה תתרחב לאחר שבארבע השנים האחרונות גדל הנתח שלה מ-20% ל-40% מהמחזור.
לדברי ויגודמן, שטראוס מגבשת כעת זהות תאגידית חדשה שתבהיר לכל אחד מלקוחותיה בעולם כי מאחורי המוצרים השונים עומדת חברת מזון אחת.
קודם למינויו של בן אסאייג פרשו מהחברה מנכ"ל שטראוס עלית ישראל [[גיורא בר דעה]], המשנה למנכ"ל משה שמש וסמנכ"לית שיווק קונצרני שלי שליט שובל. ויגודמן דחה את ההערכות שהמעבר למבנה של מטריצה והוצאות האחריות הניהולית על חטיבת הקפה בישראל מידי מנכ"ל שטראוס עלית ישראל היא הסיבה לפרישתו של בר דעה.
החברה מתהדקת
"המבנה הארגוני החדש יהיה יותר יעיל וממוקד, וצמצום המותגים יחייב התאמות ארגוניות בפעילות המקומית", אמר ויגודמן. "ישראל תמשיך להיות חשובה ומרכזית בקבוצה, אבל המטרה העיקרית שלה תהיה לתמוך בפעילות בחו"ל. בהסתכלות קדימה, רוב הצמיחה תהיה בחו"ל והחלטה לרכוש חברה בישראל תהיה יוצאת מן הכלל".
ויגודמן התייחס גם להערכה שהשינוי המבני של קבוצת שטראוס קשור לניסיון מחודש להנפקתה בחו"ל. לדבריו, "ההנפקה לא הושלמה ב-2006 משום שבמחצית מאי 2006 השווקים קרסו. הנפקה היא עניין שנמצא כל הזמן על סדר היום, אבל השאלה היא אם הדרך הנכונה לממן את החברה היא הנפקת מניות ודילול בעלי המניות או גיוס הון דרך החברות הבנות. ההערכה שלי היא שככל שהקבוצה תנהל עסקים מגוונים יותר כך יהיה פחות הגיוני להיות מדוללים ברמת הקבוצה. בנוסף, לשאלה של הנפקת הקבוצה או החברות הבנות יש השפעה מהותית על אופן ניהול הקבוצה. בינתיים גייסנו בבורסה איגרות חוב בהיקף של 770 מיליון שקל, שיספקו לנו מספיק אמצעים בטווח הקצר".
האם החברה תרחיב את פעילות המחלבה לחו"ל, בדומה לתנובה שהקימה מחלבה ברומניה? לדברי ויגודמן, "המחלבה לא יכולה לצמוח בחו"ל משום שיש צורך באישור של חברת דנונה שמחזיקה ב-20% ממניות המחלבה. מלבד זאת, אנחנו מבצעים מהלך שמשמעותו התמקדות בקפה והשאלה אם אפשר לבצע מהלך בסדר גודל דומה במחלבה מצריכה דיון ממושך. צריך לזכור שהשקעות במפעל קפה מוגבלות למיליוני שקלים עד מיליוני דולרים בעוד שהקמת מחלבה היא השקעה כבדה".
ויגודמן התייחס להשקעה של תנובה ברומניה: "לדעתי זהו מהלך נכון. אני מאמין שהרבה יותר חברות ישראליות יכולות לעשות דברים משמעותיים בחו"ל ולא בהכרח בתחום ההיי-טק. כשאני מסתכל על העולם העסקי אני רואה יותר ויותר חברות שנהפכו לשחקניות משמעותיות בתחומן למרות שלא נולדו במקום הנכון, כלומר לא באו ממערב אירופה, יפאן או ארה"ב. בין החברות האלה נמצאות חברת המלט Cemex המקסיקנית, חברת הבירה South African Brewery מדרום אפריקה וחברת הסלולר המצרית אורסקום.
"חברות אלה לא התרחבו בדרך הקלסית של ניצול השוק המקומי החזק ושכפול המודל העסקי בחו"ל, אלא ידעו לזהות את הידע הייחודי שמפוזר בעולם, לרתום אותו וליצור יתרון תחרותי בתחומים שהשחקנים המסורתיים לא הפנו אליהם תשומת לב. לדעתי, החברות הישראליות צריכות חזון ואסטרטגיה מתאימה וחכמה שמיושמת היטב, ושמרכיבי היתרון התחרותי משתנים בה לאורך זמן".