מאי בשוק המט"ח: הזרים מכרו דולרים ומשקי הבית רכשו אותם כדי להשקיע בפקדון דולרי בבנקים

חודש פעיל עבר על שוק המט"ח: תושבי חוץ מכרו בחודש זה מט"ח באמצעות מכשירים הרגישים לפערי ריבית, (עסקאות עתידיות ואג"ח של הממשלה) והם התרכזו בשבועיים הראשונים של החודש. בפעילות ארוכת הטווח, הרגישה פחות לריבית, נמשך זרם ההשקעות הישירות.



ומי רכש את הדולרים? משקי הבית שקנו דולרים בעיקר לשם צבירה בפיקדונות מט"ח בבנקים בארץ, במקביל להמשך הפדיונות מקרנות נאמנות המקנות חשיפה למט"ח. בקרנות הנאמנות השקליות נמשכה צבירה בהיקף ניכר, בעיקר בקרנות המשקיעות באג"ח קונצרניות, אך גם באלה המשקיעות במניות.



פעילות המגזר העסקי בשוק המט"ח היתה מאוזנת בחודש מאי: מכירות מט"ח נטו (כלומר בניכוי רכישות) באפיקים קצרי טווח, בעיקר משיכות מחשבונות מט"ח בבנקים בארץ במחצית הראשונה של החודש, קוזזו על ידי רכישות מט"ח ארוכות טווח לשם השקעה במניות זרות, ישירות ולמסחר. המשקיעים המוסדיים הגבירו במאי את קצב השקעותיהם בנכסים זרים לעומת החודשיים הקודמים, ובכך חזרו לקצב של ינואר ופברואר.



בבנק ישראל מציינים כי התנהלות שער החליפין של השקל במהלך חודש מאי לא הייתה אחידה: במחצית הראשונה של החודש התחזק השקל ב-2.3% מול הדולר והיורו, אולם מגמה זו התהפכה באמצע החודש ומאז השקל נחלש בשיעורים של 2.6% מול הדולר ו-1.4% מול האירו.



סיכון שער החליפין, כפי שנמדד על ידי סטיית התקן הגלומה באופציות שקל-דולר, עלה עלייה חדה, ב-1.4% לרמה גבוהה של כ-8%, רמה שנצפתה לאחרונה רק ב-2003, בעת מלחמת המפרץ השנייה ובחודשים שאחריה. עלייה זו מנוגדת למגמה המאפיינת שווקים מתעוררים בעולם. גם התנודתיות-בפועל של שער השקל לעומת הדולר עלתה במידה ניכרת, עלייה המוסברת בתנודתיות הגלומה, שעלתה עוד בחודש אפריל.