בעיית הנגישות הווירטואלית מגדילה את הפערים בין האוכלוסיות המבוססות לחלשות

"אנחנו מודעים לבעיות נגישות של אנשים בעלי מוגבלויות ויודעים לתכנן מדיניות הנגשה לאוכלוסיות אלה, אבל כמעט ואין מודעות לבעיית הנגישות של אוכלוסיות מהשכבות החלשות לעולם הממוחשב. בעיית הנגישות מגדילה את הפערים בין האוכלוסיות המבוססות לחלשות", כך מזהירה ד"ר ענת פרוינד מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, במסגרת יום עיון בנושא "ניהול ידע בשירותי הרווחה" שנערך היום בגני התערוכה בתל אביב בשיתוף משרד הרווחה.



יום העיון דן בבעיית פער הידע ופער הנגישות. בחלקו השני של יום העיון יוצגו 60 מצגות של ארגוני רווחה שונים מרחבי הארץ שמנסים לתת פתרונות מעשיים הניתנים לבעיה זו.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק לשליש מהחברים בעשירון התחתון יש מחשב לעומת 86% מקרב העשירון העליון. גם הפער בשימוש באינטרנט גדל: רק 15% מהחברים בעשירון התחתון מחוברים לרשת לעומת 81% מקרב העשירון העליון.

ד"ר פרוינד סבורה שהבדלים אלה מגדילים עוד יותר את הפערים החברתיים בין העשירונים. "למשל, מה סיכוייו של עולה חדש מאתיופיה בן 70 שבקושי מדבר עברית. מה הסיכוי שלו למצוא באינטרנט את הזכויות המגיעות לו מכוח חוק בריאות? מה הסיכוי שלו למצוא מידע על תרופות חדשות או טיפולים רפואיים חדשים שקיימים בשוק? כולם מכירים את הנתונים, אבל מעט מאוד מודעים לתוצאות החברתיות", ציינה ד"ר פרוינד.



לדבריה, אפילו במוסדות הרווחה, שאמורים לדעת מה הבעיות של השכבות החלשות, יש חוסר מודעות לבעיה זו ובמקרים רבים ישנן לשכות רווחה שפועלות ללא מחשבים וללא חיבור לרשת.



"בישראל אין מדיניות של הנגשה וירטואלית. אחת המטרות של הכנס היא להעלות את המודעות של העובדים הסוציאליים לבעיה זו ולהציע להם פתרונות אפשריים. על המדינה להבין את חשיבות הקהילות הווירטואליות ככלי לסגירת פערים", ציינה ד"ר פרוינד.