83% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל מרוצה או מרוצה מאוד מחייהם, כך עולה מתוך הסקר החברתי לשנת 2006 שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב האוכלוסיה בישראל בגילאי 20 ומעלה. שיעור שביעות הרצון דומה לזה ששבמדינות ה-OECD, שם הוא נע בין 95%-80%.
כמו כן, עולה מהסקר כי שיעור שביעות הרצון מהחיים עולה עם ההשכלה ועם ההכנסה: בקרב חסרי השכלה או בעלי השכלה נמוכה השיעור (78%) נמוך יותר מאשר בקרב בעלי תעודת בגרות (86%), תעודה על-תיכונית (84%) או תעודה אקדמית (90%).
באשר להכנסה, אצל הגרים במשקי בית עם הכנסה חודשית לנפש נמוכה, השיעור עומד על 77%, לעומת 85% אצל הגרים במשקי הבית עם הכנסה חודשית לנפש בינונית ו-91% אצל הגרים במשקי הבית עם הכנסה חודשית לנפש גבוהה.
הסקר נערך זו הפעם החמישית, במסגרתו רואיינו כ-7,300 תושבים בני 20 ומעלה בכל רחבי הארץ, המייצגים כ-4.4 מיליון איש בגילאים אלה (לא כולל דיירי מוסדות טיפוליים, תושבים ישראלים אשר שהו בחו"ל למעלה משנה ברציפות בעת הסקר, דיפלומטים ועולים אשר עלו ארצה חצי שנה לפני מועד הראיון לכל המאוחר, ושבטי בדווים ואחרים המתגוררים מחוץ ליישוב).
הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ורווחתה, ובוחן את תפיסות הפרטים בחברה לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר בנוי מנושאים קבועים כגון: תעסוקה, השכלה, מצב בריאות, נופש ועוד.
הסקר בדק את מידת האופטימיות של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ומצא אותה בטווח העליון של מידת האופטימיות במדינות האירופאיות של ה-OECD. ילידי הארץ ועולים ותיקים יותר אופטימיים מעולי שנות ה-90 ואילך (52% לעומת 48%). השייכים לכוח העבודה אופטימיים יותר (59%) מאלו שאינם שייכים לכוח העבודה (42%).
נשים מרוצות יותר מגברים - בעבודה
שיעורי שביעות הרצון מהחיים ומידת האופטימיות יורדים בהתמדה עם הגיל. השינוי ביחס לגיל בולט יותר במידת האופטימיות, החל מ-79% בקרב בני 24-20 ועד 11% בקרב בני 75 ומעלה, לעומת ירידה מתונה בהרבה בשיעורי שביעות הרצון מהחיים.
באשר למצב הכלכלי, 53% מהאוכלוסייה הבוגרת מרוצה ממצבה הכלכלי (עלייה ביחס לשנים הקודמות, 50% ב-2005 ו-47% ב-2004), אולם, רמת שביעות הרצון מהמצב הכלכלי יורדת בהתאם לירידה בהכנסה לנפש. 78% מהגרים במשקי הבית עם הכנסה חודשית לנפש גבוהה מרוצים ממצבם הכלכלי לעומת 54% מהגרים במשקי הבית עם הכנסה חודשית לנפש בינונית, ו-35% הגרים במשקי בית בהם ההכנסה החודשית לנפש נמוכה. 50% מרוצים מהחיים וגם מרוצים מהמצב הכלכלי שלהם.
יחד עם זאת, 44% מעריכים שמצבם הכלכלי יהיה טוב יותר בשנים הקרובות (ב-2005 היה 40%), שליש (33%) חושבים כי מצבם הכלכלי לא ישתנה, ו-12% חושבים כי מצבם הכלכלי יהיה פחות טוב (11% לא ידעו להשיב).
לעומת זאת רק 55% מהאוכלוסייה מצליחה לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית (למזון, חשמל, טלפון וכד'). היכולת לכסות את הוצאות משק הבית גבוהה במיוחד בגילאים 65 ומעלה (65%) ובגילאים 24-20 (63%). בקרב האוכלוסייה בגילאים 64-25 רק 51% מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית. היכולת לכסות את הוצאות משק הבית גבוהה יותר בקרב היהודים, 58%, בהשוואה ל-36% בקרב הערבים.
כמו כן, 84% מכלל המועסקים מרוצים מעבודתם. נשים מרוצות יותר מגברים, 86% לעומת 82%. באוכלוסייה היהודית 86% מרוצים מעבודתם, לעומת 71% מהאוכלוסייה הערבית. שביעות הרצון מהעבודה עולה ככל שההשכלה גבוהה יותר - 89% מבעלי תעודה אקדמית, 85% מבעלי תעודה על-תיכונית, 84% מבעלי תעודת בגרות ו-77% מבין אלה שאין להם תעודה כלשהי.
ל-83% מהמועסקים אין חשש או קיים חשש קטן לאבד את מקום עבודתם בשנה הקרובה, רק ל-4% קיים חשש גדול מאוד לאבד את מקום עבודתם. 51% מעריכים כי אם יאבדו את מקום העבודה, יש להם סיכוי טוב או טוב מאוד למצוא עבודה ברמת ההכנסה הנוכחית לפחות.
מעל מחצית מהמועסקים (53%) מרוצים מההכנסה, בעוד ש-84% מרוצים מהעבודה. 76% מהשייכים לכוח העבודה ירצו לעבוד, גם אם מבחינה כלכלית היו יכולים להרשות לעצמם לא לעבוד כלל.