מי סופר?

בין אם אתם נמנים עם מבקרי מהפכת המבצעים וההוזלות של השנים האחרונות או עם אוהדיה, על דבר אחד אין ויכוח: עם כל הכבוד לאינטרנט ולטלוויזיה - ספרים הם עדיין מוצר צריכה מבוקש ביותר בישראל.

לרגל שבוע הספר בירידים וחודש הספר ברשתות, בדקנו מי מהישראלים נוהג לרכוש הכי הרבה ספרים, מי מעדיף להחליף בספרייה, מי קורא הכי הרבה ספרים בחודש ואיזה ז'אנר הוא החביב ביותר על הקהל. חברת i-Geo מקבוצת גיאוקרטוגרפיה, שפיתחה את מערכת "מוזאיק ישראל" המפלחת את כל משקי הבית בישראל ל-11 קבוצות צרכנים, בדקה את השאלות הללו, ומצאה הבדלים לא קטנים בין הקבוצות.

63% מהישראלים רכשו בשנה האחרונה ספרים, אך קיימים הבדלים ניכרים בכמויות: הקבוצות שמרבות ביותר לרכוש ספרים הן קבוצת העושר וההשפעה וקבוצת החרדים, שמתוכן יותר מ-75% רכשו לפחות ספר אחד בשנה האחרונה. הקניינים ה"כבדים" ביותר הם חברי קבוצת ההתיישבות הלא עירונית, שמתוכה 14.3% רכשו 21 ספרים או יותר, וכן קבוצת העושר וההשפעה, שמתוכה 11.8% שרכשו יותר מ-20 ספרים. הקבוצות שממעטות יותר לרכוש ספרים הן קבוצות הדת והלאומיות, שמתוכן כ-67% לא רכשו ולו ספר אחד השנה, וכן קבוצת הצווארון הכחול, שמתוכה יותר מ-50% לא רכשו ספרים; 47% מהמפרנסים קשי היום לא רכשו אף ספר.

בשנים האחרונות הספידו לא מעט את הספריות העירוניות הסובלות, בין השאר, מקיצוצים בתקציביהן. ואולם מסתבר כי בלי פרסום, יחסי ציבור או תהודה תקשורתית - בעבור ישראלים רבים הספריות עדיין מהוות מקור פופולרי לספרים: כמעט שליש מהמשיבים (31.2%) הצהירו כי הם משתמשים בשירותי ספרייה. בהם בולטים דווקא חברי קבוצת הנוחות הכלכלית, שלכאורה יכולים להרשות לעצמם לרכוש ספרים - 41% מהם הצהירו כי הם נוהגים להחליף ספרים בספרייה. שיעורים גבוהים של שימוש בספרייה נרשמו גם בקבוצות מבוססות הרבה פחות כמו אנשי הצווארון הכחול (35.2%) ואנשי הסביבה הרוסית (35.6%). הקבוצה שממעטת ביותר להשתמש בספרייה היא קבוצת החרדים - רק 17.1% מהם השיבו כי הם מחליפים ספרים בספרייה.

בין אם ברכישה או בהחלפה בספרייה, הקוראים ה"כבדים" ביותר הם מקרב הקבוצות המבוססות - "עושר והשפעה" ו"נוחות כלכלית" - שמתוכן כמעט 4% קוראים יותר מ-10 ספרים בחודש. קבוצת העושר וההשפעה היא גם הקבוצה שהמספר הגדול ביותר של חבריה מדווחים כי הם קוראים לפחות ספר אחד בחודש - 84% מחברי הקבוצה.

מרבים לקרוא גם חברי קבוצות ההתיישבות הלא עירונית (77%), הנוחות הכלכלית (75%) והסביבה הרוסית (73%). לדברי פרופ' אבי דגני, נשיא גיאוקרטוגרפיה, נתון זה לא מפתיע אם לוקחים בחשבון שקבוצת הסביבה הרוסית מאופיינת באוכלוסייה חלשה מבחינה כלכלית אך משכילה יחסית לקבוצות אחרות.

הקבוצות הממעטות לקרוא הן הגמלאים, אנשי קבוצת דת ולאומיות והמפרנסים קשי היום. רובם השיבו כי הם נוהגים לקרוא בין ספר אחד לשניים בחודש.

ומה אוהבים הישראלים לקרוא? באופן לא ממש מפתיע, הז'אנר המועדף הוא ספרות יפה - 23.2% ציינו אותו כז'אנר שהם קוראים יותר מכל. גם ספרי מתח פופולריים למדי בקרב הישראלים - 22.6% קוראים אותם. הז'אנר השלישי בדירוג הוא הספרות המקצועית, ש-14.5% מהאוכלוסייה נוהגים לקרוא.

מבין הקבוצות השונות, בולטת קבוצת הדת והלאומיות, שכ-41.7% מחבריה מצהירים כי הם נוהגים לקרוא ספרות מקצועית. גם החרדים מפתיעים - הז'אנר המועדף עליהם הוא ספרות מתח: יותר משליש מחברי הקבוצה (35.7%) השיבו כי זהו הז'אנר שהם נוהגים לקרוא. ספרי מתח פופולריים גם בקרב אנשי הצווארון הכחול (25.5%) והסביבה הרוסית (23.5%). מדע בדיוני, לעומת זאת, חביב יותר על הגמלאים (10.6%) והמפרנסים קשי היום (10%) והרבה פחות על קבוצת העושר וההשפעה (3.3%) והנוחות הכלכלית (5.1%).

ספרים משמשים מתנה פופולרית מאוד בישראל: 77% קנו לפחות ספר אחד כמתנה בשנה החולפת. מבין הקבוצות, אנשי קבוצת העושר וההשפעה, ההתיישבות הלא עירונית והחרדים הם שמרבים יותר מכולם לרכוש ספרים כמתנה. ממעטים לרכוש ספרים כמתנות אנשי קבוצות דת ולאומיות, הסביבה הרוסית והמפרנסים קשי היום.

עינת זקריה, מנכ"לית i-Geo, אומרת שמהסקר עולה כי הקבוצות שמרבות לקרוא ספרים (עד 5 בחודש) הן גם הקבוצות שמרבות לתת ספרים במתנה - קבוצת העושר וההשפעה וקבוצת ההתיישבות הלא עירונית. עם זאת, הנכונות לקנות ספרים במתנה גבוהה בכל הקבוצות, ובולטת במיוחד ברכישת ספרים רבים בשנה בקבוצת "מפרנסים קשי יום".

ועוד נתון פיקנטי: כל ישראלי חמישי (17.8%) נוהג לכתוב שירים או סיפורים או שניהם. בקרב הקבוצות בולטת קבוצת ההתיישבות הלא עירונית שיותר מרבע מחבריה (28.6%) נוהגים לכתוב להנאתם. גם בקבוצת הדת והלאומיות נמצאו 22.2% שנוהגים לכתוב שירים. לעומת זאת, חברי קבוצת הנוחות הכלכלית דווקא ממעטים לכתוב - רק 11% מהם השיבו כי הם כותבים שירים או סיפורים, זאת בדומה לקבוצת החרדים, שרק 10.6% מהם כותבים, ולאנשי הסביבה הרוסית עם 12.1% בלבד.

החרדים (4.05%):

מצב סוציו-אקונומי נמוך עד נמוך מאוד. מי שעובד מרוויח משכורת מינימום, אך רבים הם תלמידי ישיבות. מתגוררים בתנאי צפיפות בדירות שכורות בנות 3-4 חדרים

--------

התיישבות לא עירונית (9.58%):

מתגוררים ביישובים קהילתיים, מושבים וקיבוצים. המשפחות הן לרוב צעירות, בנות 4-6 נפשות. חילונים, בעלי השכלה על-תיכונית, ממעמד סוציו-אקונומי גבוה ואף גבוה מאוד

--------

דת ולאומיות (2.18%):

משפחות צעירות, המונות לרוב 7 נפשות ויותר - חלק מגדירים עצמם דתיים וחלק מגדירים עצמם חרדים. אקדמאים שכירים שהכנסתם מעל לממוצע, גרים בדירות בנות ארבעה חדרים

----------

המפרנסים קשי היום (13.88%):

מרביתם יהודים מסורתיים שמקבלים הבטחת הכנסה או עובדים במשכורת מינימום. בעלי השכלה תיכונית ומטה, גרים בדירות שערכן נמוך ובאזורים צפופים

----------

צווארון כחול (10.18%):

שכירים שחיים בצמצום. בעיקר משפחות מסורתיות-דתיות בנות 3-6 נפשות, הרוב בעלי השכלה תיכונית, מרוויחים שכר מינימום, או מעט יותר מהשכר הממוצע

--------

העושר וההשפעה (10.17%):

משתייכים לעשירון העליון, רובם נשואים, חילונים ואקדמאים, אחרי גיל 40 ולפני פנסיה. מחזיקים ב-2-3 מכוניות, מתגוררים בבתים צמודי קרקע או דירות יוקרה

---------

הסביבה הרוסית (6.16%):

גילאי 25-44, בעלי משפחות קטנות או זוגות, לצד בני 65+ בעלי השכלה אקדמית, שנתמכים על ידי המדינה. העובדים משתכרים שכר מינימום, גרים בשכירות

---------

הנוחות הכלכלית (14.07%):

מבוססים וחיים חיי נוחות. המשפחות הן לרוב בנות 4-6 נפשות ומונות חילוניים ילידי ישראל ממוצא מזרחי או אשכנזי. מתגוררים בדירות גדולות יחסית שבבעלותם ומחזיקים בשתי מכוניות

--------

הגמלאים (8.93%):

בני 65+ שעבדו אך נאלצים לקבל תמיכה כדי לחיות בכבוד. רבים יוצאי חבר המדינות, בעלי השכלה תיכונית לכל היותר, מתגוררים בדירות שכורות במרכזי ערים