בשנתיים האחרונות שמענו רבות על הפעילות של "הזרים" בשוק המקומי - הזרים העלו את השוק, הזרים יושבים על הגדר, הזרים קונים את מניית אפריקה, הזרים מוכרים שחרים, הזרים פה והזרים שם.
עולם ההשקעות, שנהפך בשנים האחרונות לכפר גלובלי אחד, גם הביא לסיטי של תל אביב נוכחות רחבה של שחקנים דומיננטיים עם ניחוח בינלאומי - קרנות גידור, קרנות נאמנות, בנקי השקעות ומשקיעים פרטיים. כל אלו פועלים בישראל באמצעות זרועות של בנקי השקעות בינלאומיים, כמו דויטשה בנק, מריל לינץ', סיטי, HSBC וגם UBS.
UBS הוא אחד הבנקים הזרים הוותיקים בישראל. ב-97' הוא נהפך לחבר הבורסה הזר הראשון בתל אביב. לפני כשנה, ואחרי שש שנים ב-UBS, מונה ירון בלוך למנכ"ל UBS ניירות ערך ישראל. עד כה הוא מיעט להתראיין. שלא כמו מנהלי בתי ההשקעות המקומיים, שמביעים דעה פומבית אחרי כל גמגום או קפיצונת של השוק ונהנים (כך נראה) מהחשיפה, בלוך והקולגות הישראלים שלו בבנקי ההשקעות הזרים נזהרים מהחשיפה. כל שיחה עם התקשורת דורשת אישור מיוחד "מלמעלה".
"הרבה כסף נכנס לישראל. אבל אם בעבר ראינו יותר קרנות סקטוריאליות שהשקיעו בחברות טכנולוגיה ופיננסים, בשנתיים האחרונות הגיעו הרבה קרנות גידור שמשקיעות בשווקים מתעוררים", אומר בלוך. בלוך מציין שחיבתם של הזרים למניות של בנקים וכימיה גוונה בשנים האחרונות אחרי שבנקי ההשקעות הרחיבו את הסיקור למניות נוספות. "מניות אפריקה ודלק, למשל, לא היו על הכוונת של הזרים לפני שנתיים - וזה השתנה".
בלוך מתמודד עם תחרות בשני מישורים: גם מול בנקי ההשקעות הזרים האחרים, על עסקות ולקוחות, וגם מול שווקים מתעוררים אחרים. "יש היום הרבה עניין במדינות כמו רוסיה, ברזיל ודרום אפריקה ויש תחרות פנימית ב-UBS על תשומת הלב. כך למשל, מנהל המחקר שלנו בישראל, דארן שאו, היה הראשון מהאנליסטים הזרים שהחלו לסקר את סלקום אחרי ההנפקה בניו יורק בפברואר. היה לנו רעיון ורצינו למכור אותו. דיברנו עם אנשי מכירות ומערך ההפצה. ניסינו למשוך את תשומת הלב שלהם במקביל לארבע עסקות שנעשו בברזיל והנפקה בדרום אפריקה. אנחנו עושים הרבה שיווק ופגישות, כולל נסיעות דחופות לארה"ב ואירופה למפגשי לקוחות".
תומכים אבל לא ממליצים
בלוך אומר כי ב-UBS תומכים מאוד במוצר הישראלי. "הם תמיד אהבו את ישראל. הם מרגישים מאוד בטוחים בהמלצות ובשוק שלנו שנחשב לבעל רמת סיכון נמוכה יחסית לשווקים מתעוררים אחרים".
ואולם למרות האהדה שמתאר בלוך, ב-UBS הורידו באחרונה המלצה לישראל ל"משקל חסר". זאת על רקע העלייה החדה בבורסה. ובכלל, בלוך מדגיש שלזרים אין סנטימנט מיוחד וציוני לישראל. מבחינתם מדובר בעוד השקעה במדינות מתפתחות והם מודדים את האטרקטיוויות לפי הסיכון. כשבעולם יש חששות מלחצים אינפלציוניים שיביאו לעליות ריבית וישנה יציאה משווקים מתפתחים, גם ישראל לא חומקת מהמעגל הזה.
"רואים עכשיו שינוי כיוון בכל העולם וזה כולל גם את השוק הישראלי כשבין השאר היתה יציאה מאיגרות חוב שקליות מסוג שחר. גם לפני שנה היו ירידות חדות בשווקים הגלובליים והתשואות של איגרות החוב האמריקאיות נעו סביב 5.2% - הרמה אליה הגענו גם עכשיו. כל פעם שזה קורה, ובמיוחד בשווקים המתעוררים, מתחילים לחשוש".
בלוך מבהיר שב-UBS סבורים שהחששות לא יתגשמו. "הסיפור הבסיסי הכלכלי הוא אמיתי. המכפיל הגלובלי הממוצע בעולם של שוקי המניות הוא 15.5. התופעה של עליית מכפילים היא הגיונית כי הצמיחה חזקה. אבל בדרך יש חששות קצרי טווח. ב-UBS מעריכים כעת שיהיה תיקון ארוך יותר ממה שהיה בפברואר. אם אז היה מדובר ב-- V ירידה ומיד עלייה - הפעם אנחנו מעריכים שהתיקון יהיה אטי יותר. זה יהיה יותר בכיוון של - U ייקח יותר זמן לשכנע את המשקיעים להפיג את החששות מאינפלציה גלובלית והעלאות ריבית משמעותיות כתוצאה מכך".
שקיפות גדולה אצל החברות
בלוך מסביר את הסיבה לכניסה המאסיווית של הזרים לישראל בכך שישראל נהפכה לשוק אטרקטיווי בשנתיים האחרונות. יש צמיחה חזקה, אין אינפלציה, מאזן התשלומים במצב מעולה והמטבע חזק.
"גם ברמה הטכנית מרגישים יותר בנוח. יש שקיפות גדולה ברמת החברות ורוב החברות הגדולות גם למדו איך להתנהל מול הזרים. אומרים שבישראל יש סכנה גיאו-פוליטית אבל בסופו של דבר, גם אחרי שהגענו למצבים של איום קיצוני, לא ראינו כמעט בריחה של הזרים. גם הכלכלה החזקה נתנה את ההוכחה שרמת הסיכון נמוכה ממה שחשבו".
בעיני בלוך, התופעה שמכונה "הזרים" היא פחות סוערת ממה שנדמה. "לעתים אנחנו רואים שהשוק המקומי 'חוטף חזק' בעקבות הורדת המלצה של בנק השקעות זר. גם אם נדמה שהזרים הם אלו שמוכרים, מי שמוכר במקרה כזה הם דווקא ישראלים שנלחצים. יש גם תופעות שאנשים לא שמים לב אליהן. למשל ההשקעה של סרברוס-גבריאל בבנק לאומי משכה אחריה השקעה של עוד גופים זרים לבנק לאומי. כשהתברר במאי שלא יקבלו הארכה על האופציה שניתנה להם, מיד גם היתה יציאה של חלק מהזרים מבנק לאומי".
אחת הסיבות שהשוק הישראלי מצליח עד כה לצאת מתקופות המימושים בנזק קל יחסית היא, להערכת בלוך, השוק המוסדי המקומי הדומיננטי. "המוסדיים מייצבים את התנודות וכשמתחילות ירידות הם מתחילים לאסוף סחורה ולמתן".
כשכולם סגרו - אנחנו הרחבנו
"בשנים הקשות, כשגופים זרים סגרו את הסניפים בישראל, אנחנו דווקא הרחבנו. כיום ישנם שלושה גופים דומיננטיים בשווקים מתעוררים - UBS, דויטשה ומריל לינץ'. ובישראל אנחנו הכי דומיננטים בזכות המחויבות ארוכת השנים שלנו לשוק המקומי", אומר בלוך.
הפעילות המוכרת של הבנק, שהפכה אותו גם למשמעותי בשוק ההון המקומי, הינה הפצה ורכישה של ניירות ערך עבור בעלי עניין תוך זמן קצר, השקעה בהם עבור חשבון הנוסטרו של הבנק והפצתם ללקוחותיו בחו"ל ובישראל. בארבע השנים האחרונות עשו ב-UBS עסקות בהיקף של 10.5 מיליארד שקל. בין העסקות הגדולות היו מכירת מניות המדינה בבזק ב-2003 והפצת מניות קבוצת אריסון ומשפחת דנקנר בבנק הפועלים בסוף 2004 ותחילת 2005. לפני כחודשיים ניהל הבנק את הצעת הרכש הציבורית עבור אלביט מערכות, שרכשה כ-58% מתדיראן קשר בעבור כ-1.5 מיליארד שקל.
ואולם נראה שבשנה האחרונה יש ירידה בכמות ההפצות של UBS. "הפצות זה לא הביזנס העיקרי שלנו. הוא מתוסף לפעילויות נוספות ובשורה התחתונה אין לו השפעה מרחיקת לכת. אנחנו בוחרים במה שמעניין אותנו, ואנו מעורבים ברוב העסקות הגדולות. מתחילת 2006 היו באמת פחות הפצות אבל עדיין היו עסקות גדולות".
בין ההפצות של UBS בשנה האחרונה אפשר לציין גם את המכירה של מניות פרטנר על ידי יורוקום ביולי 2006 תמורת 70 מיליון שקל ואת מכירת מניות מנורה על ידי קבוצת דלק בתחילת 2007 תמורת 390 מיליון שקל (בשתי עסקות).
פעילות נוספת של UBS בישראל היא בנקאות להשקעות אותה מנהלים תומר יעקובי וגבריאל למברט. בלוך מדגיש כי יש חומות סיניות אמיתיות עם הבנקאות להשקעות והפרדה מוחלטת. בשנה האחרונה הם ליוו כחתמים את ההנפקה של פלאזה סנטרס בלונדון שהתרחשה בנובמבר 2006 ובאחרונה את הרכישה של DSPG של הפעילות האלחוטית של מתחרתה באירופה.
בשוק המקומי UBS עדיין לא פועלים כחתמים. "מבחינה עסקית יש לזה מקום אבל הבעיה היא ששיטת ההנפקות המקומית אינה מקובלת ב-UBS. אצלנו יש תהליך ארוך וקפדני עם סטנדרטים גבוהים וכאן הדברים מתנהלים הרבה יותר מהר. חשוב לנו לשמור על המוניטין העולמיים של UBS. אם ניגרר פה להנפקה שתתברר כבעייתית זה יכול לגרום לנו נזק עצום, הרבה מעבר לתועלת הצפויה. בנוסף, אם יש כבר הנפקות גדולות שיכולות לעניין אותנו קשה לעבור את הסף שלנו מבחינת רווחיות. אולי בעתיד נשנה את דעתנו".
כנס משקיעים בישראל
השוק הברזילי נחשב כיום ב-UBS ל"חם" ביותר מבין השווקים המתעוררים. בלוך מציין כי הסניף הישראלי דומה לסניף הטורקי מבחינת גודל, ברוסיה מדובר בשוק עצום וגם בדרום אפריקה מסמנים פוטנציאל גדול. תחום חדש עם הרבה כסף מקומי ששמים עליו עין בבנקי ההשקעות הזרים הוא מדינות המפרץ.
בשבוע הבא יערוך הסניף הישראלי - לראשונה בתולדותיו - כנס משקיעים בישראל. "גופים כמונו עושים הרבה כנסים ללקוחות אבל בדרך כלל בחו"ל. זה לא היה טריוויאלי לקבל אישור לכנס בירושלים. עוד לפני הכנס יגיע לישראל לביקור יו"ר UBS העולמית, מרסל אוספל - וגם זה לא מובן מאליו", אומר בלוך. אוספל יערוך סדרה של פגישות עם אנשי עסקים והצמרת הכלכלית.
אחרי שנרשמה היענות יפה לכנס של כ-50 משקיעים מוסדיים - שיגיעו לשמוע 27 חברות ישראליות במלון המלך דוד ולטייל בעיר העתיקה ובים המלח - ב-UBS רק מקווים שלא יהיו להם הפרעות ביטחוניות לא צפויות. "חלק מההעבודה שלנו לקראת הכנס היא להסביר למשקיעים חוששים מה המרחק בין שדרות לירושלים", אומר בלוך.
שיטת ההצגה בכנס תהיה "אחד על אחד" כשלכל חברה יהיה ביתן. "חוץ מהחברות הגדולות, כמו טבע, הבנקים וחברות הכימיה, יציגו גם חברות קטנות יותר, כמו קסטרו והמלט. אמנם אנחנו לא מסקרים חברות אלה אבל אנחנו רוצים שהזרים יכירו אותן", מציין בלוך.
ירון בלוך: "הפעם התיקון יהיה אטי יותר"
אפרת נוימן
13.6.2007 / 8:35