היישום המהיר של לקחי ועדת בכר בידי הבנקים, שהתבטא במכירת מרבית קרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות השתלמות תוך כשנה וחצי בלבד - הפך את מגזר הפיננסים הישראלי למבוזר הרבה יותר. בתי השקעות חדשים צצו והתחילו לאתגר את תשואות הגופים הוותיקים, בעיקר באמצעות נטילת סיכונים שלא היו מוכרים עד כה באחד העם.
ואולם אחרי כל ביזור מגיע לרוב שלב האיחוד. כך, לאחר השלמת הרכישה של כל הכנסים שעוד נותרו על המדף, בעיקר כמה קופות גמל וקרנות השתלמות, בתי ההשקעות החזקים כנראה יתחילו לבלוע את הקטנים. מטרת צעד זה תהיה להקטין את רמת התחרות ולהגביר את צמיחת הפעילות, גם בתקופה של שוק רווי.
כך לפחות רואה את המצב סוטש שארמה, שותף-מנהל בקרן הגידור הבריטית אולד ליין (OLD LANE), המנהלת נכסים בשווי 4.5 מיליארד דולר. מסיבה זו, הקרן החליטה לבצע לפני כשלושה חודשים את ההשקעה הגדולה ביותר שלה בישראל עד כה: רכישת כ-13% ממניות בית ההשקעות דש-איפקס ב-107.5 מיליון שקל. כחלק מהעסקה קיבלה אולד ליין אופציה להגדלת חלקה ל-18% תמורת 54 מיליון שקל נוספים.
"עסקי ניהול הכספים כאן עדיין מפוזרים מאוד ולכן יגיע תהליך של קונסולידציה בענף", מעריך שארמה. "הרפורמות שיושמו כאן הביאו לפיצוץ במספר מנהלי ההשקעות העצמאיים - וזה יוביל לקונסולידציה. לכן בהשקעה בדש-איפקס שמנו עצמנו בעמדה מצוינת עם חברה מוכרת בעלת רקורד מבוסס, להיות אחת מהחברות שיבצעו את הקונסולידציה בשנים הבאות. זה המנוע העיקרי מאחורי ההשקעה שלנו".
על פי שארמה ניתן ללמוד כי בדש-איפקס, המנוהלת בידי ויקטור שמריך ועידו נויברגר, מתכננים רכישות ומיזוגים נוספים. בינתיים, בית ההשקעות סיכם על רכישת מלוא הבעלות בקרן הפנסיה יובלים תמורת 14.2 מיליון שקל (49%), ופירסם הצעת רכש מלאה לאחזקות הציבור בחברה הבת, דש השקעות, תמורת כ-62 מיליון שקל.
"הזדמנויות פנטסטיות"
שארמה מעיד על עצמו כי קורות החיים שלו "פשוטים למדי". 20 שנות עבודה בבנק ההשקעות מורגן סטנלי בלונדון, ואחריהן פרישה לטובת הקמת קרן גידור ב-2005 עם עשרה מחבריו לבנק, כחלק ממגמה כללית ששטפה לפני כשנתיים את ענף הפיננסים העולמי. קרנות הגידור חסרות ההגבלים הרגולטוריים הציעו אז תנאים חסרי תקדים לכוכבי שוק ההון העולמי, ובראשם השתתפות בשיעור משמעותי של כ-20% ברווחים מהשקעות. הקרנות היוו אבן שואבת לסוחרים בחדרי העסקות של הבנקים ולמוכשרים שבמנהלי קרנות הנאמנות, והפכו לגורם מרכזי בשוק הפיננסי העולמי.
כיום, כאשר תעשיית קרנות הגידור העולמית כבר מגלגלת כ-2 טריליון דולר, היא הפכה בעצמה יעד למיזוגים ורכישות מצד תאגידי הבנקאות הגדולים. ולראיה, אולד ליין נרכשה באחרונה בידי הבנק הגדול העולם, סיטיגרופ.
נכסיה של אולד ליין מרוכזים בשתי קרנות. הקרן הקטנה יותר, שמנהלת כ-500 מיליון דולר, מתמחה בהשקעות בתחומי התשתיות בהודו. הקרן הגדולה יותר, שמנהלת כ-4 מיליארד דולר, פועלת בשוקי המניות, האג"ח, האנרגיה, הסחורות, הנדל"ן והמט"ח, במדינות רבות בעולם. בנוסף, מבצעת הקרן השקעות בחברת ציבוריות ופרטיות תמורת הקצאת מניות. פעילותה מתבצעת ממשרדים בניו יורק ובפנסילווניה בארה"ב, מלונדון וכן מהערים מומביי (לשעבר בומביי) וצ'נאי (לשעבר מאדראס) שבהודו.
מדוע בחרתם להשקיע דווקא בדש-איפקס?
"הסיבות לכך, מלמעלה מלמטה, הן המצב המקרו-כלכלי בישראל, הרפורמות שנעשו כאן בשוק ההון אשר יצרו סביבה עם הזדמנויות פנטסטיות, וכמובן ההנהלה של החברה, שהיא לדעתנו מהדרגה הראשונה. אם מחפשים החזר להשקעה - אז לאור כמויות הכסף ותנאי הנזילות שקיימים כיום בעולם, משקיע צריך להסתכל לעבר שווקים פחות ופחות מסורתיים כדי שיוכל להשיג החזר על השקעתו.
"אנחנו, למשל, מתמקדים באזורים בעולם שלדעתנו שוררים בהם תנאים מקרו-כלכליים טובים או שמתרחשים בהם שינויים מבניים, וכן באזורים או מדיניות שבהם יש לנו מומחיות מיוחדת. כך מצאנו עצמנו בישראל", מסביר שארמה.
מלבד דש-איפקס, ביצעה אולד ליין בשנה האחרונה שלוש השקעות קטנות יותר בחברות ישראליות נוספות: יצרנית המדפסות בפורמט רחב נור מקרופרינטרס, יצרנית הגלופות למדפסות דיגיטליות וים (VIM) טכנולוגיות מקיבוץ חניתה וחברת מוצרי הפלסטיקה הידרו תעשיות. לדברי שארמה, הגישה הטיפוסית של אולד ליין להשקעה פרטית של הון, שונה מזו של קרנות הון סיכון: "אנחנו אוהבים להשקיע בעסקים שקיימים כבר זמן מה, בעלי מודל עסקי ברור ומוצר אמיתי שכבר קיים. חברות שיכולות להיעזר בעובדה שאנחנו קרן בינלאומית בעלת מומחיות בכמה תחומים, לצורך השגת ההתקדמות הבאה שלהן".
קשה להתעלם מאפקט באפט
כמה כסף השקעתם בסך הכל בישראל?
"דש-איפקס היא ההשקעה הגדולה ביותר שלנו בישראל. מעבר לכך השקענו בחברות פרטיות, ואני לא בטוח שהן מעוניינות שנחשוף את היקף ההשקעה - כך שאני לא מעוניין להיכנס למספרים מדויקים".
לאיזה טווח אתם מסתכלים על ההשקעות האלו?
"השקעה פרטית של הון תמורת קצת מניות, היא תמיד השקעה לטווח ארוך. תמיד יש לנו בראש איזה אקזיט אפשרי יהיה ניתן להשיג מההשקעה. אבל אם אתה לא אוהב את הביזנס - אתה לא יכול לצפות שמישהו אחר יאהב אותו. לכן, התקופה המינימלית אצלנו להשקעת הון כזו היא שנתיים".
אתם שוקלים השקעות נוספות בישראל?
"אני חושב שלאור מבנה תיק ההשקעות שלנו, אנו מציעים פרופיל מסוים של החזר למשקיעים שלנו; יש תהליך פנימי, ממושמע מאוד, של ניהול הסיכונים, שכולל אזורים גיאוגרפיים, מדינות, מגזרים וכדומה. כך שבהתאם לך התשובה היא - כן. בהחלט. יש לנו צנרת השקעות חזקה מאוד, הן בישראל הן במזרח אירופה ובאפריקה".
אתה חושב שרכישת ישקר אשתקד בידי וורן באפט השפיעה לטובה על ההחלטה של משקיעים זרים להשקיע בישראל?
"קשה מאוד להתעלם מאפקט באפט. לאן שהוא הולך, יש לו עדת מעריצים שהולכת אחריו, ומסיבות טובות. ללא ספק, מדובר במשקיע היחיד המצליח ביותר בהיסטוריה. אבל עלינו הייתי אומר שהוא לא ממש השפיע - המעורבות שלנו באזור היא בהתאם לצוות שיש לנו בישראל ובלעדי הצוות הזה, המעורבות שלנו כאן היתה הרבה יותר נמוכה".
בסולם של 1 עד 10, כמה ישראל מעניינת כיום קרנות גידור זרות - ולמה?
"לאור התשתית הכללית של המדינה, שוק ההון המפותח וכן הטכנולוגיה, המחקר והפיתוח המתקדמים שיש כאן - הקהילה הבינלאומית משקיעה לדעתי פחות מדי בישראל - וזו בדיוק הסיבה לפעילותנו כאן. אם היינו חושבים שכל המשקיעים כבר כאן, ישראל היתה פחות מעניינת אותנו".
אז אתה לא חושב שמחירי המניות של החברות הציבוריות כאן גבוהים כיום, לאחר שנים של עליות בבורסה?
"בקונטקסט גלובלי, לא. באופן כללי, אני חושב שמחירי המניות בעולם מנופחים וקשה להתווכח עם העדויות לכך. מצד שני, גם קשה להתווכח עם השוק".
אבל בהשוואה לשווקים מתפתחים או מפותחים אחרים?
"אנחנו יכולים להסתכל ספציפית על מדינה אחת לעומת רעותה, או על חברה אחת בהשוואה לאחרת דומה. העבודה שלנו היא למצוא את האנומליה - למצוא את ההזדמנויות שמייצגות ערך רב למשקיעים, הן ביחס לשוק המקומי הן ביחס לשוק הבינלאומי. יש עסקות שכדאי לבצע בכל מקום בעולם אם אתה מחפש מספיק טוב ואם אתה יודע היכן לבצע. לכן, כשפחות אנשים מחפשים, יותר קל למצוא. וזה המצב כרגע בישראל".
חוסר היציבות הביטחונית והפוליטית כאן לא מפריע לך?
"אין ספק שאנחנו מביאים זאת בחשבון, ולכן יש שתי דרכים להתמודד עם זה. האחת היא להחליט שאנחנו לא רוצים לגעת כאן בהשקעות והשנייה, לבחון מהו המחיר המתאים של הנכסים, ומהי פרמיית הסיכון המתאימה לסוג כזה של חוסר יציבות. אנחנו משקללים את זה בהשקעות שלנו, זה חלק מהתהליך שלנו. לכן גם ביצענו בישראל ארבע השקעות שונות, חצי שנה בלבד אחרי מלחמת לבנון השנייה. כשהעולם פוחד, אדם צריך לעתים ללכת עם תחושת הבטן שלו".
"מסתכלים על הכל"
בעוד שקרנות הנאמנות מחויבות להשקיע על פי תשקיף, הרי שלקרנות הגידור מרחב תמרון כמעט בלתי מוגבל בעולם ההשקעות. הן מניעות כספים במהירות בין הבורסות, סוחרות בחוזים עתידיים על מחירי הנפט, הגז הטבעי ושאר סוגי הסחורות, מהמרות על גובה הריבית הפדרלית ומשקיעות בנכסים סולידיים יותר, דוגמת איגרות חוב ממשלתיות.
נוסף על השקעת הנכסים המנוהלים, מבצעות קרנות הגידור גם השקעות ממונפות, באמצעות הלוואות הנלקחות במדינות בהן הריבית נמוכה, בראשן יפאן ושווייץ. הלוואות אלו, אשר זכו לכינוי carry trade, מומרות למטבעות של מדינות שבהן הריבית גבוהה יותר ומושקעות שם בנכסים שונים. פעולה זו, מכירת הין היפאני והפרנק השווייצי ורכישת יורו ודולר, גורמת ללחץ עקבי על מטבעות אלה, כל עוד בורסות המניות נמצאות במגמה חיובית. כאשר מתהפכת המגמה, קרנות הגידור ממהרות לצמצם את המינוף, והין והפרנק חוזרים להתחזק.
לדברי שארמה, גם אולד ליין היא קרן גידור בעלת אסטרטגיות רבות, המכסות את רוב שיטות ההשקעה. "אנחנו באמת מסתכלים על הכל. יש לנו צוות מסחר בפנסילווניה שסוחר בסחורות, בעיקר בנפט גולמי ובגז טבעי", הוא מספר ומדגיש כי נוסף על השקעה במדינות המפותחות, משקיעה הקרן גם בשווקים מסוכנים יותר, כמו הודו, סין, רוסיה וטורקיה.
"קשה לראות סכנה"
בסין מדברים כיום על בועה, אתה מסכים?
"לדעתי, יש בועה בכל מקום - אבל כמו שראינו ב-1999-2000, בועות קיימות שנה-שנתיים יותר ממה שאתה מצפה ברגע שאתה מזהה לראשונה בועה, וזה בדיוק מה שיוצר את הזעזוע לאחר מכן. אז כן, שוקי המניות ברחבי העולם נמצאים בשיא כל הזמנים, אך קשה מאוד להתווכח עם מה שקורה. כך שאני שורי בנוגע לעשור הקרוב, אבל לגבי החודשים הקרובים קשה לדעת.
"זה הוגן להגיד שמחירי ניירות הערך מנופחים כיום. העולם ממשיך לחשוב על עצמו כחסין מפני כל סוגי הבעיות, במיוחד בשנים האחרונות, ולא שלא היו בעיות. מחירי הנפט זינקו לשמים והיו מלחמות - אבל השוק הצליח להתגבר על הכל ולהמשיך הלאה. הסיבות העיקריות לכך הן סכומי הכסף העצומים והנזילים שיש במערכת והצמיחה הנהדרת של התוצר המקומי הגולמי בסין ובהודו, שממשיכה להניע את העולם. כל עוד תנאים אלה יישמרו, קשה לראות סכנה. אין ספק שקצב הפיתוח בסין ובהודו, שמרכזות כמעט 40% מאוכלוסיית העולם, הוא מדהים", מסכם שארמה.
"יש בועה בכל מקום, אך בועות קיימות גם שנתיים אחרי שהן מתגלות"
עומרי כהן
13.6.2007 / 9:02