סטנלי פישר: השוק הישראלי כבר גלובלי

נגיד בנק ישראל נאם היום בועידה השנתית של שוק ההון של TheMarker. הנגיד דיבר אודות הפניית פני השוק הישראלי כלפי השוק הגלובלי והשתלבותו בעולם.

פישר דיבר על השתלבות זו כעובדה שכבר קרתה ועודנה מתרחשת. "האינטגרציה של שוק ההון הישראלי עם העולמי זו מהפכה שהחלה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, ובמשך 20 שנה הגענו למצב בו כמעט אין מגבלות על מי יכול להשקיע בארץ ומה מותר למשקיעים ישראלים. בעבר חשבתי שליברליזציה של שוק ההון גורמת לשינוי טכני, אבל היום אני מבין שזה שינוי במבט העולמי על המשק".

פישר ציין כי השינוי הראשוני שהיווה מהפכה הוא הפתיחה של השווקים לחו"ל. ההשקעות הישראליות שזורמות החוצה, ובמקביל להן ההשקעות הזרות שזורמות פנימה לישראל. "יבוא הון למשק עומד כיום על 23 מיליארד דולר - 15% מהתמ"ג - זהו סכום אדיר בהשוואה בינלאומית. התהליך הזה ימשיך בעקבות ההצטרפות של ישראל לקבוצת מדינות ה-OECD.

"במקביל ישראלים משקיעים בחו"ל. כ-30 מיליארד דולר יצאו מהמשק הישראלי בשנת 2006. אנו רחוקים מאוד מפיזור סופי של תיק המשקיע הישראלי. אנו בתחילתו של תהליך פיזור בינלאומי".

שינוי שני עליו דיבר פישר הוא תחום הקצאת המקורות, "התחום עבר ממצב בו נשלט על ידי הממשלה, בהקצאות אשראי, למצב בו החוסכים והמשקיעים מקצים מקורות לפי תשואה, סיכון ונזילות. הממשלה מתחרה בשוק על המקורות.

"אומנם, יש עדיין שריד מן העבר בקרנות הפנסיה, המחויבות להשקיע 30% באג"ח מיועדות, אך אני מקווה שזה יתבטל בקרוב, אמר פישר".

שינוי שלישי מהפכני הוא הגברת התחרות. "בעבר היה בשוק פוטנציאל רב לניגוד עניינים, כעת הוא הולך ומצטמצם במסגרת רפורמת בכר והגברת התחרות דרכה".

כשינוי רביעי ציין פישר את המיסוי – רפורמה במס הכנסה , בוטלו עיוותים בין משקיעים ונכסים שונים. עוד נותר שוני בין מס על נכס בריבית צמודה לבין לא צמודה, אך גם את זה לדעתי עלי לבטל.

שינוי חמישי - שוק יותר מתוחכם ומורכב. "בעבר הורכב השוק מאג"ח ממשלתיות צמודות ולא סחירות, ואילו היום מציעים מגוון כלים פיננסים. אג"ח קונצרניות, חוזים עתידיים כלים כמו בכל מדינה מפותחת.

"השוק התפתח, החלק הסחיר של תיק ההשקעות תפח מ-34% בשנת 2005 ל-52% כיום. מחזורי המניות עלו מ-125 מיליון שקל ב-1995 ל-2 מיליארד שקל השנה. זו המציאות החדשה".

"הגלובליזציה גוזרת משמעת חדשה. הממשלה הזו, וגם קודמתה, מצליחה לשמור על משמעת תקציבית מאוד חזקה, וזה משפיע על המשק למרות הביקורת הנשמעת מכל עבר.
האחריות העיקרית למשמעת ולשמירה על היציבות הפיננסית היא של בנק ישראל. משמעת השווקים דורשת שהממשלה והבנק המרכזי לא יתערבו יותר מדי ורק במקרים קיצוניים – משבר או כשל שוק, ואנו רחוקים מכך.

"שוק המט"ח הפגין אומנם תנודתיות רבה באחרונה אך המשק תיפקד היטיב בתקופה זו – מחזורי המסחר היו גבוהים אבל המחסומים נשמרו ברמתם הנמוכה.

"בנק ישראל עוקב מקרוב אחר התנודות כדי לוודא שפועלים תקין ויעיל, ולאתר סימנים מדאיגים, אם יש כאלה. משמעת השווקים דורשת ביצועי רפורמות. עד כה בוצעו רפורמות ריאליות ופיננסיות , ויש צורך להמשיך בהן.

בהמשך לרפורמות ולשינויים הגלובליים יש למפקחים מטעם המדינה אתגרים חדשים. בבנקאות ובביטוח דרוש תיאום רב. כיום יש תיאום ביניהם לבין הרשות לני"ע, ונשלם מסמך הבנות בין שלוש הרשויות. רוצי ליצור קשר עם רשויות בחו"ל לשם שיתוף פעולה. אנו מתכוונים לנסח מסמך הבנות עם ארה"ב, אנגליה ושווייץ, על מנת לאמץ סטנדרטים חדשים של פיקוח המתאימים למציאות, בכללם כללי באזל 2.

אשר למבנה הרשויות, זה נושא שמבחינתנו דורש דיחוי. התפקיד של רשויות הפיקוח הוא לאמץ את באזל 2, ורק אחר כך נטפל במבנה רשויות הפיקוח.

במשך 20 שנה התפתח השוק הישראלי באופן מרשים. חוסן המשק הוכיח את עצמו בצד זעזועים פוליטיים ואחרים. שוק ההון הישראלי הוא אחד המנועים להבאת המשק לצמיחה מתמשכת – שזהו הרי היעד של המדינה. צמיחה שתעמיד למשק מקורות הדרושים לטיפול בכלכלה ובעיקר בחברה.

את נאומו של סטנלי פישר הקדים סרטון וידאו היתולי בו רואיינו מספר ילדים לגבי העדפות ההשקעה שלהם, והיכן היו מפזרים את תיק ההשקעות ועל מה הם ממליצים.

הנגיד פתח את נאומו מיד אחרי הסרטון בתגובה כי הוא מקווה שכל אותם ילדים אכן ישקיעו ויקנו , ו"בעיקר ירכשו 600 מיליון שקל של מק"מים שאחרים כנראה שכחו לקנות בחודש שעבר".

למי מכם שלא זוכר על מה העקיצה: בנק ישראל ניסה למכור את המכרז המוניטרי החודשי בהצלחה חלקית. הבנק נתקל בביקוש נמוך לאחר שניסה למכור את האג"ח בתשואה של 3.65%. הבנק הציע אג"ח ב-5.5 מיליאד שקל, ואילו הביקושים עמדו על 4.9 מילארד שקל בלבד - אירוע נדיר ביותר.